"קודם כל אני רוצה להתנצל כי הכלב שלי בטח ייכנס לפריים באיזשהו שלב. הוא נוהג לקפוץ פה מסביב כשאני מתראיינת", פתחה מיי מאסק את השיחה שלנו, כשהיא בדירתה בניו יורק הקפואה ואני בתל אביב הכמעט אביבית. הפריים שסידרה לעצמה מינימליסטי למדי וכולל שידה אדומה שעליה ניצב הספר שלה, ומעליה נראה חלקן התחתון של שתי תמונות שנראות כמו משהו שבנה - אילון מאסק - צילם מהחלל. "לא לא, אלה עבודות של אמא שלי, שהייתה אמנית ויצרה עד גיל 96".
ספרה של מאסק, A Woman Makes a Plan, יצא בשנת 2019 ומאז תורגם ל-15 שפות והפך לרב־מכר ב־70 מדינות. בחודש שעבר הוא ראה אור בעברית. מאסק מתארת בו את מסלול חייה, מילדותה בדרום אפריקה, דרך הנישואים לגבר אלים ומתעלל, החיים החדשים שהחלה בגיל 30 כאם חד־הורית ומפרנסת יחידה לשלושת ילדיה ועד לימים אלה, כשהיא בעשור השמיני לחייה, מרצה מבוקשת בכל העולם, חיית רשתות חברתיות עם חצי מיליון עוקבים ודוגמנית שמככבת בתצוגות אופנה ועל שערי מגזינים. "רציתי לקרוא לספר 'מאבקים והישרדות' (Struggles and Survival - ש"ר), אבל העורכים אמרו שזה לא מספיק קליט".
כשסיפרה לילדיה שהיא מתכוונת להוציא ספר על חייה, הם שכנעו אותה לכתוב דווקא על הקשיים. "הם אמרו לי שבאינסטגרם אני מציגה דמות מושלמת, ושאנשים לא יודעים מה עברתי. אמרתי להם שאני לא רוצה לדבר על הדברים האלה. הם כמובן עברו את זה איתי, אז הם יודעים מה היה שם. כשהתחלתי לדבר על זה, גיליתי שהרבה נשים מצאו את עצמן בתוך הסיפורים והרגישו שזה נותן להן תקווה. ממש לא ציפיתי לזה".
מאסק (73) היא אמו של אילון מאסק, מייסד טסלה ו-SpaceX ונכון להיום גם האיש העשיר בעולם, ושל אחיו קימבל וטוסקה. היא נולדה בססקצ'ואן, קנדה, אחת מחמשת ילדיהם של זוג הרפתקן במיוחד. כשהייתה בת שנתיים עברה המשפחה לדרום אפריקה. "זה היה בשנת 1950", מספרת מאסק, "ולאבא שלי היה מטוס. אז כדי להעלות אותו על הספינה, הוא הוריד לו את הכנפיים. איך עוד אפשר להעביר מטוס קל עם פרופלור אחד מקנדה לדרום אפריקה? את יכולה לדמיין כזה דבר?".
מאסק עם הבן אילון. ''כילד לא ממש תקשר עם אנשים, אבל איתי היה מדבר הרבה'' / צילום: Reuters, Danny Moloshok
ואחר כך הוא הדביק את הכנפיים בחזרה?
"אני מאמינה שהוא הבריג אותן. ואז טסנו מקייפטאון ליוהנסבורג, כי שמענו ששם מדברים אנגלית (בקייפטאון דיברו אפריקנס - ש"ר). ססקצ'ואן, שם נולדתי, הוא אזור שטוח מאוד, וכשטסנו מעל פרטוריה אבא שלי ראה פתאום גבעות מכוסות סיגלונים פורחים. אז הוא אמר - כאן ננחת".
אביה, ד"ר ג'ושוע הלדמן, היה כירופרקט וארכיאולוג חובב, שפיתח אובססיה לחיפוש עיר אבודה במדבר קלהארי, שלפי האגדה נחרבה ברעידת אדמה לפני אלפי שנים. "במשך כעשור, בכל חודש יולי, היינו מבלים כשלושה שבועות בקלהארי בחיפוש אחר העיר הזאת. אבא שלי היה טס במטוס ואמא שלי נהגה בטנדר עם חמישה ילדים בדרכים לא דרכים, שאיש אינו נוסע בהן מלבד מפקח השמורה שבא לבדוק שהכול בסדר. היא היתה אישה אמיצה מאוד".
איך החוויות האלה עיצבו את האדם שהפכת להיות?
"אבא שלי רצה שנלמד להיות קשוחים. כשישנים בשק שינה על האדמה, מקבלים כוס מים אחת בערב לכל המשפחה לצחצוח שיניים ולא מתקלחים שלושה שבועות - מה שכילדים דווקא שימח אותנו, לומדים להסתדר עם מעט מאוד".
מיי מאסק תשתתף באירוע מיוחד לקוראי גלובס הערב בשעה 20:30. לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן
"רצה לשלוט בכל צעד שלי"
אבל נדמה ששום דבר לא באמת הכין אותה לקשיים שחוותה בבגרותה. בגיל 21 היא נישאה לארול מאסק, ובמהלך תשע שנות חייהם יחד הוא התעלל בה פיזית, מילולית וכלכלית. באחת הפעמים, היא מספרת בספרה, גבר אחד שרק לה וזרק הערה כמו "את סקסית בטירוף". "בעלי צרח עליי וקרא לי זונה", היא כותבת. "הוא הרים את ידו כדי להכות אותי מול כולם. הוא איבד את זה. עם הזמן הוא רק נעשה גרוע יותר. בהתחלה הוא הכה אותי בבית, ועכשיו הוא היה מוכן להכות אותי בנוכחות אנשים… לפני כן הוא הרביץ לי בנוכחות הילדים. טוסקה וקימבל היו בוכים בפינה, ואילון, שהיה רק בן 5, הכה אותו באחורי ברכיו".
אחת הסיבות לאלימות שלו הייתה העובדה שמאסק ניסתה לטפח קריירת דוגמנות - ואף השתתפה בתחרות מיס דרום אפריקה. אך זו מעולם לא התפתחה ליותר מעיסוק צדדי. "בעלי זעם", היא כותבת בספר. "הוא רצה לשלוט בכל צעד שלי. הוא אמר שאם אי פעם אתגרש ממנו הוא יחתוך את פניי בסכין גילוח ויירה בילדים בברכיים כדי שיהיו לי שלושה ילדים נכים לגדל ולא אוכל לעבוד כדוגמנית".
אלימות כלפי נשים הייתה אז מקובלת בדרום אפריקה, והן לא הורשו להתגרש - עד שב־1980, כשהיא בת 30, עבר החוק שהושיע אותה והיא ניצלה אותו מיד ועזבה. בראיון לרולינג סטון מ־2017 סיפר אילון שכשנתיים אחרי הגירושים "ריחמתי על אבא שלי, כי לאמא שלי היו שלושת הילדים. הוא נראה מאוד עצוב ובודד לבדו". זה מה שגרם לו להחליט לעבור לגור איתו. מאוחר יותר הוא התחרט על כך ותיאר אותו כ"אדם נורא. אין לכם מושג כמה".
אחרי שהתגרשת עבדת מאוד קשה כדי לפרנס את המשפחה. הקשיחות שלמדת כילדה עזרה לך לעבור את התקופה הזאת?
"זה הקל עליי, כי אני יודעת להסתדר בלי מותרות. לא יכולנו להרשות לעצמנו ללכת לסרט או לאכול בחוץ. בחודשים הראשונים גם לא יכולתי לקנות בשר, עוף או דגים, אבל אני דיאטנית אז שמחתי לאכול צמחוני, וגם הילדים הסתדרו עם זה. ביום ההולדת ה-70 שלי אילון סיפר שכילד הוא תמיד רצה דגני בוקר קוקו פופס, ואני קניתי רק ברנפלקס עם צימוקים. אני בכלל לא זוכרת שהוא אי פעם ביקש קוקו פופס, אבל גם אם היה מבקש לא הייתי מקשיבה. וגם אם מישהו מהם היה מעיר שלחבר יש בגדים יותר יפים, הייתי אומרת לו שממש לא מעניין אותי איך אחרים מתלבשים.
"מה שהיה חשוב הוא שהתחלתי מחדש, ופתאום לא היה לי את כאב הבטן שליווה אותי כל הזמן. לא היה פחד בבית, הייתה שמחה. וזה היה הרבה יותר חשוב מללכת למספרה או לקנות מכונית יפה. הכי חשוב שתהיה אווירה טובה בבית".
בספר את מתארת את עצמך כאישה עם כישורי הישרדות.
"כשהאחים שלי ואחותי התאומה קראו את הספר, הם שאלו איך זה שאף פעם לא התלוננתי בפניהם, איך לא שיתפתי אותם שהיינו עניים בתקופה שאחרי הגירושים ומעולם לא ביקשתי כסף. אדם צריך להיות אחראי לבחירות שלו. אני בחרתי להתחתן, ילדתי שלושה ילדים, הייתי אחראית עליהם והייתי צריכה לקבל החלטה לוותר על מותרות כדי לשרוד".
בדיעבד, לאישה במצב כזה היית מייעצת לבקש עזרה?
"בהחלט הייתי מייעצת לנשים שנמצאות במצב הזה לפנות לעזרה, כי אני סבלתי המון, ואם הייתי משתפת חברים ומשפחה במה שעובר עליי, אולי הייתי סובלת פחות. יש לי משפחה נפלאה וחברים נהדרים, ובטוח הייתי מקבלת עצות טובות. אבל לא רציתי לבקש כסף כדי לצבוע את השיער, בית הספר היה כמעט בחינם בדרום אפריקה, ושכר דירה ואוכל הצלחתי לכסות בעצמי".
בבגרותם החליטו אילון וטוסקה לצאת ללימודים באוניברסיטאות בקנדה, וכל המשפחה חזרה לשם. "הם היו צריכים לשלם בעצמם על הלימודים, לקחת הלוואות ולהשיג מלגות בעצמם. אני אולי חתמתי להם ערבות, אני כבר לא זוכרת כי עבדתי אז בחמש עבודות ובקושי ראיתי אותם. הם נאלצו לדאוג לעצמם".
"חייבת להיות לך תוכנית"
אולי זו אחת הסיבות שכל אחד מילדיה כל כך מצליח בתחומו. טוסקה היא יוצרת קולנוע ויזמת שהקימה את Passionflix, שירות סטרימינג שמתמקד בהפקת סרטים רומנטיים. "היא מלאת ביטחון, רהוטה, אישה חזקה ואנרגטית מאוד. תמיד רצינו שהיא תהיה עורכת דין, כל משפחה צריכה אחת כזאת. אבל היא רצתה ללמוד קולנוע. בחברה שלה נשים וגברים מקבלים שכר שווה".
מיי מאסק (מימין) לצד הילדים קימבל וטוסקה. ''הם למדו ממני לעבוד קשה'' / צילום: Reuters, Xavier Collin/Image Press Agency/NurPhoto
קימבל עומד בראש ארגון ללא מטרות רווח שבונה גני למידה בבתי ספר, שבהם תלמידים מגדלים פירות וירקות, ייסד חברה לחקלאות אורבנית וגידול הידרופוני וגם שף ובעל רשת מסעדות בארה"ב. הנטייה שלו לבישול, היא מעידה, לא הגיעה ממנה. "לא היה לי זמן ואני לא אוהבת את זה".
בואי נדבר על אילון.
"כן… אני לא ממש יכולה להסביר את זה. כבר כהיה בן 3, אמרתי לאנשים שיש לי פה גאון, והם אמרו: נו, את אמא שלו. אבל אני ידעתי שהוא כזה. הוא היה ביישן אז לא ממש תקשר עם אנשים אחרים, אבל איתי דיבר הרבה. בבית הספר הוא הבריק בפיזיקה ומתמטיקה, אבל לא התעניין בנושאים אחרים. ותמיד אמרו עליו שהוא קצת חולמני".
את זה אני דווקא יכולה לדמיין.
"כן, זה נכון. גם כשלמד בבית הספר לעסקים וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה הוא כתב עבודות על אנרגיה סולארית, אגירת חשמל וניהול חברת מכוניות חשמליות. ותמיד התעניין בחקר החלל.
"בהמשך הוא ייסד את פייפאל, כי חשב שהשיטה הבנקאית מיושנת וצריכה שיפור. אני זוכרת שכשהוא אמר לי שהם עובדים על שליחת כסף במייל, חשבתי שהוא צוחק. ותראי אותנו עכשיו. אחרי שפייפאל נמכרה, הוא שאל אותי אם כדאי לו להיכנס לחקר החלל, לאנרגיה סולארית או למכוניות חשמליות. ואני אמרתי לו שיבחר דבר אחד. גם ככה הוא עבד כל כך קשה, הוא היה צריך להירגע. אבל הוא לא הקשיב לי".
אז איך מגדלים ילדים מצליחים ושאפתנים?
"הילדים שלי יודעים לעבוד קשה. גם האחים והאחיות שלי מצליחים, וגם ההורים שלי ניהלו עסקים עצמאיים. לי תמיד היה חשוב להיות עצמאית כדי להיות גמישה ולהיות בבית עם הילדים. אני כל השנים מנהלת את העסק שלי בעצמי, מעבירה הרצאות, עושה את העבודה השיווקית ברשתות, מייעצת בתעשיית המזון, וגם תמיד הייתה לי קליניקה פרטית. מה שלא ציפיתי זה להפוך לסופר-מודל בסוף שנות ה-60 לחיי".
עבדת כדוגמנית מגיל צעיר, אבל הפריצה הגדולה שלך הייתה לפני כחמש שנים. איך את מסבירה את זה?
"הכול בשם הגיוון, ואני שמחה על זה מאוד. הדוגמנות תמיד הייתה עיסוק צדדי עם העבודה כדיאטנית. אבל עם השנים נעשיתי פופולרית ברשתות החברתיות ופתאום ביקשו ממני לבוא להצטלם לשערים, וכבר עשיתי המון כאלה. אני עובדת הרבה עם דוגמניות שבגיל 21 חושבות שנגמרה להן הקריירה, וכשהן רואות איך אני משגשגת בגיל 70 פלוס, זה נותן להן תקווה. אני שמחה לתת לנשים השראה להמשיך להיות רלוונטיות, להשמיע את קולן ולעשות מה שהן רוצות. אם לא טוב לך בבית או בעבודה, קומי ותעשי שינוי. חייבת להיות לך תוכנית".
מיי מאסק (73)
אישי: גרושה + 3, גרה בניו יורק
מקצועי: בעלת תואר שני במדעי התזונה; דיאטנית המייעצת לחברות מזון ותרופות, דוגמנית ומרצה על חינוך ילדים להצלחה; ספרה A Woman Makes a Plan היה רב-מכר ב-70 מדינות
עוד משהו: בכל שנה בילדותה נסעה עם משפחתה למדבר למשך כחודש, בתנאי שטח מחמירים, כדי לחפש אחר עיר אבודה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
