בשנים האחרונות נראה כי השקעות ESG (environmental, social and governance) הופכות מתחום השקעות נישתי למיינסטרים. על פי דוח ESG של Bloomberg Intelligence’s לאמצע שנת 2021, סך הנכסים העולמיים המנוהלים יגיעו לסכום חזוי של כ-140.5 טריליון דולר עד לשנת 2025, כאשר נכסי ESG יהוו כשליש מהם ויעברו את ה-50 טריליון דולר עד לשנה זו. יתרה מזאת, דוח MSCI לשנת 2021 מציג שיטות שונות לבניית תיקי השקעות המתואמות למסלול Net-Zero (ניטרליות פחמנית), מה שמצביע על ביקוש עולה לסוג כזה של השקעות.
מבדיקה שערכנו לאחרונה, בשיתוף עם יולי פטרייקוב, מנהל השקעות בכיר וראש תחום ESG, מחברת "פיוניר ניהול הון", עולה כי רוב המשקיעים המנהלים את כספם בבתי השקעות בישראל לא מודעים לתחום ה-ESG בהשקעות. בין המעטים המודעים לנושא ומעוניינים להשקיע את כספם תוך מודעות לנושאים סביבתיים או חברתיים, קיימים הבדלים בגישה וכנראה אף בהגדרות.
למשל, יש כאלה המבקשים להימנע מהשקעה בחברות הנתפשות כמזהמות או לא ידידותיות לסביבה או לחברה. אחרים מחפשים לא רק להימנע מחברות הנתפשות "רעות", אלא אף לבחור השקעות על בסיס התרומה של החברה בקידום נושאים חברתיים או סביבתיים. אפילו בבתי השקעות שמקצים מנהל תיקים ייעודי לתחום ה-ESG, מתברר כי רק לקוחות מעטים פונים לאפיק זה, כאמור כנראה מחוסר מודעות והיכרות.
הסבר אחר לחוסר העניין בהשקעות ESG היא הטענה או המחשבה שהביצועים שלהם נחותים יחסית להשקעות אחרות. על מנת לבדוק טענה זו, השוונו את הביצועים של תיקי השקעות מבוססי ESG עם הביצועים של תיקי השקעות דומים שאינם מכווני ESG. השוואה בין שלושה תיקי השקעות מבוססי נכסי ESG ברמות סיכון שונות, לבין שלושה תיקי השקעות שאינם מבוססי ESG אך אמורים להקביל לתיקי ה-ESG - מבחינת רמות הסיכון , העלתה תוצאות מעניינות.
בישראל המודעות לתחום מתעוררת רק בשנים האחרונות
ממצאי ההשוואה מלמדים על כך שבממוצע תיקי השקעות המכילים רק נכסי ESG מציגים תנודתיות גבוהה יותר (סטיית תקן), והם גם רגישים יותר לתנודתיות בשוק ההון (ביטא). הסבר אפשרי לתנודתיות הגבוהה יותר של תיקי ה-ESG הוא שבתהליך בניית תיקי השקעות המורכבים מנכסי ESG בלבד, קיים "הפסד אלטרנטיבי" המשתקף בוויתור על נכסים אפשריים אחרים בעת סינון הנכסים לפי קריטריוני ESG.
בשלב הבא, נבחנו מדדי האלפא של כלל התיקים. אלפא הוא מדד פופולרי לבחינת תיקי השקעות, המבטא את התשואה העודפת של תיק ההשקעות מעבר לתשואה שהיה צפוי להניב בהינתן הסיכון שלו. אלפא חיובית היא אינדיקטור לכך שהתיק השיג תשואה עודפת מעל ומעבר לתשואה הצפויה עליו בגין התנודתיות שלו. הבדיקה מראה כי כלל תיקי ההשקעות שנבדקו השיגו תשואה עודפת. אולם בכל רמות הסיכון שנבחנו, תיקי ה-ESG הניבו תשואה עודפת (אלפא) גבוהה יותר באופן מובהק מהתשואות העודפות שהניבו התיקים המקבילים שאינם ESG.
אמנם סך הכספים הזורמים לאפיקי ESG הולך ועולה בקצב מסחרר, אך בישראל המודעות לתחום מתעוררת רק בשנים האחרונות. משקיעים עם מודעות לנושאי סביבה וחברה בהשקעות כבר יודעים להגיע לבתי ההשקעות ולדרוש השקעות מקיימות, או לכל הפחות דורשים תיקים שאינם כוללים השקעות בחברות הנתפשות כפוגעות בחברה או בסביבה. אין ספק שהמגפה העולמית והמרוץ לכלכלה נטולת פחמן תרמו רבות לעליית התודעה לגבי החשיבות של השקעות אחראיות, ומגמה זו תמשיך ותתעצם ובסוף כנראה תהפוך לסטנדרטית, גם כאן בישראל.
ד"ר מאיה פינגר-קרן היא חברת סגל בפקולטה למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל, ודירקטורית חיצונית בחברות פינטק
פרופ' רוני מנוס היא ראשת תוכנית התזה בפקולטה למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
