סוף סאגת הבחירות לראש הסוכנות היהודית: מי ייכנס לנעליו של הרצוג?

ביום שלישי הקרוב יתכנסו חברי הגוף הבוחר לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית כדי לסיים את סאגת מינוי יו"ר הסוכנות, שבעה חודשים לאחר שיצחק הרצוג עזב את התפקיד לעבר למשכן הנשיא. שני המועמדים שהגיעו לישורת האחרונה הם יו"ר הליכוד העולמי דני דנון וח"כ לשעבר רות קלדרון מועמדתו של שר החוץ יאיר לפיד. בדרך נשרו בינתיים עומר ינקלביץ', מועמדו של ליברמן רובי שפיגל, ח"כ לשעבר מייקל אורן ואחרים, אך גם השניים שהגיעו לקו הסיום לא בטוח יצליחו לעבור את המכשול האחרון: תמיכת תשעה מתוך עשרת נציגי העם היהודי בישראל ובתפוצות, חברי ועדת האיתור.

 נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג / צילום: תמר מצפי

קלדרון לכאורה אמורה להיות המועמדת המובילה מאחר שהיא זוכה לתמיכתו של ראש הממשלה החליפי לפיד, אלא שבנט, ראש הממשלה, לא נתן את המלצתו (וכן שרים אחרים) ולכן לוועדה הבוחרת אין את הלחצים הנדרשים כדי למנות דווקא אותה בניסיון "לרצות את הממשלה". מנגד דנון, בעל הניסיון בגיוס כספים והעולם היהודי הוא במובהק לא מייצג את הממשלה המכהנת (איש ליכוד) ולכן עשוי גם כן שלא לקבל את מירב הקולות כדי לזכות בתפקיד. תרחיש לא בלתי סביר הוא שאיש מהשניים לא יזכה בקולות הנדרשים ויעקב חגואל יו"ר ההסתדרות הציונית ימשיך לכהן במקביל כיו"ר הסוכנות היהודית עד לעריכת מרוץ מחודש.

בהסכמים בין לפיד לראש הממשלה בנט אמור האחרון לתמוך במועמד של לפיד לתפקיד ובכך להביע את "עמדת הממשלה הרשמית". אלא שמאז הציג לפיד את קלדרון כמועמדת מטעמו, אצל בנט - שתיקה רועמת. בעוד שעבור המועמד הקודם של לפיד, השר אלעזר שטרן, כתב בנט מכתב תמיכה מיד לאחר שלפיד שלח את שלו, הפעם החליט ראש הממשלה להישאר בצד.

תקציב של משרד ממשלתי בינוני ומסורת ארוכת שנים

הסוכנות היהודית הוקמה ב-1929 והייתה למעשה מוסד שלטון של היישוב היהודי עד להקמת המדינה. מאז פועלת הסוכנות בשותפות עם הממשלה בעידוד עלייה, חינוך יהודי בתפוצות וחיזוק הקהילה היהודית בארץ. תקציב הסוכנות בשנים האחרונות עמד על סך של מיליארד שקל בשנה בדומה לתקציב משרד ממשלתי בינוני. 15 אישים עמדו בראש הסוכנות מאז היווסדה בהם זלמן שזר, משה שרת, פנחס ספיר ונתן שרנסקי.

סאגת האיתור והמינוי מאז עזב יצחק הרצוג, היום נשיא המדינה, את התפקיד נמשכת מאז חודש יולי האחרון והולכת וגדלה יחד עם מספר המשתתפים בה. ב-12 באוקטובר ימים ספורים לפני ההכרעה בוועדה על גורל המועמד הנבחר, פלט השר שטרן את סיפור המגרסה בצה"ל ותלונות אנונימיות על הטרדות מיניות שהיו ואינן והשערורייה בעקבותיהם הובילה אותו להסיר את מועמדותו. לפיד התנהל מאז בעצלתיים ולא מיהר להציג מועמד אחר מטעמו לוועדה שבינתיים ראיינה את המועמדים החוץ-ממשלתיים לתפקיד.

בסוף דצמבר התקיים סבב ראיונות שני אליו הוזמנו: דנון, ינקלביץ', ח"כ לשעבר מיכל קוטלר וונש, שגריר ישראל לשעבר מייקל אורן והמשנה לראש העיר ירושלים פלר חסן נחום. אליהם הצטרפה בשבוע שעבר קלדרון והיא צפויה להתראיין בפני חברי הוועדה לראשונה השבוע. בראיונות לתפקיד נדרשים המועמדים להציג יכולת ניהול (של מיליארד שקלים) וגיוס כספים מרשימה, שכן זה כמעט עיקר עיסוקם של ראשי הסוכנות בשנים האחרונות. אך מעטים מאלו שהגיעו לראיון ענו על הקריטריון הזה.

גורמים המעורים בנושא שזו כנראה הפעם הראשונה שבה אין מועמד מובהק שמרשים את חברי הוועדה הצפוי להתמנות באופן ודאי לעמוד בראש הסוכנות. גם הממשלה שיכולה הייתה להציג מועמד עם כובד משקל ויתרה לטובת התכתשות פנימית. האם חברי ועדת האיתור יסתכנו בקלקול היחסים עם מי שיהיה ראש הממשלה לעתיד של ישראל, לפיד, ויבחרו בדנון, או ייכנעו לתכתיביו של לפיד ויבחרו מועמדת שאיננה על דעתם כדי להמשיך את השת"פ עם הממשלה.

מחר הדרמה הזו צפויה להסתיים בהכרעה כלשהי, גם בחירה בחגואל היא אמירה על סבב הבחירות הזה שלא הצליח להעמיד מועמד מוביל לעמוד בראש גוף החולש על מאות מיליונים. יש מי שכבר תוהים ואפילו בקול על נחיצות הגוף הזה, למעט ממכבסת כספים לטובת משרדי הממשלה העוסקים בגורל העם היהודי?