סב הוריש דירה לבנו ואז העביר אותה במתנה לנכדה; מה קבע בית המשפט?

סב, שלו שני ילדים, ערך צוואה 9 שנים לפני מותו, וציווה להוריש לבנו את דירתו בבאר שבע. למרות זאת, עשר שנים לאחר עריכת הצוואה, חתם הסב בגיל 89 על "תצהיר מתנה", לפיו הוא מעניק את הדירה במתנה לנכדתו, אחייניתו של הבן.

תצהיר המתנה נערך במשרדי עורך דין ואף תועד בסרטון. בעקבות התצהיר הועברו הזכויות בדירה על שמה של הנכדה. 7 חודשים לאחר מכן הלך הסב לעולמו.

הבן לא השלים עם העברת הדירה לאחיינתו, והגיש תביעה נגדה בטענה כי הוא היורש של הדירה בהתאם לצוואה. הבן דרש לבטל את המתנה, בטענה כי הסב היה דמנטי ולא היה כשיר לחתום על התצהיר עקב מצבו הרפואי באותה העת. בנוסף טען הבן כי הסב הושפע באופן בלתי הוגן על-ידי אחותו ובעלה, הוריה של האחיינית.

האחיינית ואימה, שיוצגו על-ידי עורכות הדין ליאת שקלרז ודנה תירוש ממשרד שקלרז-תירוש, טענו מצידן כי עסקת המתנה נעשתה כחוק והייתה מתועדת, וכי הסב היה כשיר להעביר את הדירה במתנה. עוד נטען כי הסב היה קשור מאוד לנכדתו, וכי מאז שנחתמה הצוואה שנים קודם לכן, הידרדרו היחסים בין הסב לבן, והקשר ביניהם היה רופף בעשור האחרון לחיי הסב.

 מימין: דנה תירוש וליאת שקלרז / צילום: שרון לוין

בית המשפט דחה את התביעה של הבן והותיר את הדירה בידי האחיינית שלו חרף הצוואה. התיק התנהל במשך כשנתיים. השופטת גאולה לוין מבית המשפט המחוזי בבאר שבע שמעה מספר עדים, ובהם מומחים רפואיים, עורך הדין שבפניו נערך התצהיר על העברת הדירה לאחיינית ובת זוגו של המנוח.

השופטת לוין קבעה כי מתן המתנה גובר על הצוואה. נקבע כי לא הוכח כי הסב לא ידע על מה הוא חותם כאשר ערך את תצהיר המתנה, ולא הוכח כי מצבו הרפואי לא איפשר לו לתת מתנה. הסב התגורר באותה התקופה יחד עם בת זוגו וקיבל עזרה של שעות טיפול מטעם המוסד לביטוח לאומי. הוא סבל מתחלואים שונים ומגבלות, אך נקבע כי היה עצמאי בהתנהלות ומול רופאיו.

השופטת קבעה גם כי התביעה הוגשה לאחר פטירת המנוח, למרות שהבן ידע על המתנה לאחיינית כאשר הסב בחיים; וכי "הגשת התביעה שוללת מבית המשפט את האפשרות להתרשם ישירות מהמנוח. קולו אינו נשמע בבית המשפט, והוא לא נבדק על-ידי מומחה אובייקטיבי".

לבסוף, הבן חויב לשלם לאחיינית 15 אלף שקל הוצאות משפט.