"אבא הקים את העסק לבד עם טנדר ישן וכלב": ביקור בחברת האבטחה מוקד אמון

המטבחון של: 

חברת האבטחה מוקד אמון

משתתפים בשיחה: 

1. אור אוזדובה, בן 31, נשוי ואב ל-1, מנהל ומפקח אזור השפלה. שנה בחברה

2. אביב סויד, בן 30, מנהל החדשנות והפיתוח העסקי. שנה בקבוצת מוקד אמון 

3.  אסתר חיימוב, בת 37, נשואה ואם ל-4, יועצת משפטית ועוזרת אישית של המנכ"ל. 4 שנים בחברה 

על מה מדברים?

איפה אנחנו? במשרדים של קבוצת מוקד אמון ביהוד, המעסיקה 2,000 עובדים וכוללת שלוש זרועות: אבטחה ושמירה פיזית; אבטחה טכנולוגית ואחזקה לבניינים. הלקוחות כוללים קניונים, מפעלים וגם בתים פרטיים.

התמונות של רפי. ברחבי המשרד מתנוססות תמונות של גבר צעיר וחסון, ולצידו טנדר וכלב. זהו הבעלים של החברה, רפי סויד, שהקים אותה לפני 40 שנה. "הוא היה השומר היחיד ויצא לסיורי אבטחה בסביון והסביבה עם טנדר ישן וכלב", מספר בנו אביב סויד, מנהל החדשנות והפיתוח העסקי.

"יאללה בוא כבר". העסק המשפחתי הוא חלק בלתי נפרד מהילדות של סויד: "הייתי נוסע עם אבא לסיורים בשטח ובקניונים". לחברה הגיע לפני כשנה, אחרי שעבד בפירמת רו"ח: "הייתי בהרבה הנפקות, ומיציתי", הוא אומר, "וגם היו לחצים מצד אבא - יאללה בוא כבר". הוא לא היחיד מהמשפחה בחברה, אחותו לילך היא מנכ"לית של אחת מחברות הבת בקבוצה."בארוחות שישי אנחנו מתאפקים לא לדבר על העבודה, כי צריך הפרדה", אומר סויד ומודה ש"לעבוד עם המשפחה זה אתגר", אבל מבהיר: "אנחנו מתנהלים בסטנדרטים של חברה ציבורית, לא מתערבים למנהלים בשיקול הדעת".

"טראומה מעריכת דין". הבוקר של אסתר, היועצת המשפטית של החברה והעוזרת האישית של סויד האב, נפתח בצלילה למסמכים משפטיים. ("יש תביעות כל הזמן. אבטחה היא תחום שמתלהט בקלות"). היא בכלל ברחה מעולם המשפט: "יש לי טראומה מעריכת דין. אבל פה זה לא כמו הדורסנות שראיתי בשוק הפרטי. אנחנו לטובת העובד".

"התלהבות של ילד". אור אוזדובה שאחראי על 17 מוקדים ועל 90 עובדים, כבר למעלה מעשור בשוק האבטחה. "התחלתי עם נשק והתלהבות של ילד שרק השתחרר והתקדמתי לניהול". ביום יום הוא מסתובב ובודק ערנות: "אני בא לשטח ומביים פריצה. או מגיע ומצלם את העובד מרחוק, ושולח לו בווטסאפ כדי להלחיץ. יכול להיות שמחר מי שיצלם אותו יהיה הפורץ".

"לבלבל את האויב". זו שיטת ההרתעה בה הם נוקטים, מספר אוזדובה. "לעשות סיורים בזמנים שונים, להאיר עם פנס על העצים". הוא מצפה מהשומרים לחתור למגע, אבל לא להיגרר לעימותים: "כי חומר אפשר להחזיר, אבל לא חיי אדם. אני מעדיף שלא יסתכנו".

הקורונה העלתה את כמות הפריצות: "כל מיני חסרי מעש ופרנסה מנצלים את הנוכחות הדלה במשרדים", מספר אוזדובה. "אנחנו מזהים הרבה יותר ניסיונות להיכנס לאתרים. יש לנו לקוחות שמייבאים מוצרים שיש בהם מחסור, כמו רכבים או שבבים לאלקטרוניקה, אז כולנו עם היד על הדופק".

הפורצים מהדרום. "באוקטובר חדרו שני פורצים למחסן לוגיסטי שלנו בדרום", מספר אוזדובה, "אחרי שקיבלו מידע מוקדם על ציוד יקר ערך. הם נכנסו דרך פירצה בגדר. המוקד שלנו זיהה אותם במצלמות, התקשר לשומר, שמיד ניגש עם פנס, הבהיל אותם - והם ברחו בלי דבר".

שקופים. העובדים ברובם הם מאבטחים שפזורים בין מגוון אתרים. "מחיילים בני 21, ועד שומרים בני 70 - הגיל הוא לא פקטור", מספר אוזדובה, ומוסיף בעצב "השומרים שקופים. כבר הייתי בסיטואציות שאנשים מרשים לעצמם להרים יד על השומר ולצעוק עליו, כשהוא בסך הכול עושה את העבודה. זה יכול היה להיות סבא שלהם".