האם בעקבות חוק הגיור כל קטין ממשפחה לא יהודית יוכר כיהודי?

שם: גלית דיסטל אטבריאן
מפלגה: הליכוד
תאריך: 20.2
ציטוט: "בקצרה - כל קטין ממשפחה לא יהודית (מסתננים, שבחי"ם) יוכל מעתה להכריז על עצמו כיהודי הודות לחוק של מתן כהנא"
ציון: לא נכון

הצעת חוק מערך הגיור התשפ"ב 2022 אושרה ביום ראשון ה-20.2 בוועדת השרים לענייני חקיקה, לקראת הגעתה בשבועות הקרובים לקריאה ראשונה בכנסת. ההודעה על אישור החוק על ידי הממשלה גררה ביקורות נוקבות מצד חברי האופוזיציה, בהם חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. בציוץ שפרסמה באותו יום הזהירה דיסטל אטבריאן מהשלכות החוק, כפי שהוסברו לה, לדבריה, על ידי רבה של העיר פתח תקווה מיכה לוי. "בקצרה - כל קטין ממשפחה לא יהודית (מסתננים, שבחי"ם (כך במקור, א"כ)) יוכל מעתה להכריז על עצמו כיהודי הודות לחוק של מתן כהנא. מי תיאר לעצמו שחיסול הזהות היהודית יגיע בסוף דווקא ממפלגה של חובשי כיפות".

בדקנו האם חוק הגיור שמוביל שר הדתות כהנא אכן יאפשר לקטינים, בפרט מסתננים ושוהים בלתי חוקים, להכריז על עצמם כיהודים.

חוק הגיור, שנוסחו עדיין לא סופי ועשוי לעבור שינויים לקראת שלוש הקריאות במליאה ובזמן הדיונים בוועדה, נועד להסדיר לראשונה את הגיור במדינת ישראל, ומפקיע מידי בתי הדין של הרבנות הראשית את הסמכות הבלעדית לגייר. החוק מאפשר לרבני ערים (שהוסמכו לתפקידם על ידי הרבנות הראשית) להקים גופי גיור (הנקראים "מותב מקומי"), תחת פיקוחו של אגף חדש שיוקם במערך הגיור הממלכתי. את כללי הדיונים בבקשות לגיור, כלומר כיצד יתנהל ההליך בכל המותבים המקומיים הללו, תנסח "ועדת היגוי" שתורכב מחמישה רבנים שימונו על ידי הרב הראשי לישראל וראש הממשלה.

החוק קובע כי הגיורים יעשו "על פי דין תורה", ואף מפרט מי זכאי לגיור. לפי סעיף 23 בתזכיר החוק, מי שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, או בעל תעודת עולה, לא יוכל להתגייר. אלא שהסעיף הבא פותח פתח לעקיפת ההגבלה הזו ומציין כי נתינים זרים מסוימים יוכלו להגיש בקשה לוועדת חריגים, שתדון בכל מקרה לגופו ותוכל בכל זאת לאשר פתיחת הליך גיור. החוק מדגיש במפורש, עם זאת, כי מסתננים, שוהים בלתי חוקיים, תושבי השטחים שאינם ישראלים (כלומר פלסטינים) ועוד, לא יוכלו להתגייר בכל מקרה ופנייתם לוועדה תידחה על הסף - בניגוד לאמירתה של דיסטל אטבריאן. למעשה, אותו המצב בדיוק קיים כבר היום, והחוק החדש של כהנא למעשה משמר את ועדת החריגים הקיימת, ללא שינוי.

ועדת החריגים שתדון בבקשות של נתינים זרים שכן עומדים ברף החוקי תורכב משלושה אנשים: נציג מערך הגיור, אשר ימונה בהסכמת הרב הראשי וישמש יושב ראש הוועדה, נציג הלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין ונציג הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה. בדומה, כאמור, לוועדה הקיימת היום. בכל מקרה - וזה אולי הפרט הכי חשוב בנוגע לטענה של דיסטל אטבריאן - מותבים מקומיים, כלומר בתי הדין החדשים שיוקמו במסגרת הרפורמה, לא יוכלו לגייר נתינים זרים שקיבלו אישור מוועדת החריגים, אלא רק בתי הדין הקיימים כיום תחת הרבנות הראשית - כך לפי סעיף 24.

כלומר, לא כל מסתנן או שב"ח יוכל "מעתה להכריז על עצמו כיהודי". תחת זאת, המציאות הקיימת תישמר במלואה: נתין זר שעומד בתנאים מחמירים (שקיימים כבר היום), יהיה רשאי לפנות לאישור של ועדת חריגים מיוחדת (שקיימת כבר היום), כדי להתחיל את הליך הגיור, ולאחר מכן ידרש לעבור גיור רק בבתי הדין המחמירים יותר בפיקוח הרבנות (הקיימים כבר היום).

אז מסתננים ושב"חים לא יהנו מהרפורמה, אך מה לגבי הקטינים? דיסטל אטבריאן התייחסה בציוצה ל"קטין ממשפחה לא יהודית (מסתננים שב"חים)", ולא בכדי. אחת המחלוקות המרכזיות סביב החוק היא נושא גיור קטינים. בניגוד לטענתה של דיסטל אטבריאן, במערך הגיור הקיים כיום בישראל, תושבים מתחת לגיל 18 רשאים להתחיל הליך גיור, ובפועל משפחותיהם נדרשות בעקבות כך לקבל על עצמן אורח חיים דתי - שמירת שבת, כשרות וכו'. החשש של חלק מהרבנים הוא כי הרפורמה הנוכחית תאפשר לרבני הערים לאשר גיור של קטינים מבלי להחיל עליהם את הדרישות המחמירות הקיימות כיום (מעבר לבית ספר דתי, שמירת כשרות ושבת על ידי כל המשפחה וכו').

זה אולי יקרה ב"מותבים המקומיים" החדשים, אך כאמור, קטינים למשפחות של נתינים זרים, שהם בהגדרה חסרי מעמד בישראל, יאלצו לפי החוק לקבל אישור של ועדת החריגים, ולעבור גיור דרך בתי הדין "המחמירים" הקיימים כבר כיום. כאן נכנסת טענה נוספת של דיסטל אטבריאן. לפי דברים שמסרה למשרוקית וראיונות שהעניקה בתקשורת, המהלך לגיור סיטונאי של קטינים שאינם אזרחי ישראל יעשה בשני שלבים - הראשון באמצעות חוק הגיור כאמור, והשני באמצעות הצעה שעברה אף היא ביום ראשון את ועדת השרים לענייני חקיקה - תיקון לחוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980, שמוביל חבר הכנסת משה "קינלי" טור-פז מיש עתיד.

תיקון זה נועד לשנות את הרכב האסיפה הבוחרת של הרבנות הראשית, שתפקידה בין היתר לבחור את מועצת הרבנות הראשית ואת הרבנים הראשיים לישראל. טור-פז מציע להקטין את מספר חברי המועצה מ-150 ל-120, ואת מספר הרבנים החברים בה מ-80 ל-50. 70 חברי האסיפה הנותרים יהיו, לפי הצעת החוק, ראשי ערים ומועצות, שרים וחברי כנסת, יושבי ראש של ארגונים ציונים ויהודיים עולמיים, נציגי ועד האוניברסיטאות ואנשי רוח שתמנה הממשלה, יו"ר ההסתדרות ויו"ר איגוד הסטודנטים ועוד. כמו כן מובטח בהצעה ייצוג הולם לנשים ולרבני הציונות הדתית, וכן הפיכת ההצבעה באסיפה לגלויה במקום חשאית. בדברי ההסבר לחוק נאמר כי הוא נועד לוודא שהרבנות הראשית תהיה "מחוברת לכלל חלקי החברה הישראלית" ותהיה "מייצגת נאמנה שלה", לאחר שבשנים האחרונות חלה "מגמת החמרה וניתוק, תוך העדפת שיקולים פוליטיים". מצד שני, החוק מחמיר בנושאים מסוימים, כמו חיוב שרב ראשי ישמש קודם לבחירתו כדיין או לפחות שיהיה כשיר לכהן כדיין, ולא רק רב עיר כפי שהמצב כיום.

נראה שאם החוק של טור-פז יעבור, האסיפה אכן תהפוך ליותר פלורליסטית ופחות אורתודוכסית, כפי שחוששים דיסטל אטבריאן ואחרים. עם זאת, השפעתה של האסיפה על נושא הגיור, ובמיוחד על ועדת החריגים הרלוונטית, קלושה ועקיפה ביותר: האסיפה אחראית לבחור את הרבנים הראשיים לישראל (אשכנזי וספרדי), ואלה אחראים למנות את יו"ר ועדת החריגים שתדון בפתיחת הליך גיור לנתינים זרים העומדים ברף החוקי. כאמור, אלה לא יהיו שב"חים ומסתננים, ובכל מקרה יעברו הליך גיור רק בבתי הדין של הרבנות המורכבים מדיינים "מחמירים", לא רבני ערים.

חוץ מבחירת הרב הראשי, האסיפה הבוחרת אחראית גם על בחירת מועצת הרבנות הראשית, שבין סמכויותיה - מתן כשירות לרבנים לכהן כרב עיר. כלומר, אליבא דדיסטל אטבריאן, אסיפה פלורליסטית מדי תבחר מועצה פלורליסטית מדי, שתמנה רבני ערים פלורליסטים מדי, שיאשרו גיורים של קטינים שלא על פי הגישה המחמירה של הרבנות.

אלא שגם כאן יש בעיה. ראשית, המועצה יכולה רק לתת כשירות לאדם לכהן כרב עיר. מי שבוחר אותו בפועל, לפי תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס"ז-2007, היא אסיפה של היישוב או הרשות המקומית, המורכבת מרבנים ונציגי ציבור שמונו על ידי המועצה המקומית ובתי הכנסת ביישוב. שנית, על מנת שאדם יקבל אישור ממועצת הרבנות הראשית לכהן כרב עיר, עליו לעמוד בשורה של קריטריונים מחמירים, בהם "בחינות בתלמוד ובפוסקים", קיום אורח חיים ואופי ה"הולמים... את מעמדו של רב בישראל", וכן התחייבות בכתב לקיים "כל החלטה של מועצת הרבנות הראשית". כאמור, רבני ערים שעברו את כל התהליך הזה ונבחרו על ידי תושבי היישוב שלהם, יוכלו לאשר גיור "מקל" של קטינים, אך אלה יהיו רק קטינים שהם תושבי או אזרחי ישראל לפי החוק. שאר הקטינים, כפי שהסברנו, יאלצו לפנות לוועדת חריגים ולאחר מכן לעבור גיור "מחמיר" כפי שהוא היום, לפני הרפורמה.

לסיכום, הצעת החוק של כהנא אכן תאפשר לרבני ערים להקים בתי דין לגיור שלא יהיו נתונים באופן ישיר למרותה של הרבנות הראשית. עם זאת, אלו לא יהיו רשאים כלל לדון בגיור נתינים זרים או קטינים שנולדו להם. ועדת החריגים הקיימת כבר היום ושבסמכותה לאשר פתיחת הליך גיור לנתינים זרים תישמר, וכך גם הקריטריונים שעל פיהם היא פועלת כבר שנים (שפוסלים מסתננים ושב"חים). במידה ותאשר גיור לנתין זר, זה יעשה במסלול זהה למסלול הקיים היום - בבתי דין של הרבנות בלבד. במקביל, החוק של יש עתיד שנועד לפתוח את אסיפת הרבנות הראשית לקהלים חדשים אכן צפוי לייצר מועצה מגוונת יותר ואולי אף רבנים ראשיים מגוונים יותר. אלו האחרונים יכולים למנות יו"ר "מקל" לוועדת החריגים, אך כאמור כל נתין זר, גם קטין, שיעבור את הוועדה יגויר על ידי בית דין של הרבנות. ואילו מועצת הרבנות החדשה והמגוונת תוכל אמנם להכשיר רבני ערים פלורליסטים יותר, אך אלו בכל מקרה יצטרכו לעמוד בשורה של מבחני הלכה שקיימים היום, וכן להיבחר על ידי תושבי הערים. לאחר מכן יוכלו רבני הערים להקים בית דין לגיור שיגייר קטינים באופן פחות נוקשה, אך שוב, לא תהיה להם כל נגיעה לנתינים זרים, קטינים או בגירים. לכן דבריה של דיסטל אטבריאן לא נכונים.