עוברים לשלב הביצוע: הפיקוח על הבנקים פרסם הוראות ליישום הבנקאות הפתוחה

הפיקוח שלח מכתב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי ובו שורת ארוכה של הוראות המבהירות כיצד עליהם לאפשר לפינטקים ולשחקנים נוספים במערכת הפיננסית גישה למידע שהם מחזיקים • המידע על חיובי כרטיסי האשראי של הציבור ייפתח לשיתוף בין הבנקים בחודש הבא ולכל המערכת ביוני

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

ימים ספורים לפני השלב הבא של רפורמת הבנקאות הפתוחה, פרסם היום (ד') המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, שורה ארוכה של הוראות המבהירה לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי כיצד ליישם את הרפורמה. על פני עמודים רבים מסביר אבידן כיצד ולמי יש לתת גישה למידע אודות הלקוחות, ולמעשה ממצב את הפינטקים ואת הגופים הפיננסיים הנוספים קרוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי בכל הנוגע לחשיפה למידע הפיננסי של הציבור.

על פי לוח הזמנים שנקבע ברפורמה ונדחה בכמה חודשים במסגרת חוק ההסדרים האחרון, בסוף מרץ ייכנס לתוקף השלב השני של הבנקאות הפתוחה, זה העוסק בכרטיסי החיוב, כלומר השלב שיאפשר לבנקים לשתף עם בנקים אחרים את החיובים של הציבור בכרטיס אשראי. שלושה חודשים לאחר מכן, בסוף יוני המידע אודות כרטיסי האשראי ייפתח לכל המערכת, כמובן באישור הלקוח עצמו, אם הוא יחפוץ בקבלת הצעות ערך משחקנים אחרים.

זהו השלב השני, לאחר שבשלב הראשון, שהחל באפריל 2021, היו הבנקים צריכים להתחיל לשתף מתחרים באישור גישה למידע על העו"ש - כלומר לראות את כל התנועות של הלקוחות בעובר ושב שלהם. עם זאת, הבנק היחיד שעשה זאת עד עתה הוא הבינלאומי. בשלב האחרון, שמתוכנן לסוף אוקטובר, ייפתח המידע על הלוואות ופיקדונות לכל השחקנים בשוק.

כאמור מדובר בשורה ארוכה של הוראות. כך למשל עודכנה הגדרת "חברת כרטיסי אשראי" כך שכעת היא מתייחסת רק לסולק המנפיק אמצעי תשלום מסוג כרטיס חיוב (במקום לכל סוג של אמצעי תשלום). כמו כן, נוספה הגדרה למונח "סולק". בפיקוח על הבנקים הסבירו כי ההגדרה המצמצמת של "חברת כרטיסי אשראי" נדרשת לאור העובדה שחובת מתן גישה לסל המידע הנוגע לכרטיסי חיוב, רלוונטיות רק לסולק שהוא גם מנפיק כרטיסי חיוב.

עוד נמחקה הגדרת "לקוח". בבנק המרכזי הסבירו כי ככלל הלקוח הוא מי שמקבל את השירות. כך לדוגמה, לעניין שירות מידע פיננסי - כאשר מקור המידע הוא בנק, הלקוח הוא מי שרשום כבעלים בחשבון; כאשר מקור המידע הוא חברת כרטיסי אשראי - הלקוח הוא מי שכרטיס החיוב הונפק על שמו. לעניין שירות יזום תשלומים - הלקוח הוא מי שרשום כבעלים בחשבון התשלום.

"הפינטקים יכולים לחולל תחרות"

בריאיון לגלובס שנערך בחודש אוקטובר נשאל דניאל חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים, מנהל אגף טכנולוגיה וחדשנות, ומי שבאגף שלו מקודמת רפורמת הבנקאות הפתוחה, מי לדעתו יחולל את התחרות - הפינטקים או הבנקים הקטנים והבינוניים. "הפינטקים יכולים לחולל תחרות כשהם באים עם החדשנות המאפיינת אותם, אבל עיקר התחרות, לדעתי, תבוא דווקא מהחיבורים - פינטק עם בנק קטן או בינוני שיתחרה בבנקים הגדולים. בעולם כזה יש מקום גם לבנקים קטנים שיכולים להביא לצמיחה ותחרות", השיב חחיאשווילי.

באשר לשאלה היכן תתמקד התחרות, הוא אמר כי "הפעילות בעו"ש ובכרטיסי האשראי נותנת המון מידע. בתנועות העו"ש אתה רואה כמה משלם הלקוח על עמלות וריביות, אבל אשראי ופיקדונות וגם ני"ע יקפיצו עוד יותר את התחרות, כי אפשר יהיה לעשות אנליזה יותר טובה על הלקוח וכך גם לתמחר את השירותים והעלויות בצורה טובה יותר, כך שכשהמידע יהיה פתוח זה יגדיל את התחרות". לדבריו, המידע הוא החסם העיקרי וכשהוא יפתח יקטנו הפערים בין מי שמנהל את הלקוח למי שיכול להציע לו הצעות ערך.

אבידן עצמו אמר סמוך למועד אותו ריאיון כי "נושא הבנקאות הפתוחה זה פרויקט הדגל של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, שעובדים על זה שנים רבות והביאו את המוכנות של המערכת". עם זאת, הוא העריך כי ללא הסרת מגבלות על הבנקים, יהיה קשה לרפורמה להתרומם.

בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הוא התייחס לסוגיית ניגוד העניינים, שמונעת מהבנקים בין היתר להקים מערכת להשוואת עלויות. זאת בטענה כי אם הבנקים ינהלו מערכת כזו, הם יקדמו את המוצרים שלהם על פני מוצרים של מתחרים דוגמת פינטקים, נותני אשראי חוץ בנקאי וכדומה .

"אנחנו רואים בעייתיות מאוד גבוהה בעולמות של ניגוד עניינים ותיווך, דווקא מעמדת הראייה של רווחת הצרכן. הוחלט בראיה המקצועית שיש כשל שוק עוד לפני שיש שוק, אבל אנחנו בגישה שהרבה יותר נכון לתת לשוק לפעול, ואם יהיה כשל נדע לשים את המעצורים הנכונים. בעיני הכשל המשמעותי, כדי שהצרכן ייהנה, הוא דווקא המניעה. אני מתקשה לראות מודל עסקי ללא מעורבות של בנקים וסולקים", אמר אבידן .

הוא הוסיף כי הוא מתקשה לראות מה המדדים להצלחה של הרפורמה. "זאת נקודת מפתח לכל רפורמה, אני מרגיש שזה מאוד חסר. כאשר הולכים לכיוון שבו ימנעו מגופים שיש להם לקוחות ואמון לקחת חלק פעיל באקוסיסטם, ואני מקווה שאני טועה, אבל אם לא תהייה הצלחה, אז שיהיה מי שיש לו סמכות להתיר לבנקים, לא בגלל שאני המפקח עליהם כי יש בנינו הרבה מתח מובנה מעצם התפקיד, אבל להגיד שזו נקודת זמן שבעלי הנכסים ומי שמנהל נכסים, ויש לו לקוחות ואמון, ייקחו חלק באותה מערכת ולא תהייה מניעה כלפיו", ציין אז אבידן.