ברע"ם משוכנעים שלקואליציה אין באמת רצון לטפל בסוגיות שבוערות להם

ברע"ם סוף סוף נושמים לרווחה וזה לא בגלל מצבה הטוב של הקואליציה, אלא בדיוק להפך. הם פשוט כבר לא הבעיה היחידה שלה. צרת רבים, חצי נחמה: החרם של כחול לבן, ההתפטרות של אלי אבידר, המחלוקת בין מרצ לאביגדור ליברמן על עסקת החבילה במשק - כל אלו משברים שהתפתחו רק לאחרונה והחריפו השבוע.

באגף השמאלי של הממשלה בטוחים שהיד החופשית שקיבלה שרת הפנים איילת שקד גרם לסדק הראשון. לאחר שהכנסת העבירה את חוק האזרחות בקריאה הראשונה מעל ראשם ובעל כורחם, היה ברור שמרצ ורע"ם מתכננות נקמה. שתי המפלגות לא הסתירו שיפעלו בדרכים שונות, ובמרצ אף טענו שיחכו לרגע המתאים והכואב ביותר. ברע"ם, לעומת זאת, לא חיכו והודיעו מיד שלא יצביעו על פי המשמעת הקואליציונית.

הפעלת לחץ ואיומים הפכו לשיטה בממשלה

מרגע זה כל חברי הקואליציה הרגישו משוחררים ממחויבות ליציבות הממשלה, ואז התחילה החגיגה - מפלגת העבודה נגד גנץ, מרצ נגד ליברמן, רע"ם נגד שקד. מי שמיהר לרכב על הגל היה השר לשעבר אלי אבידר, שהוסיף שמן למדורה והכריז על התפטרותו מהממשלה. גם אבידר הבין שבממשלת מיעוט של 61 חברי כנסת, הקלף החזק ביותר הוא האצבע בכנסת ולא הכיסא בממשלה, במיוחד כשזה כיסא ללא תוכן. הרי את הממשלה אף אחד לא רוצה לפרק במצב הקיים, לא בנט עם ארבעת המנדטים בסקרים ולא סער שלא עובר את אחוז החסימה, ובטח לא מרצ שבספק יזכו שוב להיות בשלטון אם הממשלה הזאת תתפרק. בכנסת לפחות אפשר להפעיל קצת לחץ.

האמת היא שרע"ם הייתה הראשונה בקואליציה הנוכחית שהשתמשה בשיטה הזאת. עוד בלידתה של הממשלה, חבר הכנסת המנוח סעיד אל-חרומי נמנע מההצבעה על הקמתה, במטרה להשיג התחייבות בכתב משני ראשי הממשלה לביטול ההריסות בנגב.

ברע"ם טוענים שהשיטה הזאת משמשת אותם מחוסר ברירה. "לנו אין שרים וסגני שרים, אפילו לא נציגים בוועדת השרים לענייני חקיקה", סיפרו גורמים במפלגה. כלומר, הדרך היחידה של רע"ם להשפיע על סדר היום הפוליטי הוא באמצעות הצבעות, כי אין למפלגה ממשק עבודה מול הממשלה.

גם אם הכל יסתדר, ברע"ם עדיין פסימיים

לימים, יו"ר רע"ם מנסור עבאס הבין ואף הודה שזו הייתה טעות לא להתמנות לשר או למנות מי מטעמו לסגן שר. אולם, השבוע אמרו ברע"ם שגם אם היו עושים את הצעד הזה, כנראה שהוא לא היה ממש עוזר להם. "אם גנץ לא מצליח לממש את מה שהבטיחו לו, מה נגיד אנחנו?", תהה בכיר במפלגה.

אחרי שבוע סוער כזה של מפלות והפסדים בקואליציה, כל הגורמים מבינים שפנינו מועדות לשבוע של פשרות ופיוס. ככל הנראה תושג פשרה בעניין העלאת הפנסיות לאנשי הקבע. גם המחלוקת על צעדיו של שר האוצר ליברמן תיפתר, וחבר הכנסת החדש-ישן אלי אבידר יקבל בסוף משרד ממשלתי כזה או אחר לשביעות רצונו. למרות זאת, ברע"ם נשארים פסימיים לגבי מצבם בקואליציה המורכבת.

בינתיים התוכניות וההבטחות לא מאושרות

במפלגה משוכנעים שאין רצון אמיתי לטפל בסוגיות שבוערות להם, או להביא למצב שהם יכולים לתפקד באופן יציב בתוך הקואליציה ללא משברים וחסמים חדשות לבקרים. אולם, משום מה דעת הממשלה והציבור היהודי הפוכה, שבטוחים שרע"ם מחזיקה את הממשלה בגרון וסוחטת אותה בכל פעם מחדש כדי להשיג יעדים חדשים.

מה שמדהים הוא שבציבור הערבי מצטיירת תמונה הפוכה לגמרי. תוכנית החומש הכלכלית לא יצאה לפועל בגלל חסמים, תוכנית מיגור פשיעה ואלימות לא השיגה תוצאות ממשיות בשטח, ותוכנית פיתוח לבדואים בנגב תקועה ללא אישור בממשלה. כל זה בלי לדבר על סעיפים אחרים בהסכמים הקואליציוניים שחלקם אפילו לא בדרך לעלות בקרוב לדיון בממשלה. "מרגישים מיואשים וחסרי אונים", כך תיאר בכיר ברע"ם את מצב חבריו במפלגה.

ברע"ם מתנחמים בעובדה שהם לא לבד. מהיום כשישאלו אותם "למה תוקעים לכם את התכנית?", הם ישיבו - אפילו גנץ נמצא באותו מצב בדיוק כמונו.

הכותב הוא ראש חטיבת החדשות ברדיו נאס ופרשן חדשות 12