תאונות הבנייה: מערכת אכיפה יעילה חייבת להיות מבוססת מידע

צעד של איסוף מידע, עיבוד מידע, מחקר ואכיפה ממוקדת הוא צעד ראשון, הכרחי, בכדי להתחיל ולפעול באמת לצמצום תאונות העבודה בענף הבנייה, וכל מה שמשרד הכלכלה צריך לעשות הוא להרים את הכפפה

תאונה באתר בנייה / צילום: איחוד הצלה
תאונה באתר בנייה / צילום: איחוד הצלה

השבועות האחרונים היו עצובים מאוד עבור העובדים ולכל מי שעוקב אחר תאונות העבודה בענף הבנייה ובכלל. מדי שבוע הגיעו דיווחים על הרוגים נוספים. מתחילת שנת 2022 נהרגו 14 עובדים, ובסך-הכול אירעו 79 תאונות עבודה מאז תחילת השנה, בשבעה שבועות בלבד. זוהי עלייה של 55% ביחס לשנת 2019, 25% ביחס ל-2020 ו-21% ביחס לשנת 2021. בכל שנה, לצערנו, עולה מספר תאונות העבודה.

לנוכח תמונה מצב עגומה זו מתעוררת השאלה הקבועה - מהם הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם את התאונות. היריעה כמובן רחבה ונעה בין הצורך בהגדלה משמעותית של משאבי הפיקוח שמרוכזים כיום אצל השלטון המרכזי, לרבות על-ידי שילוב גורמי פיקוח מצד השלטון המקומי; קידום הצעות חקיקה שממתינות אי-שם בין המשרדים לצעדים הסופיים שיאפשרו את החלתן - כמו הרחבת האחריות הפלילית בנוגע לתאונות עבודה, כך שתחול על היזמים ולא תגולגל רק על מפקח העבודה; קידום הצהרות שנשמעות מכיוון משרד הכלכלה אודות יישום מסקנות מדוח ועדת אדם, ובתוך כך חיבור בין מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית והמוסד לבטיחות ולגהות; חיזוק פעילות ההרתעה מול קבלנים באמצעות הכלים הנתונים למשרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר; מתן הדין על-ידי הגדלה משמעותית של פעילות החקירה וההעמדה לדין של האחראים; ומיגור מבני העסקה מרוכבים באמצעות קבלני משנה הנפוצה בענף הבניין.

לצד רשימה ארוכה זו, יש להתייחס לפעולה אחת פשוטה יחסית שהרשויות צריכות לנקוט: יצירת מאגר נתונים וביסוס אכיפה מבוססת מידע. המידע הקיים בידי הרשויות אודות תאונות עבודה הוא דל: בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי במיפוי התאונות הקטלניות, אשר זוכות למרבית הנראות, אך מדי שנה מד"א מדווח על מאות תאונות נוספות ברמת פציעה בינוני וקשה, תאונות שאינן מובאות במסגרת נתוני גורמי הפיקוח והאכיפה. ייתכן כי תאונות רבות אחרות לא מדווחות כלל.

מערכת אכיפה יעילה חייבת להיות מבוססת מידע, חייבת להסתכל על כלל תאונות העבודה במשק ולנתח את הסיבות להתרחשותן, את מיקומן, את גורמי התאונה וכיו"ב. למשל, שאלות קריטיות הן - באיזה סוג בנייה מתרחשות מרבית התאונות? האם עבודות שיפוצים או פרויקטים גדולים? מה המאפיינים של אתרי בנייה אלה? או לחילופין - האם מרבית התאונות התרחשו בעקבות עבודה של קבלני משנה באתרי הבנייה? האם ניתן לזהות ריבוי שעות עבודה מצטבר בקרב עובדים שנפגעים? האם העובדים שנפגעים קיבלו או לא קיבלו הכשרה?

כל אלה דוגמאות, השערות, לא מבוססות נכון לעכשיו, לגורמים אפשריים לתאונות, אותם ניתן לבודד. תשובות, ולו חלקיות, לחלק מן השאלות יכלו לספק ולייצר מערכת אכיפה יעילה בהרבה. הן יכלו לאפשר למנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לפתח כלים לטיפול עומק בגורמי התאונות. מדובר במהלך שיאפשר להתחיל ולהתעסק בסיבות לתאונות העבודה ולטפל בגורמים עצמם, ולא רק להגיע לטיפול בקצה, אחרי שהעובד כבר נפגע וכבר שילם בחייו או באיכות חייו.

מערכת אכיפה מבוססת מידע היא כלי רלוונטי ובסיסי בעבודת כלל הרשויות. בשנת 2014 בדוח מבקר המדינה התייחס המבקר לצורך האקוטי במערכת כזו בכל הנוגע לאכיפת זכויות עובדות ועובדים. מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית אחראי גם על בריאות תעסוקתית, תחום שאין בו נגיעה כלל, ואין בו מידע כלל. 

צעד של איסוף מידע, עיבוד מידע, מחקר ואכיפה ממוקדת הוא צעד ראשון, הכרחי, בכדי להתחיל ולפעול באמת לצמצום תאונות העבודה, וכל מה שמשרד הכלכלה צריך לעשות הוא להרים את הכפפה. זה אינו מהלך שיזכה ליחסי ציבור נרחבים או לתשואות, אבל הוא מהלך הכרחי ובסיסי שהיה צורך ליישמו כבר לפני זמן רב.

הכותבת היא דוברת ומנהלת מחלקת מחקר ומדיניות ציבורית, ארגון קו לעובד

צרו איתנו קשר *5988