באגף התקציבים התנגדו, ברשות המסים הופתעו: מאחורי מתווה הפיצוי לעצמאים

שר האוצר אביגדור ליברמן שפרסם השבוע את מתווה הסיוע לעסקים שנפגעו מגל האומיקרון, עשה זאת תוך שהוא מתעלם ומסתיר את התוכנית מרשות המסים ומאנשי אגף התקציבים באוצר, ומציג אותה בפניהם כעובדה מוגמרת. כך נודע לגלובס.

מתווה הפיצוי לעצמאים ולעסקים עירער את יציבות הקואליציה במשך תקופה ארוכה. שר החוץ יאיר לפיד וסגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה הפעילו לחצים פוליטיים להציגו. אלא שהצגת המתווה התעכבה שוב ושוב, ומאחורי הקלעים התקיימה שורה ארוכה של דיונים עם אנשי אגף תקציבים ורשות המסים.

מה עשה ליברמן? שר האוצר שלא היה מרוצה מהחלופות שהניחו בפניו אנשי המקצוע, גיבש את מתווה הפיצוי הסופי בלעדיהם והנחית אותו עליהם בהפתעה, רגע לפני שפרסם אותו לציבור. יש שטענו שהשינוי בלוח הזמנים וההכרזה הפומבית המוקדמת של ליברמן על התוכנית נבעה מחשש של השר להדלפות, בין אם של אנשיו ובין אם מצד שותפיו לקואליציה.

כך או כך, איך קרה שהדרג המקצועי ואנשי רשות המסים מודרו לחלוטין מהתוכנית, איך יפעל המתווה וכמה הוא יעלה למדינה?

ליברמן חשב אחרת

בראשית השבוע פרסם ליברמן את מתווה הסיוע לעסקים לחודשים ינואר-פברואר 2022 בשל השלכות גל האומיקרון. המתווה מיועד לעצמאים, עסקים קטנים ובינוניים עם מחזור שנתי של עד 60 מיליון שקל, שספגו ירידה של 35% במחזור בינואר-פברואר השנה, בהשוואה לשנת 2019.

תקרת הסיוע לעסק בודד הועמדה על 600 אלף שקל, ונקבע גם מסלול סיוע לעסקים חדשים שנפתחו בשנים האחרונות על בסיס מסלולי הפיצוי בתוכניות הסיוע הקודמות. ליברמן הודיע כי הפיצוי יינתן לעסקים בתשלום אחד.

אנשי המקצוע סברו שלא נכון לתת פיצויים כספיים משמעותיים בגין "אירוע חולף" כמו גל האומיקרון. הם הציגו נתונים שמראים כי המשק המשיך לעבוד בהיקפים גבוהים וטענו שמניסיון הגלים הקודמים - גם ירידות נקודתיות בהכנסות מפוצות לאחר מכן בעליות בפעילות המשק בשל ביקושים דחויים.

בנוסף, גורמי המקצוע באוצר ומנהל רשות המסים הביעו התנגדות בדיונים ל"מתווה צוק איתן" ואף הציעו אלטרנטיבה משלהם - לקשור את הסיוע לתשלומי הארנונה של העסקים. על פי ההצעה של נציגי אגף התקציבים והאוצר, הפיצוי היה ניתן לעסקים שיוכיחו ירידה במחזור במכפלה של תשלומי הארנונה שלהם פי ארבעה. לדוגמה, עסק שמשלם 8,000 שקל ארנונה ויוכיח שנגמרה לו פגיעה במחזור, יקבל פיצוי בגובה 32 אלף שקל.

בניגוד לעמדת אגף תקציבים ורשות המסים, ליברמן בחר דווקא בעמדה שהציג גורם חיצוני - יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס.

בתחילת הדיונים בין האוצר והממשלה לנציגי העצמאים, הציג גינדי מתווה סיוע לעסקים שלטענתו יהיה היחיד שייתן מענה לסדרת המענקים שניתנו בקורונה, ולאור העובדה שלעסקים לא עמדה אופציית החל"ת בגל האחרון. גינדי המליץ על מה שמכונה "מתווה צוק איתן" בהגבלות מסוימות, ובאופן שלא יטיל על העסקים בירוקרטיה שתכביד על יישום המתווה. כאמור, שר האוצר ליברמן אימץ את המתווה הזה ופרסם אותו מבלי לעדכן את רשות המסים ואגף התקציבים כי הדיונים עמם הסתיימו.

פיצוי נמוך יחסית

מאיפה יגיע הכסף? את התקציב למתווה הסיוע הנוכחי מתכוונים באוצר לקחת מהעודפים שנותרו מתוכניות הסיוע הקודמות. במהלך הדיונים לגיבוש המתווה התברר כי נשארו 3 מיליארד שקל עודפים מתוכנית הפיצוי הקודמת, כאשר ההערכות של גורמים מתוך המשא ומתן לגיבוש המתווה הן שהעלות הכוללת של התוכנית הנוכחית לא תעבור רף של מיליארד שקל.

הסכום, שנמוך יחסית לפיצויים הקודמים שהוענקו בקורונה, נובע מכך שהמשק המשיך לפעול גם תחת מגבלות גל האומיקרון, ורק ענפים מאוד מסוימים ספגו פגיעה של 35% ומעלה שנדרשת להגשת בקשה לפיצוי.

עדיין פתוח למו"מ

יש לציין כי הדרך למימוש התוכנית עדיין רחוקה. לא רק באוצר וברשות המסים לא אהבו את המתווה, ארגוני העצמאים מחו עם פרסום המתווה נגד תנאי הסף הגבוהים מדי לדבריהם שנדרשים מהעסקים כדי להיכנס תחת תוכנית הסיוע. הרף, שנקבע על פגיעה של 35% לפחות במחזור ועד תקרת הכנסה שנתית של 60 מיליון שקל, עשוי בהחלט עוד להיפתח למשא ומתן לכשיגיע לחקיקה בכנסת.

תגובת האוצר: "שר האוצר מנהל שיח שוטף עם הנהלת המשרד בנושאים שונים ובכללם מתן סיוע לעסקים שנפגעו בעקבות הקורונה. בשבועות האחרונים התקיימו מספר דיונים עם הדרג המקצועי במשרד האוצר ורשות המסים בנושא".

מתווה נדיב, קמצני או סתם מאכזב? | עמירם ברקת, פרשנות

מתווה הסיוע לעצמאים שהציג שר האוצר אביגדור ליברמן הוא מאכזב וקמצני, או דווקא מפתיע בנדיבותו - הכול תלוי בנקודת המבט. מצד אחד, יש פה סכום לא מבוטל, כמיליארד שקל (לפי אומדנים לא רשמיים) שמנותבים לטובת מגזר מצומצם יחסית במשק. מצד שני, מה זה מיליארד שקל לעומת העודפים האדירים בהכנסות שזורמים לקופת האוצר?

מצד אחד, אילו הדברים היו תלויים באגף התקציבים ייתכן מאוד שהתוצאה הייתה חבילת סיוע מצומצמת בהרבה, אם בכלל. מצד שני, מנקודת מבטם של בעלי עסקים שנפגעו בקורונה, הסיוע הפעם מגיע ללא רשת הביטחון של החל"ת. מוקשים נוספים עשויים להתחבא במתווה, כמו למשל בשאלה האם רשות המסים תוכל לדרוש בחזרה חלק מהכסף, בתנאים מסוימים.

ויש גם צד שלישי: של אנשי לשכת השר והיועצים שהיו שותפים לגיבוש החבילה. שם מציינים שהסיוע הפעם ממוקד בעסקים קטנים ובינוניים ויכול להגיע לסכומים גבוהים בהרבה מאשר במתווה הקודם שהונהג במהלך הקורונה. ומה שיותר חשוב, אומרים שם, מדובר בהצעת פתיחה שמן הסתם עוד תעבור ריכוך בכנסת.

כמה מנציגי העצמאים מיהרו אתמול להתלונן. "ניסיון לשחק במספרים ולקבוע קריטריונים שנועדו לא לפצות את העסקים", כינה את המתווה נשיא לשכת ארגוני העצמאים רועי כהן. הטענות של המבקרים התמקדו בדרישת הסף לירידה של 35% במחזור בחודשים ינואר-פברואר (בהשוואה לינואר-פברואר 2019). למה 35%? העצמאים דרשו תנאי סף מקילים יותר דוגמת זה שנקבע אחרי מבצע צוק איתן (25%) או זה שנקבע על ידי שר האוצר ישראל כ"ץ בקיץ 2020 כתנאי לקבלת המענק להוצאות קבועות (25%).

אלא שגם אם הדרישה הנוכחית עומדת על 35% הרי שהדרך לאישור המתווה בכנסת עדיין ארוכה. על-סמך ניסיון העבר, אפשר להניח שיש לשר האוצר הסכמות שקטות עם שותפים פוליטיים שידרשו בתוקף, ויקבלו, ריכוך בתנאי הסף שאותו יוכלו להציג כהישג מבחינתם. במקרה כזה, המתווה שהוצג עשוי להתברר כיותר מאשר חצי כוס מלאה מבחינת העצמאים במשק.