"אני עומדת מול קהל ערבי ויהודי בזכות נשים בדואיות פורצות דרך"

"הסיפור שלי כשמי הוא, ארוך, מגוון באותיות, שמי הפרטי נגזר מנאמנות ושמי המשפחתי נגזר מהמקום ממנו אני מגיעה. וזה בעצם הסיפור שלי, זה לפחות הסיפור שגורם לאנשים לתהות לכמה כשאני פותחת בו. במשפחה שיש בה 16 נפשות. אתם יכולים להשתהות ולתהות. אחת החווית הצרובות לי בזיכרון, היא האוכל. זיכרון שהמחיש לי את המציאות שיש בחוץ.

"עכשיו, דמיינו לכם 16 אנשים שיושבים על הרצפה מסביב לתבשיל מנסף, והמטרה היא לאכול כמה שיותר, לא משנה אם האוכל חם. אני מספר 12 בסידור של האחים. מסביב למנסף כולנו שווים, לא משנה אם אנחנו בנים או בנות או מה הגיל שלנו. אתה אוכל כפי יכולתך. ההורים שלי כמובן דאגו שכל אחד יזכה בחלקו מהאוכל. אולי שם ראיתי את המושג שוויון והישגים על פי יכולות.

"לא נראיתי, דיברתי וחשבתי כמו האחרים"

"כשגדלתי והתחלתי את חיי האקדמיים, המציאות הייתה שונה, המקום שלי מסביב ל'מנסף' הפך למקום מסביב לשולחן. אבל שם לא היו ההורים שלי שדאגו, שלכולם תהיה מנה שווה.

"שם, לרגע הבנתי, שאני צריכה לפלס את דרכי סביב השולחן, ואף הייתי מסביב לשולחנות שהייתי היחידה או הראשונה, לא נראיתי כמו אנשים שישבו מסביב לשולחן, לא דיברתי כמו אנשים שישבו לשולחן ולא חשבתי כמו אנשים שישבו מסביב לשולחן. אך תמיד הרגשתי שגם אם אני הראשונה או היחידה, יש קהילה שלמה שבאה איתי לחדר, יש תפיסה שלמה שהיא אחרת ושונה.

"אני עומדת אל מול קהל ערבי-יהודי בזכות אותן נשים בדואיות פורצות דרך שלבשו לבוש של גברים, והסתירו את זהותן הנשית בהסעה שהסיעה גברים לעבודה על מנת שיוכלו ללמוד.

אני נולדתי לשני הורים שלא למדו כלל ולא דרכה רגלם בבית ספר, ועד ליום זה חרוטה בזיכרוני השיחה עם אבא שלי ז"ל. אבי קרא לי להקריא עבורו מכתב בעברית: 'תראי אותי עובד קשה ואפילו מכתב לא יודע לקרוא. תלמדי בתי, הלימודים הם הנשק של הבת', זה המשפט שגדלתי עליו, בכל הפשטות ובעולם הגדול והעצום שמכיל משפט זה. הורים שלא למדו תארים, אבל היו בעלי חכמה וערכים שהרבה מוסדות אקדמאיים לא מצליחים להעביר. מאחורי הרבה נשים וגברים פורצי דרך בחברה הבדואית עמדו הורים בעלי נחישות ורצון לאפשר עתיד יותר טוב לילדים שלהם, סללו להם דרך שלא התאפשרה עבור אותם הורים והאמינו בהם".

"לקבל מכתב ולא לדעת לקרוא אותו זה עיוורון"

"אבא שלי קרא לאי היכולת שלו לקרוא ולכתוב: 'עיוורון', במובן המטאפורי של המילה. לעבור ליד שלט ולא לדעת לקרוא מה שכתוב שם זה עיוורון. לקבל מכתב ולא לדעת לקרוא אותו זה עיוורון. הדברים קיימים פיזית, אך מה שהוא ראה לא קיבל שום משמעות כי לא היה לו את הידע. כיום ישנם הרבה אתגרים שהעולם מתמודד איתם ולא נוכל להרשות לעצמנו להישאר עוד במצב של "העיוורון".

"מגפת הקורונה לימדה את כולנו לפעול מקומית אבל לחשוב גלובלית, ואין זמן טוב יותר להוציא את המילים הללו לפועל מאשר זמנים אלו כאשר העולם כולו מתמודד עם משברים גלובליים אחרים, בניהם שינוי אקלים, גיוון וייצוג. עלינו להבין שיש אומות שונות, קהילות וחברות עם צרכים ואתגרים שונים, אולי ננסה לפתור את האתגר עבור ילד מחורה. על אף שלילדים מתל אביב, צרפת, קולומביה וירדן יש צרכים שונים, אבל ילדים הם ילדים, והמשותף שהם ילדים שאוהבים את החיים, אוהבים לצחוק ואוהבים לשחק.

"אני וופא בן ברי ואני גאה להיות חלק מרשימה של צעירים וצעירות, ממגוון רחב של מגזרים וסקטורים, ויותר גאה שהרשימה הזו נשית במיוחד. אני גאה להגיע הישר משולחן המנסף של 16 נפשות לשולחן של 40 הצעירים, ויחד איתן ואיתם לחלום על החציון ולא הממוצע, על הכוס המלאה ולא על חצי, לחלום על גיוון לצורך השפעה ולא גיוון לצורך שיווק, לשנות ולהוביל בפלטפורמה שהיא החשובה באמת - כלכלית-עסקית-חברתית.

"יש הרבה שיח סביב הנושא של השפעה, אומץ ותעוזה, בעיני השפעה היא היכולת לבחור את השביל המיוחד, השביל שרואים דרכו את העוצמות, את החוזקות, את היתרונות, את היכולות, את הייחודיות ואת הרצון הגדול שתמיד אפשר אחרת. חזונה של מנהיגות מבטיחה, מכיר בזה שיש אוכלוסיות, יש אנשים ויש משאבים.

"לא רק את המצוקות, הצרכים ומה ש-לא, אלא את ה-יש - ההצלחות, היתרונות של המקום, האנשים חדורי האמונה שחיים כאן ומאמינים במקום, רוצים ונכונים לעשות למען המקום.

"הנחיתי, ניהלתי והובלתי תוכניות מנהיגות. עם זאת, עדיין נשארה אצלי השאלה אם מנהיגות זה משהו מולד או נרכש או שניהם ביחד. אולם, דבר אחד אני יודעת בוודאות - למנהיג או מנהגיה רואים את הברק בעיניים, את התשוקה והדחף להוביל, להעז ולהיפתח, את האהבה לעשייה, את הרצון לשאול, לברר ולחקור למען משהו יותר טוב.

"יש לנו אחריות שאחרים לא יישארו מאחורה. שלא נשכח מאיפה באנו, ובעיקר, לא נשכח שיש לנו תפקיד ביום שאחרי. שלא נתפזר כדי לספר את הסיפור שלנו ולגבות פרמיה עליו, אלא נתרחב כדי לעזור ולמצוא את הסיפור של ה־40 הבאים.

בערבית המלה "אלאם", משמעותה כאב, עם שינוי קטן בסדר של האותיות אנחנו מקבלים את המילה "אמל", שפירושה של המילה הינו תקווה. שנמשיך להוביל שינויים קטנים וגדולים ונהפוך את הכאב לתקווה עבורנו ועבור האחרים/ות.

גילוי מלא: האירוע נערך בשיתוף מיקרוסופט ו-Wiz