ביום ראשון: החלטת ממשלה על עתיד התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

ההחלטה מהווה יריית פתיחה למו"מ מול בזן באשר למתווה הפינוי • היא כוללת מועדים להקמת בית חולים ושיקוע הרכבת, אך מותירה לממשלה גמישות בנוגע לתעשייה הפטרוכימית בשל הרגישות המשפטית מול בזן • בארגוני הסביבה חוששים שהתוכנית תותיר את התעשייה המזהמת במפרץ שנים רבות ואף תוביל לקיבוע של תשתיות פוסיליות חדשות נוספות

מתקני בזן בחיפה / צילום: שלומי יוסף
מתקני בזן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

האם הממשלה תצליח לממש את הבטחתה לסיים את עידן התעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה? לאחר עיכוב של שבוע, ביום א' הקרוב (6 במרץ) הממשלה צפוי לדון בהצעת החלטה לה המתינו תושבי חיפה שנים: חזון עתידי למפרץ חיפה. לא מדובר בהחלטה נקודתית העוסקת רק בהפסקת הפעילות הפטרוכימית, אלא בהחלטה רחבה לפיתוח המפרץ, הכוללת גם הקמת בית חולים בקרית אתא, רכבת קפה בין חיפה לנצרת, פארק מטרופוליני רחב ידיים ואלפי יחידות דיור, שיקום של נחל סעדיה ולוח זמנים לחשמול הרכבת.

את ההחלטה מובילים ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד באמצעות מנכ"לית משרדו, נעמה שולץ; משרד ראש הממשלה, באמצעות סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה יובל אדמון שריכז את פעילות ועדת המנכ"לים בנושא סגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ.

על פי ההחלטה, פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה תצומצם עד כדי סגירת המפעלים בתוך עשור, בכפוף למו"מ שינוהל עם בז"ן, ולהיערכות משק האנרגיה לתום עידן זיקוק הדלקים במפרץ, תוך הקמת החלופות הנדרשות. בשל הרגישות המשפטית ועיכובים שיכולים להיווצר במהלך הדרך, הממשלה מותירה לעצמה גמישות באשר למועד סגירת המפעלים.

לצורך מימוש ההחלטה, תוקם מנהלת ייעודית לנושא, שתעסוק בהסרת חסמים וקידום הפרויקטים הנדרשים, תוך שיתוף פעולה בין המשרדים השונים, השלטון המקומי והחברה האזרחית. המנהלת תדווח מעת לעת לממשלה על פעילותה והתקדמותה להשגת היעדים שהוגדרו. במקביל, תקודם תוכנית לפיתוח האזור על ידי עד 100 אלף יחידות דיור פרויקטי תשתית ותחבורה בהיקף של מיליארדי שקלים. זאת, באמצעות תמ"א 75 שתובא בהמשך לאישור המעוצה הארצית. התוכנית כוללת תכנון פארק הייטק חדש בסמוך ללב המפרץ והרכבל מהטכניון ואוניברסיטת חיפה, לצד פיתוח פארק מטרופוליני לאורך נחל הקישון, על פני שטח העולה בגודלו על זה של פארק הירקון בתל אביב.

הצעת המחליטים קובעת לוחות זמנים לחלק מהפרויקטים המפורטים בה (חלקם כבר נמצאים בשלבים שונים של ביצוע או סטטוטוריקה). כך למשל, הכפלת מסילות הרכבת בין חיפה לתל אביב ומנהור הרכבת לחיפה עד 2035 והקמת בית חולים בקרית אתא עד 2029. באשר לתעשייה המזהמת במפרץ, הוחלט כי בכפוף להתקדמות צוות המו"מ שיוקם בממשלה כדי לפעול מול בזן בזן, כיל ותש"ן, עד שנת 2025 יועתק מפעל דשנים, עד שנת 2026 יצומצמו או יועתקו מכלי תשן המשרתים את צרכי בזן בקרית חיים, ובשנת 2028 תושלם הקמתו של נמל דלקים חדש לשם יבוא תזקיקים, וייסגר הנמל הישן.

כישלון ממשלתי בניתוק התלות הציבורית במוצרי בזן 

סגירת בז"ן היא משימה מורכבת מאוד, כאשר על מנת להבטיח את רציפות התפקוד של משק האנרגיה גם לאחר הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית, נדרש לתכנן ולהקים מתקני תשתית שיאפשרו ייבוא, פריקה, הולכה, אחסון וניפוק של תזקיקי דלק, גפ"מ וביטומן שכיום מיוצרים כולם בבז"ן, וכן קליטה, אחסון וייצוא של קונדנסט ממאגר הגז הטבעי "לוויתן", שמטופל כיום על ידי בית הזיקוק של בז"ן במסגרת תהליך הזיקוק.

לפני הבחירות, המליצה ועדת המנכ"לים הממשלתית לסגור את מפעלי הזיקוק בחיפה בתוך עשור, תוך המלצות מפורטות לגבי שינוי פני המפרץ והקמת חלופות אחסון למשק האנרגיה. אותה החלטה, שלא זכתה להסכמה בין משרדי הממשלה ונחתמה זמן קצר לפני הבחירות הכלליות לכנסת תוך התנגדות בעמדת מיעוט של משרד האוצר, מפרטת בין היתר את התנאים להבטחת רציפות משק האנרגיה בעת הפסקת הפעילות הפטרוכימית. אך מסמך ועדת המנכ"לים כלל חוסרים וצורך בתיאום בין המשרדים השונים, נושאים שהובאו כעת לכדי הסכמה רחבה, שאיפשרה את הנחת המסמך בפני הממשלה לאחר עבודה מורכבת בהובלת צוות רה"מ החליפי.

ההחלטה לסגירת בזן מתקיימת לצד כישלון ממשלתי ארוך שנים בניתוק התלות הציבורית במוצריה, ולכן, בהחלטה הנוכחית, הממשלה נערכת לאחסון גדול מאוד של תזקיקי נפט, שאינו מתחשב בצורך בהפחתת השימוש בדלקים המזיקים, גם תחת תרחישי גידול האוכלוסייה לעשורים הבאים. ישראל כיום איננה מתקדמת כמעט כלל בהפחתת השימוש בדלקים המזהמים אותם מזקקת בזן, הפוגעים בבריאות ומהווים את התורמים העיקריים למשבר האקלים. למרות שהפסקת הזיקוק היא הזדמנות להפחית את התלות בדלקי המאובנים המזיקים, משנה לשנה, הנסועה ברכב פרטי דווקא עולה, אחוז הרכבים החשמליים זניח מאוד - ודאי ביחס לאירופה (בשנה האחרונה פחות מ-8% מהרכבים שנמכרו בישראל היו חשמליים או נטענים לעומת מעל 20% באירופה, ו-90% בנורבגיה).

למרות שישראל מחויבת ליעדים להפחתת פליטות, ובמצב שבו אין לה תוכנית מסודרת למעבר לכלכלה דלת פחמן, ההחלטה מאמצת את כמויות הדלקים הנצרכות היום (אך קובעת כי ככל שצריכת התזקיקים תפחת כך תופחת כמות התזקיקים הנדרשת לאחסון בהתאם), יעדים לצמצומם, וללא התייחסות ליעדים הממשלתיים להפחתת גזי חממה, חישמול תחבורה, אנרגיות מתחדשות ויעילות אנרגטית, אשר מצמצמים את היקף הביקושים לתזקיקים. ללא שילוב של תמריצים שונים להפחתת השימוש ברכב פרטי או גפ"מ, הדרישה למוצרי החברה עלולים רק לגדול לאורך השנים, וכך גם סגירתה עלולה להפוך מורכבת ויקרה יותר לפיצוי עבור הממשלה.

ההצעה כן מתייחסת לצמצום הגפ"מ (גז בישול) במשק. לפי מחקרים עדכניים, גז בישול התגלה כמסוכן הרבה יותר לאקלים ולבריאות ממה שנהוג היה לחשוב עד היום, שכן הם פולטים מתאן רב לאטמוספירה אפילו כשהם כבויים. זאת, לצד רמות גבוהות של תחמוצות חנקן המסוכנות לבריאות. השימוש בגז בישול בישראל הוא נרחב, וגם יצורו בפז בית זיקוק - תלוי בבזן שכן הוא מועבר להמשך זיקוק בשטחה. עלות האחסנה של הגפמ גם היא יקרה מאוד. לכן, ההחלטה מציעה "להקטין את הביקוש המקומי לגפ"מ תוך מעבר לגז טבעי, חשמל ופתרונות אחרים". לצורך כך, יוקם בממשלה צוות עבודה בנושא.

אין פירוט זמנים להיערכות משק האנרגיה

ההחלטה מותירה לממשלה אף את הגמישות להרחיב את הפעילות במתחם בזן בטווח הקצר, עבור סגירת מיכלי תש"ן בקרית חיים, למרות שאלו משרתים את החברה עצמה. עוד לפני סגירת בזן, ייתכן כי תועתק חוות תש"ן משטח קרית חיים לתוך בזן, ובכך יוקם למעשה אחסון עבור חברה שבתוך שנים בודדות אמורה לסיים את פעילותה, ובשטחה המתפנה ניתן יהיה לאחסן כמויות גדולות של תזקיקים מיובאים, על פני נפט המיובא כיום צורך זיקוק למוצרים שונים.

כך או כך, הצעת המחליטים לא מפרטת זמנים להיערכות משק האנרגיה להקמת החלופות המשמעותיות לצורך סגירת בזן וגם לא מקצה תקציבים בשלב זה להקמת החלופות, אלא מהווה בעיקר יריית פתיחה למו"מ עם צוותי בזן, לה מוקנית מתוקף הסכמי עבר מול הממשלה זכות שימוש בקרקע לצורך זיקוק לעוד כ-100 שנה, ומולה גם מורכבות משפטית סבוכה מאוד, שלא מאפשרת בשלב זה לקבוע מסמרות בשטח באופן חד משמעי.

כנהוג בהחלטות ממשלה, הן בין כה אינן מחייבות את הממשלה ורק מסמנות כיוון או תחילת דרך לפעולה, וכך גם החלטות רבות מאוד שקיבלה הממשלה בעבר, כלל לא הגיעו לכדי ביצוע. לכן, בחודשים הקרובים תוטל האחריות על התקדמות הנושא והצבת לוחות זמנים משמעותיים יותר, על צוות המו"מ בראשו יעמוד משרד האוצר. זאת, לצד התקדמות מנהל התכנון בשטח באישור ובתחילת תכנון של החזון העתידי בשטח.

בארגוני הסביבה מתקשים לשמוח

למרות הציפייה הגדולה לקידום הנושא, בארגוני הסביבה מתקשים לשמוח. למעשה, לאורך השבועות האחרונים, בארגוני הסביבה אף הצהירו שלא יתמכו בהחלטה ואף יפעלו להפלתה אילו תוביל למעשה להמשך קיומה של התעשייה הפטרוכימית במפרץ לאורך שנים רבות, ללא הצגה של מועדים ברורים לסיום הזיקוק ופינוי כלל התעשייה המזהמת מהמפרץ, וללא מועדים מוגדרים להקמת החלופות הנדרשות להיערכות משק האנרגיה, ללא תקצוב ותו הוספת תשתיות לאחסון דלקים במתחם בזן, תוך חיבורם להזנה ישירה באמצעות צינורות חדשים לקצא"א.

בין היתר, טוענים הארגונים כי נוכח ההחלטה יכול להיווצר מצב "אבסורדי" בו הזיקוק בבזן ימשיך גם שני עשורים, בשל עיכובים סטטוטוריים ואי קידום של פתרונות קבע. הארגונים אף טוענים שההחלטה דוחפת לבניית תשתיות גדולות לאחסון וקליטת דלקים שונים, במקום לתעדף אחסון בתשתיות הקיימות. "אין צורך לסגור את חוות מיכלי תש"ן ובתואנה זו לבנות מיכול בהיקף אדיר, שיישאר איתנו 30 שנה קדימה לכל הפחות. יש צורך להשתמש במיכול הקיים, עד לחישמול מלא של המשק. בבז"ן יש פוטנציאל מיכול של מעל מיליון טון. הזיהום בסמוך לחוות תש"ן בקריית חיים, שאמורה להיסגר על פי התכנית, הופחת מאד עם ריקון המכלים הדולפים לפני כשנתיים", אומרים הארגונים.

בנוסף, ההחלטה מותירה לשרת האנרגיה את האפשרות להודיע בטרם מועד הסגירה כי המשק לא עומד בתאריך המוסכם, ולדחותו, ועל כן חוששים הארגונים כי הגמישות הרבה - ללא לוחות זמנים ברורים - תאפשר לגרור את מועד הסגירה לאורך שנים רבות.

בארגוני הסביבה מאוכזבים מאוד מהנוסח הנוכחי של הצעת המחליטים, ומביעים תקווה כי עד לדיון בממשלה ביום א', יתבצעו בו שינויים. בארגון "מגמה ירוקה" תוקפים בחריפות את השרה זנדברג על נוסח ההצעה. "זהו כישלון חמור של השרה זנדברג ואכזבה ענקית לכל מטרופולין חיפה שהופך שוב קורבן לספין תקשורתי של לפיד ואלהרר", אומר מנכ"ל הארגון, אלעד הוכמן. "התחושה היא של בגידה מצד מי שהיו שותפינו לדרך. אין תאריך סגירה סופי להפסקת הזיקוק, במקום לסגור בונים תשתיות חדשות לאחסון דלקים בתקציבי עתק. זה טירוף מוחלט. הרי ברור שמה שזמני יהפוך קבוע. לפיד מחלק מתנות לאחים עופר ולבז"ן על חשבון הציבור בשווי מיליארדים. זה יהיה ניצחון מהדהד של האחים עופר, ללא שום קרב מצד מי שיתיימרו לפני הבחירות להכריז עצמם כירוקים ומגני הסביבה".

רוית שטוסל מ'מנקים את מפרץ חיפה', מדגישה כי "הקמת חלופות הערכות משק האנרגיה ישפרו את עמדת המדינה במו"מ מול בז"ן כמו גם את יכולת האכיפה של המשרד להגנת הסביבה. תמוהה עד מאוד ההתעקשות שלא לקצוב אותן בתאריך יעד כשישנן תכניות שכבר מאושרות זה מספר שנים. אם רוצים לפעול לקידום הפסקת הזיקוק ולקיצור לוחות הזמנים, זה מה שנדרש".

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", אומר: "הבטיחו לנו פינוי, אך קיבלנו פינוי-בינוי. הבינוי המתוכנן במתחם בז"ן הינו עצום ולא נדרש. ההרחבה שבז"ן נלחמה עליה משך שנים ונהדפה, מוגשת לה כעת על מגש של כסף. במקום לצמצם היקפי אחסון דלקים על פי תחזיות משרד האנרגיה ועל פי צו השעה האקלימי, קיבלנו בניית מיכלים נוספים. תאריך הסגירה גמיש ונתון למו"מ על ידי צוות שאינו כולל נציג מטעם המשרד להגנת הסביבה שאמור להשמיע את הקול הסביבתי, וכפוף לווטו של שרת האנרגיה שיכולה לשנותו. זהו אינו פינוי, זו אחיזת עיניים ואכזבה לתושבי מטרופולין המאכלס מאות אלפי אנשים, שנאנקים עשרות שנים תחת זיהום בלתי פוסק מצד המפעלים המסוכנים הללו".

גם בארגון "אדם, טבע ודין" מצפים מהממשלה לקבוע תאריך יעד מחייב. לדברי ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה בארגון, "לאחר קביעת תאריך היעד, יש צורך לתכנן, לאשר, לתקצב ולהקים חלופות, בראייה סביבתית ובמינימום ההכרחי לנוכח השאיפה לכלכלה דלת פחמן. במקביל, יש צורך להחליט על מתווה שיקום הקרקע ותכנון המרחב לאחר שיתפנה".

כך או כך, הצעת המחליטים לא מפרטת זמנים להיערכות משק האנרגיה להקמת החלופות המשמעותיות לצורך סגירת בזן וגם לא מקצה תקציבים ברורים לכך בשלב זה, אלא קובעת כי צרכים תקציביים עתידיים יובואו לאישור הממשלה בהמשך (שכן לשם הקצאת תקציב נדרשת החלטה מפורטת בעניין החלופות, וטרם בשלה העת לכך). ההחלטה מהווה בעיקר יריית פתיחה למו"מ עם צוותי בזן, לה מוקנית מתוקף הסכמי עבר מול הממשלה זכות שימוש בקרקע לצורך זיקוק לעוד כ-100 שנה, ומולה גם מורכבות משפטית סבוכה מאוד, שלא מאפשרת בשלב זה לקבוע מסמרות בשטח באופן חד משמעי.