הטלפון של זלנסקי הפך לנשק החזק ביותר מול רוסיה, וגם מול אירופה

טנק רוסי, מאלו שנזנחו בצדי הדרכים באוקראינה ונלקחו שלל על ידי איכרים זריזים, עולה כחמישה מיליון דולר. מסוק תקיפה רוסי, מאלו שיורטו בכמויות על ידי ההגנה האווירית האוקראינית, עולה כ-15 מיליון דולר. שלא להזכיר את שלל הנגמ"שים, מערכות הגנה אווירית, המשאיות ושאר הציוד הכבד שנתקע או ננטש בבוץ האוקראיני בשבוע האחרון. עלות הפלישה הרוסית לאוקראינה נאמדת במיליארדי דולרים מדי יום.

עלות הטלפון הנייד של נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, לעומת זאת, היא כמה מאות דולרים. אבל בעזרת הטלפון הזה הצליח זלנסקי, בשבעה ימים של שיחות בלתי פוסקות וציוצים ללא הרף מתוך הבונקר, לגייס מאות מיליוני דולרים בסיוע כספי עבור ארצו, ולפגוע בקנה מידה כלכלי שלא ניתן אפילו לאמוד כרגע ברוסיה, אך הוא ככל הנראה עומד על עשרות מיליארדים. כל זאת, לצד השגת משלוחי נשק עצומים, שמופנים ויופנו נגד הצבא הרוסי המתקדם. הטלפון של זלנסקי הפך לנשק המלחמה המוצלח ביותר של האוקראינים.

בעזרת הטלפון והרשתות החברתיות, בעיקר "טוויטר", הצליח זלנסקי בשורת שיחות עם מנהיגים, ציוצים לציבור והופעות מצולמות, לגייס את העולם המערבי לעמוד לצד אוקראינה. קשה לחשוב שהדבר היה אפשרי בלעדיו. בהופעתו מול מנהיגי האיחוד האירופי בערב יום חמישי, אחרי שהפלישה החלה, הוא שינה את דעתם של רבים מהם כשאמר להם כי אינו בטוח שיראה אותם מחר. זה היה האות להחמיר את הסנקציות נגד רוסיה. בשיחותיו לאחר מכן הצליח להבטיח משלוחי נשק חסרי תקדים למדינה. בתחילה הדבר היה נראה בלתי אפשרי, אך בסופו של דבר, אפילו פינלנד ושבדיה הסכימו לשלוח למדינה נשק התקפי. האיחוד האירופי, לראשונה, הסכים לבחור צד בזמן עימות ולחמש אותו. שלא לדבר על ההשפעה המורלית על הצבא האוקראיני והתושבים בעקבות קטעי הווידיאו שפרסם הנשיא האוקראיני.

לו הרוסים היו משקיעים אלפית מהמחשבה כיצד לפרוץ לחרקיב במחשבה כיצד לנסות ולהשתיק את זלנסקי מבחינה טכנולוגית, עם פרוץ הקרבות, מצבם היום היה קל הרבה יותר. כעת, האמריקאים כבר סיפקו למנהיג האוקראיני טלפון לווייני מאובטח, לפי הדיווחים, ואילון מאסק שלח טרמינלים של האינטרנט הלווייני הניסויי שלו לקייב, שאמורים להבטיח חיבור מקוון. הרוסים יצטרכו לחסל את זלנסקי אם ירצו להשתיק אותו.

האם תם עידן הניטרליות באירופה?

בשבוע החולף בא הקץ על עשרות שנות שלום באירופה. לפני עשור בלבד אוקראינה אירחה במשותף את משחקי האירו. עד לאחרונה הייתה קייב עוד יעד מועדף לטיסות זולות. אוקראינים התערו במדינות המערב, מבריטניה ועד לגרמניה, והפכו לחלק מאירופה המודרנית. כעת התמונות מקייב הן לא של מסעדות וחוגגים אלא של טנקים שרופים ובניינים פגועים. התמונות קשות זורמות מהערים בחבל הדונבאס, חרקיב ומריופול. מיליון פליטים זורמים מערבה. מאות ואלפי הרוגים באוקראינה.

התמונות הללו, והחד צדדיות של המלחמה שאותה רוסיה ככל הנראה תכננה זמן רב והוציאה לפועל באכזריות, כבר שמו קץ לניטרליות של שתי מדינות אירופיות; שוויץ, ששמרה על מסורת ניטרלית של 200 שנה כדי לקדם את שגשוגה הכלכלי, נפרדה ממנה השבוע כשהכריזה על אימוץ הסנקציות הבנקאיות נגד רוסיה. כל כלי התקשורת השוויצרים הגדולים קראו לממשלה לעשות זאת, להימנע מלחזור על מה שקרה במלחמת העולם השנייה, אז שימשה כמרכז הבנקאי של הנאצים וסייעה לדינמיקה שהעשירה אותם. גם תושבי המדינה התאספו ברבבות בכמה ערים. בנוסף, שבדיה, שעוד ניסתה בעשור האחרון לשמור על ניטרליות במלחמה, זנחה את המאמץ והודיעה על אספקת נשק מתקדם נגד טנקים לאוקראינה. בלחץ דעת הקהל, בלחץ התמונות, ובלחץ הכוחות הדמוקרטיים - שתי המדינות בחרו צד. בעידן הנוכחי, כנראה שניטרליות אינה דבר אפשרי יותר.

החרם העסקי על רוסיה עשוי לנצח

אחת התופעות המפתיעות של המלחמה הנוכחית היא מהירות שבה חברות ענק, ארגונים בינלאומיים והסקטור העסקי כולו ברחו מרוסיה. אלה אינן רק ההשלכות הישירות של הסנקציות הפיננסיות המאורגנות על ידי הממשלות שהופכות את העסקים עם רוסיה לקשים, אלא גם ההשלכות המוסריות והתדמיתיות של פעילות במדינה שבחרה לתקוף מדינה אחרת.

תוך ימים ספורים, כל חברות הנפט המערביות הגדולות חיסלו את העסקים במדינה, לפעמים בעלות מוערכת של מיליארדי דולרים. כך גם חברות כמו "אדידס", יצרניות רכב אירופיות, גופי תשלומים כמו "ויזה" ו"פייפאל" וכל עסק גלובלי שתדמיתו חשובה לו; גם ארגוני ומועדוני ספורט התנערו מרוסיה. חרם מעשי מקיף ומידי, ששם קץ לפיתוח כלכלי שנמשך עשורים.

כך גם אמצעי התקשורת המודרניים והרשתות. בתחילת העימות, כתבי RT - ערוץ ממשלתי רוסי המקפיד להיות שופר נאמן של הקרמלין - היו עוד קול לגיטימי בתוך אלה המדווחים על המלחמה. שישה ימי לתוך המלחמה, הציוצים שלהם מסומנים על ידי אזהרה שהם שייכים ל"ערוץ הממומן על ידי המדינה", ושידורי הערוץ המרכזי של הרשת נחסמו בשלל פלטפורמות. "פייסבוק" ו"טוויטר" ו"גוגל" (באמצעות יוטיוב ושירות התשלומים של החברה) בחרו במהירות צד.

מדינות אירופה מאמצות תפיסת ביטחון חדשה

השינויים הגלובליים הדרמטיים השתקפו השבוע גם בעובדה שמדיניות החוץ והביטחון הגרמנית השתנתה תוך כמה ימים בהשפעת האירועים, ואולי המדיניות האירופית כולה עומדת בפני שינוי. קנצלר גרמניה אולף שולץ הכריז על חידוש וציוד הצבא הגרמני בעלות של 100 מיליארד אירו לפחות, והגרמנים צוהלים. 78% מתושבי גרמניה, לפי סקר אחרון, מסכימים עם הצורך לחזק את הצבא בעקבות המלחמה באוקראינה. אלו מספרים שלא היו מדומיינים אפילו לפני כשנה. פוליטיקאים וכלי התקשורת בגרמניה אפילו מדברים על חידוש גיוס החובה שהיה במדינה (במתכונת מצומצמת) עד לפני עשור. כ-500 מטולי רקטות נגד טנקים, כאלף טילי סטינגר נגד מטוסים כבר סופקו לאוקראינה. בחמישי הודיעה המדינה על אספקה נוספת של כ-2,700 טילי "סטרלה".

גם צרפת, מדינה מיליטנטית יותר, מנסה לנצל את האירועים האחרונים כדי לחזק את מדיניות הביטחון של הגוש. נשיא צרפת עמנואל מקרון נשא ביום רביעי בערב נאום התקפי שבו הכריז על חיזוק הצבא, ואמר מילים שנועדו להדהד בביירות אירופה: "אנחנו לא יכולים להיות תלויים באחרים שיגנו עלינו. הביטחון האירופי חייב לקחת צעד חדש". מקרון כבר הודיע על כינוס פסגת מנהיגים אירופית שתעסוק בנושאי אנרגיה וביטחון בעוד כשבועיים, בוורסאי. זהו מיקום הולם לוועידה שנועדה לארגן מחדש את הסדר האירופי, על רקע המלחמה הראשונה שפרצה בה מאז תום מלחמת העולם השנייה.