"דפוסי חשיבה ישנים": הרשות לקידום מעמד האישה תשנה את שמה

השרה לשוויון חברתי מירב כהן תגיש הבוקר לוועדת שרים הצעת חוק לשינוי שם הרשות לקידום מעמד האישה וכן לעריכת שינויים מבניים ברשות • בין היתר, תבוטל "מנהלת הרשות" שלמרות תפקידה כגוף הממליץ על אופן הקצאת תקציב הרשות לא פעלה למעלה מעשור

מירב כהן, השרה לשוויון חברתי / צילום: יונתן בלום
מירב כהן, השרה לשוויון חברתי / צילום: יונתן בלום

השרה לשוויון חברתי מירב כהן תביא הבוקר לאישור ועדת שרים הצעת חוק לשינוי שם הרשות לקידום מעמד האישה וכן לעריכת שינויים מבניים ברשות. על פי הצעת החוק תהפוך הרשות הוותיקה ל"רשות לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי". לדברי השרה שם הרשות והדגשת ה"שוויון מגדרי" יהיה ביטוי למהלך רחב של שינוי ארגוני ומבני של הרשות. במסגרת תיקון החוק מוגדרים מחדש הגופים הפועלים תחת הרשות. בין היתר, תבוטל "מנהלת הרשות" שלמרות תפקידה כגוף הממליץ על אופן הקצאת תקציב הרשות לא פעלה למעלה מעשור.

עוד הוחלט כי תבוטל המועצה המייעצת לרשות בהרכבה הנוכחי ובמקומה תוקם מועצה מייעצת המורכבת מנציגי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית ונציגות היועצות לקידום מעמד האישה. בנוסף, החוק מבקש להוסיף לרשות תפקיד בכל הנוגע לשיח עם ארגוני החברה האזרחית כדי להבטיח שיתוף פעולה הדוק מולם. הבוקר כאמור תדון ועדת השרים בחוק לאחר עבודת המטה בנושא שנערכה במשרד לשוויון חברתי. במשרד טוענים כי "המינוח הקיים משקף דפוסי חשיבה ופעולה ישנים שאינם מביאים בחשבון את השפעתם של מבנים חברתיים על הפערים המגדריים בין גברים לנשים. שינוי השם והוספת המילים 'קידום שוויון מגדרי' בשמה של הרשות נותן ביטוי ממשי לתפיסת עולם זו".

עוד לדברי גורמים ברשות "תיקון שם הרשות שהוקמה בשנת 1998 משקף כאמור גם את השינוי בתפיסות ובדרכי הפעולה לצמצום אי השוויון המגדרי, זאת, תוך שימור המטרה הראשונה - קידומן של נשים בישראל. מאז הקמת הרשות התגבשה ההבנה כי חלו שינויים דרמטיים בכל הנוגע לתפיסות חברתיות וכלכליות אודות נשים. ביטוי לזה הוא שישנן יותר נשים מאשר בעבר בעמדות מפתח בחברה, במשק, במגזר הציבורי, במערכת המשפט, במערכת הפוליטית, בתקשורת ועוד, ועדיין - קיימים פערים בלתי נסבלים בשכר, בהיקף התעסוקה, בייצוג הפוליטי ועוד".

בדברי ההסבר בהצעת החוק מובאים הפערים בין גברים לנשים על פי נתונים עדכניים ביניהם: "שכרה החודשי הממוצע של אישה בשנת 2018 עמד על כ-68% משכרו של גבר והשכר לשעה הממוצע של אישה עמד על כ-84% משכרו של גבר; בשירות המדינה, בו קיים רוב נשי בקרב העובדים, נכון לשנת 2020 נשים מהוות כ-44% בלבד מתפקידי ממשרות הסגל הבכיר; בשנת 2017 - נשים היוו כ-17% בלבד מכלל המנכ"לים במשק; למרות שמבין הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות לכל שלושת התארים נשים מהוות למעלה ממחצית, מהנתונים הקיימים עולה כי בסגל האוניברסיטאות בישראל נשים מהוות כ-29% בלבד ובסגל המכללות (המתוקצבות) בישראל נשים מהוות כ-39% בלבד, כמו כן נשים מהוות רק כ-18% מהפרופסורים מן המניין באוניברסיטאות".

השרה לשוויון חברתי מירב כהן אמרה לפני הדיון בוועדת שרים כי "במדינת ישראל של שנת 2022 נשים נמצאות כבר כמעט בכל מקום - בהשכלה הגבוהה, בהיי טק, בפוליטיקה, במשפט ובתעשייה. ועדיין הפערים רחוקים מלהיסגר. פערים בשכר, בהיקף הייצוג הנשי, ולצערי פערים ביחס הפוך גם בכל הקשור בממדי האלימות והפגיעה בנשים, ובביצוע 'העבודות השקופות' בבית. בנקודת הזמן הנוכחית קידום נשים מחייב מיקוד מבט גם בצידה השני של המשוואה - בגברים.

"כשרה האמונה על קידום מעמדן של נשים בישראל, בכוונתי לפעול לקידום שוויון מגדרי מלא בין נשים וגברים כדי לייצר עתיד שוויוני - ורוד וכחול - לדור הילדות והילדים שלנו. לסמלים יש משמעות, בטח במאבק להשגת שוויון. שינוי שם הרשות הוא סמל שמבטא עשייה וערכים שמלכדים לכדי עשייה בפועל".

ראשת הרשות לקידום מעמד האישה איילת רזין בית-אור שנכנסה לתפקיד לפני כשבוע אמרה ״תיקון החוק מבטא את ההבנה שיקודם מעמד האישה אינו פריבילגיה, טובה או בעיה של נשים. קידום שוויון מגדרי הוא תנאי הכרחי לקיומה של חברה ישראלית דמוקרטית ומשכך הוא אינטרס חברתי ראשון במעלה. אני רוצה להודות לשרה מירב כהן להודות ולקודמתי בתפקיד אווה מדזיבוז ולכל הנשים והגברים אשר פעלו לקדם את התיקון שהינו שלב חשוב בדרך לעיצוב מציאות חברתית של סגירת פערים".