המלחמה באוקראינה רק מוסיפה עוד שמן למדורה: מחירי הרכבים ממשיכים לטפס

רכב חדש הוא לא המוצר הראשון שעולה כשמדברים על יוקר המחיה או על אינפלציה חבויה. בניגוד למקומות רבים בעולם, מדינת ישראל עדיין נוטה להתייחס לרכב כאל מוצר מותרות וממעיטה בתרומתו ליוקר המחיה, אולי כדי להצדיק את המיסוי הכבד. אבל עבור רבים זהו מוצר חיוני ובשנתיים האחרונות הוא הולך ומתייקר. להעלאת מס הקנייה על רכבים היברדיים יש חלק מרכזי בכך, אבל לא רק הוא אחראי לעליית המחירים.

עלייה חדה במחירי חומרי הגלם

הצד הגלוי בהתייקרות הוא עליית מחירי המחירון הרשמיים, שהחלה כבר באמצע השנה שעברה. את שנת 2022 פתחנו עם "זחילה מעלה" של שורת דגמי מפתח. כמעט כל דגם חדש או מחודש, שהצטרף בשבועות האחרונים לשוק בטווח המחיר של כ-90 עד 200 אלף שקל, התייקר בשיעור של 1,000-6,000 שקלים.

הצד הסמוי הוא התייקרות משמעותית במחירי הרכישה בפועל בשל צמצום או ביטול המבצעים התקופתיים וההנחות באולמות התצוגה, שהיו בעבר חלק בלתי נפרד מהשוק. בפועל, חלה עלייה של 5% עד 10% במחיר הריאלי של הלקוחות הפרטיים בהשוואה ל-2019 ועלייה של עד כ-15% במחיר הריאלי של כלי הרכב לציים עקב צמצום ההנחות. גם ההתייקרות של כלי הרכב "המוסדיים" מתגלגלת בסופו של דבר לפתחם של הצרכנים בשל התייקרות הליסינג ו/או בשל היעלמות אפיק ה"אפס קילומטרים", שבשנים האחרונות איפשר לעשרות אלפי לקוחות ליהנות ממחירים נמוכים.

לתופעת התייקרות המחירים יש כמה הסברים, חלקם אובייקטיביים ונובעים מהסביבה החיצונית, וחלקם מסחריים-מקומיים. ההסבר האובייקטיבי המרכזי הוא עלייה חדה במחירי חומרי הגלם ובתשומות ייצור הרכב שנרשמה בשנה החולפת. בגל הקורונה הראשון חלה אמנם ירידה בביקוש לחומרי גלם, אך לאחר שהגיעו החיסונים, חלה קפיצה בביקוש וכך גם במחירים. כך, נרשמה ב-2021 התייקרות של עשרות עד מאות אחוזים במחירים של חומרי גלם רבים לתעשיית הרכב. משבר הצ’יפים הקפיץ גם הוא את המחיר של הרכיבים האלקטרוניים ועל כל אלה נוספה גם קפיצה במחירי האנרגיה החל מהמחצית השנייה של 2021.

היבואנים מנצלים את המחסור

כל זה התרחש עוד לפני המשבר באוקראינה. השפעת הלחימה על תעשיית הרכב נראית כרגע כמו הוספת שמן למדורה, בגלל הקפיצה הדרמטית במחירי האנרגיה לתעשייה בעולם ובגלל שרוסיה ואוקראינה הן בין הספקיות הגדולות בעולם של כמה מחומרי הגלם החיוניים לייצור רכב. אם מוסיפים לכך את השיבושים בפעילות של כמה מספקיות המשנה של התעשייה שממוקמות באוקראינה ורוסיה, מקבלים שיבושי ייצור ולחץ נוסף על מחירי הרכב.

אבל גם בלי המשבר האחרון, שהשפעתו בטווח הארוך עדיין לא ברורה, יצרני הרכב כבר מגלגלים מזה חודשים התייקרויות לדילרים שלהם (יבואני הרכב) ומנצלים את המלאים הנמוכים שנובעים ממחסור בצ’יפים כדי להציב ליבואנים תנאים בנוסח "אלה המחירים, אם לא תיקחו מישהו אחר ייקח".

היבואנים מטבע הדברים מגלגלים את התייקרות המחירים לצרכן ואם מחירי היצרן לדגם כלשהו מציבים אותו מחוץ לתמחור התחרותי הריאלי לפלח, היבוא מבוטל. זו אחת הסיבות שעד היום בישראל אין שום ייצוג למשפחת החשמליות הענפה של קבוצת פולקסווגן.

דוגמה בולטת לתהליך האינפלציוני בתעשייה מספקת בישראל לא אחרת מאשר טסלה - יצרנית הרכב היחידה, שפועלת כיום בישראל עם מחירון "שקוף" לצרכן ללא הנחות גלויות או סמויות, ושיקוף מיידי של כל תזוזה בתמחור היצרן. המחירון של טסלה רשם עליות מחיר תכופות במודל 3 מאז כניסתה לישראל ברבעון הראשון אשתקד, שמסתכמות בהתייקרות מצטברת של כמעט 15% לעומת מחירון החדירה. המחירים של טסלה גם חוצים ספי מחיר פסיכולוגיים של הלקוחות בארץ, כמו למשל חציית רף המחיר של 200 אלף שקל לדגם הבסיס.

למרות המחירים, השיאים במכירות נשברים

כמובן שחלק מההתייקרות נובע מהנטייה של היבואנים לנצל את המחסור ואת עודפי הביקוש לטובת הגדלת רווחים. הדוחות הרבעוניים האחרונים של כמה מהחברות הציבוריות שפועלות בענף יבוא הרכב והליסינג, הציגו ביצועי שיא בשורת הרווח הגולמי וקרוב לוודאי שהדוחות השנתיים שלהם, שיפורסמו החודש, יהיו מהטובים אי פעם.
לכאורה, נראה שהציבור הישראלי "מחוסן" מפני האינפלציה במחירי הרכב. עובדה היא שלמרות עליית המחירים הזוחלת בשנה החולפת, נשברו ב-2021 שיאי המכירות וגם כיום יש בידי היבואנים צבר הזמנות לרכבים חדשים, שנמתח רבעונים קדימה.

אבל ה"חיסון" הזה הוא על תנאי ותלוי בשלושה משתנים עיקריים, שאף אחד לא מבטיח את יציבותם בטווח הארוך. הראשון הוא היכולת של משקי הבית לגשר על עליות המחירים באמצעות הגדלת המימון לרכב בריבית אפסית. אלא שככל שגדלים הלחצים האינפלציוניים, גדלים גם הסיכויים להעלאת הריבית וזה מתחיל לקרות בכל העולם וגם בישראל. רק בשבוע שעבר ציינה הוועדה המוניטארית של בנק ישראל כי "בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחלת תהליך הדרגתי של העלאת הריבית בהתאם למצב המשק". אם וכאשר תעלה הריבית זו תהיה בשורה שלילית לרוכשי רכב רבים, שמימנו את ההתייקרות הרכב באמצעות הגדלת המימון.

המשתנה השני הוא שוק המשומשות, שבשנה החולפת המחירים נסקו בו כלפי מעלה והקטינו את הפער בין מחירי הרכב החדש לבין התקבולים ממכירת הרכב המשומש. אבל עליית מחירי המשומשות נובעת מהמחסור בכלי רכב חדשים, שהוא זמני, ותלויה גם ביציבות הכלכלית של השכבות הפחות חזקות באוכלוסייה, שהן גם הנפגעות הראשונות של עליית. המשתנה השלישי הוא שערו החזק של השקל, שרבים כבר התרגלו להתייחס אליו כאל "כוח טבע" אבל ספק אם הוא יהיה כך לנצח.

מחירי הדלק ישפיעו על מגוון מוצרים

עליית מחירי הרכב היא רק הבסיס להשפעה של הרכב על יוקר המחיה - כמו בכל העולם, מחירי הדלק נוסקים וברמה של 118 דולר לחבית אנחנו עשויים להגיע מהר מאד ל-7.5 ואפילו 8 שקלים לליטר.

אין ספק שגם העלויות הללו, שבישראל רובן מגיעות ממסים, יתגלגלו לא רק לכיסם של בעלי הרכב אלא גם לשורה ארוכה של מוצרים - סחורות מגיעות ממקום למקום באמצעות רכב. ככל שכלי הרכב, הדלק וההוצאות השוטפות של הרכב מתייקרים, עלויות ההובלה מתייקרות וזה בא לידי ביטוי במחירים של סחורות רבות. ועוד לא הזכרנו את הקפיצה במחירי החלפים בחודשים האחרונים, את הצפי להתייקרות עלויות הביטוח ועוד.

אבל כאמור, בישראל נוטים להדחיק את התרומה של סעיף הרכב ליוקר המחיה ולאינפלציה למרות - ואולי בגלל - שרובה נובעת ישירות מהמיסוי הדרקוני על רכב. נותר רק לתהות מה יקרה כשהאינפלציה תרים ראש.