הנפט מזנק: האם המערב יצליח להתנתק מהזהב השחור של רוסיה ומה יקרה למחירים בישראל?

לאחר שביקר בטריטוריה השלילית קצת פחות משנתיים, ההסלמה במלחמה באוקראינה טרפה את הקלפים והובילה לעלייה חדה במחירי הנפט. נכון לכתיבת שורות אלה מחיר חבית ברנט עולה לרמה של 130 דולר - שיא מאז 2008. המלחמה במזרח אירופה משבשת את היצע הנפט מרוסיה שחולש על 11% מהיקף ההפקה העולמי, ועולה שאלה האם אפשר לכסות על אבדן הנפט הרוסי.

היום כ-70% מהנפט הרוסי מחפש קונים ללא הצלחה. הסיבות להתייקרות נעות מהדיווח כי ארה"ב שוקלת לאסור כניסת נפט רוסי לתחומה; דרך הסנקציות שהוטלו על חברות השילוח הימי הרוסיות שצמצמו את היקף ההובלה; ועד העלייה בפרמיית הביטוח.

  

על מנת להתמודד עם העדר הנפט הרוסי מהשוק במערב, ארה"ב כבר בוחנת יחד עם בנות בריתה אספקה של 60 מיליון חביות נפט ממאגרי החירום, וסנקציות נוספות מאיימות על שותפות הסחר מצד שלישי של רוסיה. לפי הדיווחים מעבר לים, בהעדר רוכשים ובזמן שסוחרים תקועים עם מכליות שאותן מסרבים לפרוק בלונדון, מחירו של נפט רוסי נמוך כרגע ב-18% ממחיר השוק. מנגד, קנצלר גרמניה, אולף שולץ, צינן את הדיונים המתקדמים בנוגע לאמברגו אנרגיה על רוסיה, ורמז כי גרמניה לא תפסיק לרכוש גז טבעי, פחם ונפט מרוסיה. "נכון לעכשיו אין דרך אחרת שתבטיח את אספקת האנרגיה האירופית", אמר שולץ. גרמניה מייבאת קרוב למחצית מהגז הטבעי שלה מרוסיה, וכן נתח נכבד מהפחם שעדיין מפעיל תחנות כוח פחמיות לייצור חשמל.

לסדר העולמי החדש של שוק האנרגיה יהיו השלכות נרחבות. בסקירה של כלכלני גולדמן זאקס, שהגיעה לידי גלובס, נכתב כי "אם מדינות המערב יקנו פחות נפט רוסי, סין והודו יכלו בעקרון לקנות יותר נפט רוסי ובהתאמה פחות נפט סעודי ואחרים, שיכולים אז לזרום למערב. אבל ה'סידור מחדש' אינו מושלם, לא רק בגלל עלויות הובלה ועניינים טכניים אחרים, אלא גם בגלל שסין והודו עשויות להסס להגדיל את היבוא שלהן והתשלומים המקבילים בחדות כזו בתקופה שבה רוסיה הופכת להיות מנודה עולמית. למעשה, ייתכן שכל סנקציות נפט מערביות, שזוכות לתמיכה גוברת בקונגרס, יחולו גם על מדינות צד שלישי, מה שמהווה פוטנציאל לעליות מחירים נוספות.

"צמצום הסחר באמצעות סנקציות וחרמות פירושו ששאר העולם צריך לייצר נתח גדול יותר ממה שהוא צורך. השינוי הפוטנציאלי הוא קטן למדי ברמה המצרפית, שכן רוסיה אחראית על פחות מ-2% מהסחר העולמי בסחורות ומהתמ"ג. לעומת זאת בנפט רוסיה מספקת 11% מהצריכה העולמית. בגז טבעי רוסיה מספקת 17% מהצריכה העולמית ועד 40% מהצריכה של מערב אירופה נכון ל-2021", כתבו בגולדמן זאקס.

גודלה של רוסיה בשוק הגז הטבעי מיתרגם גם הוא למחירים. לפני כשבוע שילמה אירופה כ-660 מיליון אירו עבור הגז הרוסי ביום אחד - פי שלוש מהמחיר לפני הפלישה. היום מחיר הגז הטבעי באירופה זינק לשיא כל הזמנים של 345 יורו למגה וואט שעה.

יצרניות אחרות יחליפו את מקומה של רוסיה?

למרות שהמערב לא הטיל סנקציות נרחבות על סקטור האנרגיה, עיצומים על חברות שילוח ימי רוסיות (שהיו חברות בנות של בנקים גדולים ומקורבים לקרמלין) העלו את החשש משיבושי אספקה. לדברי גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, "קיים קושי למצוא חברות שילוח המוכנות לשלוח כלי שיט לאזור רוסיה בשל הלחימה השוררת באזור ולאחר שמספר אוניות באזור נפגעו מהלחימה, מה שמקשה עוד יותר על אספקת הנפט הרוסי ללקוחות. הטלת הסנקציות על חברות השילוח הימי הרוסיות הפחיתה את היצע האוניות להובלת נפט דרך הים. בנוסף, הסיכון בשילוח הימי גדל והעלה את פרמיית הביטוח על הובלה ימית. שני הגורמים האלה הביאו לעלייה במחירי ההובלה הימית של נפט.

"להערכתנו, אספקת הנפט מהמאגרים האסטרטגיים עשויה להשפיע לטווח הקצר בלבד. אם הסנקציות ימשכו לאורך זמן ויביאו לשיבוש מתמשך באספקת האנרגיה הגלובלית, ההשפעה של אספקת הנפט ממאגרי החירום תהיה שולית. עם זאת, צפוי שבטווח הבינוני-ארוך תפוקת הנפט של יצרניות נפט אחרות תגדל ותפצה במידה מסוימת על היעדר הנפט הרוסי בשוק" אומר בפמן.

פוטין מזרז את עולם האנרגיות המתחדשות

בעל כורחו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עשוי להיות זה שחתום על האצה של פיתוח עולם האנרגיות המתחדשות בזמן שהמערב מפנים כי יש להתנתק מהתלות באנרגיה מרוסיה. "אין ספק שהמשבר הנוכחי יחדד עוד יותר את הצורך בהתנתקות ההדרגתית מהאנרגיה הפוסילית ומעבר מהיר יותר לשימוש באנרגיה מתחדשת" אומרת מיטב בר דוד, אנליסטית האנרגיה של בנק מזרחי טפחות. "הפעם לא רק מההיבט הסביבתי, אלא בגלל המתח הגיאו-פוליטי שהוא יוצר".

ומה לגבי מחירי האנרגיה בישראל?

השפעות המלחמה באוקראינה על המשק הישראלי נחשבות מועטות ביחס למערב, אבל קשה לומר שההתפתחויות בעולם יפסחו לגמרי על המשק המקומי. אמנם מחירי הגז לא צפויים להשתנות, שכן מאגרי הגז של ישראל נחתמו בהסכמים ארוכי-טווח לפי מחיר נמוך במונחים בינלאומיים. אבל העלייה במחיר הנפט צפויה להתגלגל למחיר הדלק בתחנות.
כבר בחודש פברואר נרשמה עלייה של 33 אגורות שהביאה את המחיר של ליטר דלק לשיא של 8 שנים - יותר מ-7 שקלים. רמה זו נקבעה לפי מחיר של 100 דולר לחבית, ולא ברור מה יהיה מחיר הנפט בעת חישוב הנוסחה של מחיר הדלק (העדכון הבא בסוף החודש).

מעבר לכך, מחיר הפחם, שמשקלו בתעריף החשמל עומד על כ-20%, עלה השבוע ביותר מ-160% אל מעבר ל-400 דולר לטונה. בנוסף, העלייה במחיר הנפט צפויה להעמיס על עלויות התובלה והיצור בעולם כולו, מה שצפוי להתגלגל בעקיפין למשק המקומי ואם לשפוט לפי מקרי עבר, ספק אם מפת האנרגיה העולמית תחזור לקדמותה. "ממש לא בטוח שהמחירים יחזרו בקרוב לרמות טרום המלחמה באוקראינה", אומר אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש. "רוסיה ככל הנראה תישאר תחת הסנקציות או חלקן. אף סנקציה שהוטלה עליה מאז 2014 (כיבוש חצי האי קרים, גב"ס) לא הוסרה. אספקת הסחורות מאוקראינה לא צפויה להתחדש בקרוב, בוודאי במקרה שרוסיה תכבוש אותה".

מבחינת פיתוח האנרגיות המתחדשות, פה בישראל המשרד להגנת הסביבה מעריך כי ניתן להגיע ל-40% אנרגיה מתחדשת בתוך 8 שנים, לעומת יעד ה-30% שהציבה הממשלה, וזאת ללא תוספת עלות משקית, ובכך אף להשיג חיסכון משקי של כ-6 מיליארד שקל.

הסנקציות עלולות להגיע גם לאינפלציה

ככל שמחירי האנרגיה, התובלה הימית והסחורות ימשיכו להיות גבוהים, כך תגבר ההשפעה על האינפלציה בארץ ב־2022. "הקשר לאורך שנים בין מדד מחירי הסחורות בשקלים לבין האינפלציה בישראל ברור - עלייה במחירי הסחורות תגרור עלייה באינפלציה", מסביר ז'בזינסקי.

גם כלכלני בנק הפועלים כותבים כי "בחודש אפריל האינפלציה השנתית בישראל תעלה על 4%, והיא תפחת בהדרגה עד לסוף 2022. בתרחיש בו המלחמה תסתיים מהר יחסית ומחירי הנפט (חבית ברנט) והסחורות ירדו, עדיין יהיו מדדי מחירים גבוהים בחודשים הקרובים, אך האינפלציה תתמתן בהמשך השנה לכ-3%".