המלחמה באירופה: המדינה לא נותנת הנחיות ברורות, וגופים עסקיים ישראליים בסכנה

יהיה זה בלתי צודק אם בעתיד עסקים ישראלים ימצאו את עצמם חשופים להאשמות ותביעות בגלל חוסר הבנה • במצב הדברים הנתון מתבקש שמדינת ישראל גם תדע לסייע ולהגן עליהם אם יואשמו או ייתבעו בחו"ל בשל פעילות שמדינת ישראל אינה אוסרת עליה

רכב משוריין חרוך באזור קייב. התוצאה של אי גיבוש מדיניות ברורה מציבה גורמים רבים במשק במצב עדין / צילום: Reuters, Maksim Levin
רכב משוריין חרוך באזור קייב. התוצאה של אי גיבוש מדיניות ברורה מציבה גורמים רבים במשק במצב עדין / צילום: Reuters, Maksim Levin

גופים עסקיים וגופים פיננסיים בישראל מתמודדים עם הדילמה כיצד עליהם לנהוג בכסף הקשור ברוסיה ובקשרים העסקיים והפיננסיים שלהם עם רוסיה.

בעוד שממשלות המערב הגדירו סנקציות כלכליות ופרסמו רשימות של אילי הון שעמם אסור לעשות עסקים, תוך שרטוט קו ברור בין המותר לאסור, ישראל מתעכבת בקביעת מדיניות והנחיות ברורות בנושא.

התוצאה של אי גיבוש מדיניות ברורה מציבה גורמים רבים במשק במצב עדין. מדובר בגורמים העוסקים בייצוא וייבוא סחורות ושירותים מרוסיה, בחברות עסקיות שפועלות בשווקים הרוסיים בתחום הקמעונאות, התרופות, מוצרי הדלק וענף היהלומים, חברות המושקעות בנדל"ן ברוסיה, וכן בנקים ונותני שירותים פיננסיים אחרים. כל אחד מאלה צריך להתמודד לבד עם הדילמות שמייצר המצב, ולפעול כך שבעתיד לא יואשם או ייתבע בגין עקיפת הסנקציות המוטלות ע"י המערב.

החברות הישראליות צריכות לציית לחוקים החלים במדינות שבהן הן פועלות. חברה ישראלית, שתוך התעלמות מהסנקציות, משנעת סחורה דרך מדינה שהטילה סנקציות, מעבירה דרכה כספים, או משתפת פעולה בהפרת הסנקציות עם חברה מאותה מדינה, עלולה למצוא את עצמה נושאת באחריות פלילית, מנהלית, או חשופה לעיצומים באותה מדינה. כך, למשל, קרה לבנקים הישראלים שהואשמו בארה"ב בסיוע לאזרחים אמריקאיים בהפרת חוקי המס של ארה"ב, למרות שאינם כפופים ישירות לדין האמריקאי.

בנושא הסנקציות פרסמה לאחרונה ארה"ב שורה של צווים נשיאותיים המכילים רשימות שמיות של גורמים שיש לנתקם מפעילות פיננסית בארה"ב, ו-OFAC, המשרד לבקרה על נכסים זרים במשרד החוץ האמריקאי, פרסם שורת הבהרות בנושא. בצד רשימת האיסורים פורסמה גם רשימה של היתרים ופטורים, כדוגמת פטור לעסקאות נחוצות בתחום האנרגיה, והציוד החקלאי והרפואי. הוגדרה גם תקופת מעבר שנועדה לאפשר את סיום החוזים הקיימים.

גם בריטניה אימצה לאחרונה חבילת צעדים חוקיים, ופרסמה רשימה שמית משלה (בשלב זה- רשימה מצומצמת מזו שפרסם האיחוד האירופי). מדינות נוספות מגבשות רשימות של נכסים כגון מטוסים, יאכטות, ונדל"ן המיועד לתפיסה, ושמות של חברות פרטיות וציבוריות שפעילותן מוקפאת. חלקן אוסרות על פעילות פיננסית ועל הנפקת מניות ואג"ח של חברות רוסיות ועוד. בנוסף ישנם גם גופים פרטיים שמנתקים את פעילותם ברוסיה, גופים שיוזמים חרם צרכנים ועוד.

הקושי של מדינת ישראל לגבש מדיניות ברורה בנושא נעוץ הן במצבה הגיאופוליטי הרגיש, והן בקושי האובייקטיבי שלה להרכיב רשימות מסוג זה, כשכסף שמקורו ברוסיה מושקע עמוק בפעילות הכלכלית והפילנטרופית בישראל.

כתוצאה מהיעדר הנחיות ברורות בישראל, מתמודדים הגופים הרלוונטיים עם הנושא לבדם, ונאלצים לנהל את הסיכונים הנובעים מן המלחמה בעצמם. מדובר לא רק בסיכונים כלכליים אלא גם בסיכונים חוקיים ורגולטוריים. עליהם לנתח את המצב ולקבוע לעצמם מדיניות ניהול סיכונים עדכנית המתחשבת בסיכונים הנובעים מהסנקציות שהטילו מדינות אחרות על רוסיה ועל כסף הקשור ברוסיה.

רצוי שהגורמים הרלוונטיים, ובכלל זה הרגולטורים, יסייעו לגופים העסקיים והפיננסיים בישראל במתן הנחיות והבהרות כיצד עליהם לפעול. יהיה זה בלתי צודק אם בעתיד ימצאו גופים אלה את עצמם חשופים להאשמות ותביעות בגלל חוסר הבנה. במצב הדברים הנתון מתבקש שמדינת ישראל גם תדע לסייע ולהגן עליהם אם יואשמו או ייתבעו בחו"ל בשל פעילות שמדינת ישראל אינה אוסרת.

הכותבת מתמחה בעבירות צווארון לבן והלבנת הון