ידעתם שהחוק מאפשר בפירוש לשוטר לפזר חסימת כביש בכוח, ולא ניתן יהיה להאשים שוטר - גם אם יגרום למותו של חוסם הכביש? הנה לשון החוק, סעיף 154 לחוק העונשין: "אם כעבור זמן סביר לאחר ההודעה וההוראה מוסיפים אנשים... להתפרע, רשאי כל המוסמך ליתן הודעה והוראה כאמור, או שוטר, או כל אדם המסייע בידם, לעשות כל הדרוש כדי לפזר את המוסיפים להתפרע או לתפסם, ואם מישהו התנגד לתפיסה יכול המוסמך להשתמש בכוח הדרוש בדרך סבירה כדי להתגבר על ההתנגדות, ובכל משפט פלילי או אזרחי לא ישא באחריות אם גרם פגיעה או מוות לאדם או נזק לרכוש".
סעיף החוק הזה הפך לאות מתה. המדינה סובלת מבעיה קשה של עומס בכבישים. אם לא די בעומס השגרתי בכבישי ישראל מצטרפות אליו חסימות מחאתיות של הכבישים. צריך לומר את האמת, מדינת ישראל הרימה ידיים מול חסימות הכבישים הללו, שגורמות לנזק אדיר למשק הישראלי ולאיכות חייהם של האזרחים. כל קבוצה שמעוניינת למחות על דבר מה, מרגישה בנוח לחסום את הכביש. נהגי משאיות, ארגוני נכים, פלגים בחברה החרדית, ארגוני להט"ב, הדגלים השחורים, והרשימה הולכת ומתארכת.
המחדל מתחיל בצמרת
יומיים אחרי שהפגינו בירושלים, ביום שלישי היה זה תורו של כביש 4 לעבור למתכונת יום כיפור בעקבות מחאת הפלג הירושלמי. הכביש נחסם כליל לתנועה במחאה על המשך מעצרו של החרדי-ליטאי מן הפלג שסירב להסדיר את דחיית גיוסו לצה"ל. המשטרה לא עשתה דבר על מנת למנוע את החסימות מלכתחילה או לפזר אותן לאחר שכבר החלו. במשך שעות אזרחי ישראל נתקעו בפקקים, והמשטרה לא עשתה דבר. ואם תגידו שאולי היא לא הייתה יכולה להיערך מראש, אז אגלה לכם שבשתי הפעמים בביטאון הפלג הירושלמי נמסר עדכון מראש ההפגנה. הפלג הירושלמי הואיל בטובו לשחרר את הכביש בשעה 19:30, וכך נפתח הכביש לתנועה.
מחאת הפלג הירושלמי השבוע בכביש 4 / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich
צריך להזכיר: חסימת כביש היא עבירה פלילית. חוק העונשין קובע כי "שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה, והמשתתף בהתקהלות אסורה, דינו - מאסר שנה אחת". בנסיבות שונות אותה התקהלות אסורה יכולה להגיע גם לעונש של שנתיים וחמש שנות מאסר.
כאמור, החוק מקנה הגנה מרחיקת לכת, אזרחית ופלילית, לשוטר לצורך ביצוע תפקידו בפיזור התקהלות והתפרעות שמפרות את השלום והסדר הציבורי. אלא שחוק לחוד ומשטרת ישראל לחוד.
היינו מצפים שהמשטרה, אשר יודעת בדיוק מתי תתבצע חסימת הכביש, תעשה דבר מה בנדון. ובכן, היא לא. היא תעדכן מראש על חסימת הכבישים הצפויה, היא תכווין את התנועה במקרה הטוב לדרכים פקוקות חליפיות. אם מדובר בהפגנת נכים, היא אולי אף תשלח תמונות יח"צ של השוטרים עם הנכים. אולם היא לא תפתח את הצירים בכוח והמפגינים מחזיקים בצירים כבני ערובה.
אבל השוטר שבצומת לא אשם. באוגוסט 2020 עדכנה המשנה לפרקליט המדינה דאז, עו"ד נורית ליטמן, את "מדיניות העמדה לדין בתיקים שנפתחו על רקע הפגנות או אירועי מחאה". ליטמן כתבה בפירוש כי המדיניות של הפרקליטות היא להימנע מהעמדה לדין בגין התקלות אסורה ואף בגין התפרעות, אלא בנסיבות מחמירות. "ככלל, העמדה לדין בגין עבירות אלה תעשה רק במקרים בהם מדובר בהפגנה או באירוע מחאה הכוללים מאפיינים של אלימות לגוף או לרכוש מצד משתתפי ההפגנה או המחאה".
אבל המשנה לפרקליט המדינה ליטמן איננה האשמה המרכזית, כי את המדיניות הזו הכווין היועץ המשפטי לממשלה שפרש זה עתה, אביחי מנדלבליט. כאשר השר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן ביקש להתערב, הודיע לו מנדלבליט כי אין לו סמכות להנחות את המפכ"ל, וארדן הרים ידיים. כאשר החליף אותו בתפקיד אמיר אוחנה, הוא כינס מספר ישיבות על כך ודרש מהמשטרה להפסיק את הסובלנות מול התופעה, אך גם אוחנה נחסם על ידי הייעוץ המשפטי בטענה כי לאור מסקנות "ועדת אור" לא ניתן להורות על פתיחת כבישים בכל מחיר.
כולנו משלמים ביוקר
מערכת אכיפת החוק על ראשיה, שריה ויועציה, הרימה ידיים ולא אוכפת את החוק בשם העצמה מופרכת של הזכות להפגין ונדמה כי הגיעה העת למצוא פתרון אזרחי. כל חסימת כביש שכזו טומנת בחובה נזק כבד למשק, מלבד עוגמת נפש רבה לעשרות אלפי אנשים ולפעמים למאות אלפים.
הכלכלן ד"ר אמציה סמקאי, שותף מייסד בחברת סמקאי אסטרטגיה, מעריך את הנזק הישיר שגרמה חסימת כביש 4 על ידי הפלג הירושלמי השבוע. סמקאי עשה חישוב שמרני, ולא אלאה אתכם כאן כדי לפרט את דרך החישוב, כי הנזק שנגרם למשק הישראלי באופן ישיר בגין אובדן של שעת עבודה אחת למועסקים שנתקעו בפקקים הוא כ-140 מיליון שקל. נזק עצום וכאמור שמרני, שאיננו לוקח בחשבון נזקים עקיפים ועוגמת נפש.
החוק מאפשר כיום להגיש תובענה ייצוגית בגין רשימה מצומצמת של עילות. התקהלות אסורה והתפרעות וחוק הנזיקין אינם נמנים על רשימה זו. אם המשטרה לא מגנה על חופש התנועה של האזרחים, מצופה מהמחוקק לאפשר לאזרחים הפקוקים להגיש ייצוגית נגד העבריינים ולמצות את זכויותיהם. כאשר מארגני החסימות יחויבו בעשרות מיליוני שקלים, אולי הם יחשבו פעמיים לפני החסימה הבאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
