האם פערי השכר בין גברים לנשים עומדים על כ-32%?

יש פערי שכר בין גברים לנשים בישראל, אבל כמה מהפער הזה ניתן להסביר? • המשרוקית של גלובס

אורנה ברביבאי, יש עתיד. פוסט בפייסבוק, 7.3.22 / צילום: תמר מצפי
אורנה ברביבאי, יש עתיד. פוסט בפייסבוק, 7.3.22 / צילום: תמר מצפי

יום האישה הבינלאומי שצוין בשבוע שעבר העלה שוב לתודעה נתון מפורסם אחד שנדמה שכולם מכירים: שכר הנשים בישראל נמוך בשליש משכר הגברים. חברות מסחריות כמו דומינו'ס פיצה ופייבקוס העלו קמפיינים שמתבססים על הנתון הזה; כתבה בחדשות 12 שדיווחה על סיום מסלולן של תשע חובלות חדשות הזכירה בסרקאזם כי כשהן יצאו לשוק העבודה הן ירוויחו 30% פחות מהחובלים שסיימו איתן את הקורס; וגם שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, הזכירה את הנתון הזה בפוסט שפרסמה בפייסבוק לרגל יום האישה בו הזכירה ששוק העבודה כאן "לא שוויוני מספיק", וכי "פערי השכר בישראל עומדים על 31.9% בממוצע".   

אז קודם כל הנתון הזה הוא לא לא-נכון. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2019 המשכורת של אישה אכן הייתה קטנה בכ-32% ממשכורתו של גבר (12,193 שקל בחודש לגבר שכיר לעומת 8,308 שקל לאישה שכירה). הפער הזה אמנם הצטמצם במהלך 30 השנים האחרונות (ב-1990 הוא עמד על 43%), אך נראה שקשה לחלוק על כך שהוא עדיין גבוה, מה עוד שרמתו כיום דומה לרמתו ב-2013. 

אבל האם הפערים הללו נובעים בהכרח באופן ישיר מהמגדר של המועסקים? מחקר של הדס פוקס ממרכז טאוב, שהתחקה אחר הסוגיה, העלה שרוב פער השכר (57% ממנו) מוסבר על ידי היקף משרה. כך, ב-2015, שיעור הנשים המועסקות במשרה חלקית היה גבוה פי שניים משיעור הגברים, וגם בקרב המועסקים במשרה מלאה - ממוצע שעות העבודה של גברים היה גדול בכ-10%.

הסבר נוסף לפער נמצא במה שמכונה במחקר "ענף תעסוקה ומשלח יד" (מסביר 14% מהפער). כאן המשמעות היא שבאופן כללי נשים מועסקות במקצועות שבהם רמת ההשתכרות הכללית נמוכה יותר. כך, למשל, בעוד ש-28% מהגברים האקדמאים עוסקים בתחומים מדעיים וטכנולוגיים, רק 10% מהנשים עוסקות בתחום הזה. ומנגד, 26% מהנשים האקדמאיות עוסקות בחינוך, לעומת 8% בלבד מהגברים. 

יש גם הסברים נוספים אבל בסופו של דבר גם לאחר שלוקחים בחשבון מאפיינים נוספים כמו מצב משפחתי, ניסיון תעסוקתי, ותק בארץ והשכלה - עדיין ישנו פער "בלתי מוסבר" של 13% לטובת שכר הגברים. המחקר של פוקס תומך בממצאי מחקר קודם שנערך באגף הכלכלן הראשי באוצר, ממנו עלה כי הפער הלא מוסבר עמד על כ-10% (ברביבאי אישרה לנו בתגובתה כי הסתמכה על המחקר של האוצר).

אז האם אפשר לסכם את הדיון בכך שפערי השכר בין גברים לנשים עומדים "רק" על כ-13% ולא על 32%? לא ממש. ראשית, גם פער לא מוסבר של 13% הוא לא עניין של מה בכך. שנית, הפערים המוסברים הם כמובן לא "גזירת גורל". או, כפי שמנסחת זאת ד"ר טלי רגב, חוקרת ומרצה בבית ספר טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן, העובדה שאנחנו יודעים להסביר את רוב הגורמים לפער, לא מעידה שגורמים אלה לא מושפעים מתפיסות חברתיות ממוגדרות. כלומר, לדבריה, ייתכן שהתפיסות שלנו בנוגע למגדר באות לידי ביטוי כבר בבחירת היקפי המשרה וענף התעסוקה - ואלה בתורם מביאים לרמת השתכרות נמוכה יותר.

לרגב, שחוקרת את הסוגיה, יש גם מחקרים שמדגימים אפליה מגדרית כלכלית מן הסוג שעליו היא מדברת. במחקר אחד, שערכה יחד עם ד"ר תמר קריכלי-כץ, נבחנו נתוני מכירות של מוצרים ב- eBay שנמכרו בשיטה של מכרז, או "מכירה פומבית". כלומר, ההצעה הגבוהה ביותר זוכה אך מבלי שמתקיים משא ומתן בין הצדדים. 

מהמחקר עלה כי כאשר מי שעמדה מאחורי המכירה הייתה אישה המחיר שהוצע לה היה נמוך בכ-20% בהשוואה למחיר שהוצע לגבר, למרות ששניהם מכרו מוצרים זהים לחלוטין וחדשים לגמרי. אחד המקרים שנבדקו, כדי לצמצם למינימום את המשקל שיכול להיות למי שעומד מאחורי ההצעה, היה מקרה של מכירת כרטיסי מתנה ("גיפט קארד"). היות שלכל כרטיס מתנה יש ערך נקוב, הקונים יכולים להעריך בקלות את השווי שלו, ללא צורך במידע נוסף. מתברר שגם כאן המחיר שהוצע לנשים היה נמוך יותר בכ-7%. 

רגב מסיקה מן המחקר הזה, וממחקרים דומים אחרים, כי השוני בהתייחסות לנשים ולגברים נוכח בהבניות החברתיות שלנו, וכתוצאה מכך הוא מוצא את דרכו גם לשוק העבודה - בין שהוא מגולם ב"גורמים נצפים" ובין שהוא מגולם ב"גורמים נסתרים".  

בשורה התחתונה: דבריה של ברביבאי דורשים הקשר. על פי נתוני הלמ"ס, הפער בין השכר הממוצע של גבר לשכר הממוצע של אישה בישראל אכן עומד על כ-32%. יחד עם זאת, חלק מהפער הזה ניתן להסבר שאינו קשור ישירות למגדר העובד, אלא לגורמים כמו היקף המשרה וענף התעסוקה. מחקרים הראו כי גם לאחר הפערים המוסברים, נותר "פער לא מוסבר" של 10%-13%.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אורנה ברביבאי
מפלגה: יש עתיד
מקום פרסום: פייסבוק
תאריך: 7.3
ציטוט: "לא צריך את יום האישה כדי לדעת ששוק העבודה לא שוויוני מספיק… פערי השכר בישראל עומדים על 31.9% בממוצע".
ציון: דרוש הקשר

יום האישה הבינלאומי שצוין ביום שלישי הציף מחדש נתון אחד מפורסם: שכר הנשים נמוך בשליש משכר הגברים. הנתון הזה מצא את דרכו לקמפיינים של חברות מסחריות, למהדורות החדשות ואף לפרסום בפייסבוק של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, בו היא טענה ש"פערי השכר בישראל עומדים על 31.9% בממוצע" והם עדות לכך ש"שוק העבודה לא שוויוני מספיק". אז כולנו נחשפנו לנתון הזה, אבל מה בכלל עומד מאחוריו?

קודם כל, חשוב לראות שהנתון הוא באמת מדויק. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בשנת 2019 המשכורת של אישה אכן הייתה קטנה ב-32% ממשכורתו של גבר: ההכנסה הממוצעת לחודש של אישה שכירה עמדה על 8,308 שקלים, בעוד שאצל גברים היא הגיעה ל-12,193 שקלים. אף על פי שפער זה הצטמצם במהלך 30 השנים האחרונות (ב-1990 הוא עמד על 43%), רמתו כיום דומה לרמתו משנת 2013.

אם כן, ממה פערי השכר נובעים? מחקר של הדס פוקס ממרכז טאוב ניסה להתחקות אחר הגורמים לפערי השכר. מממצאי המחקר עולה שרוב פער השכר (57% מהפער) מוסבר על ידי היקף משרה, כלומר על ידי העובדה שנשים עובדות פחות מגברים: כך, בשנת 2015, שיעור הנשים המועסקות במשרה חלקית עמד על פי שניים לעומת הגברים (34% לעומת 17% בהתאמה) וגם בקרב המועסקים במשרה מלאה - ממוצע שעות העבודה של גברים היה גדול בכ-10%. הגורם השני בחשיבותו להסברת פער השכר הוא ענף תעסוקה ומשלח יד (מסביר 14% מהפער). המשמעות של גורם זה היא שבאופן כללי, נשים מועסקות במקצועות שבהם רמת ההשתכרות הכללית נמוכה יותר. אם נסתכל, למשל, על בוגרי אקדמיה, נראה ש-28% מהגברים עוסקים בתחומים מדעיים וטכנולוגיים, לעומת 10% בלבד מהנשים. אולם במקצועות החינוך התמונה מתהפכת: 26% מהנשים בוגרות האקדמיה עוסקות בחינוך, לעומת 8% בלבד מהגברים. בסופו של דבר, על פי המחקר של פוקס, גם לאחר שלוקחים בחשבון מאפיינים נוספים כמו מצב משפחתי, ניסיון תעסוקתי, ותק בארץ והשכלה - עדיין ישנו פער של 13% בין ההשתכרות של נשים לגברים. נציין כי ממצאי המחקר של פוקס תומך בממצאי מחקר קודם שנערך על ידי אסף גבע מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר (שם הפער הלא מוסבר עמד על כ-10%).

האם "צמצום" פערי השכר לפער לא מוסבר של כ-13% מעיד שאי השוויון בשוק העבודה פחות חריף משחשבנו? לטענת ד"ר טלי רגב, חוקרת ומרצה בבית ספר טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן, התשובה היא: ממש לא. לדבריה, העובדה שאנחנו יודעים להסביר את רוב הגורמים לפער, לא מעידה שגורמים אלה לא מושפעים מתפיסות חברתיות ממוגדרות. כך, ייתכן שהתפיסות שלנו בנוגע למגדר באות לידי ביטוי כבר בבחירת היקפי המשרה וענף התעסוקה - ואלה בתורם מביאים לרמת השתכרות נמוכה יותר. במחקריה, רגב מצאה עדויות לאפליה המגדרית המובנית בחברה: במחקר שערכה ביחד עם ד"ר תמר קריכלי-כץ, נבחנו נתוני מכירות של מוצרים ב-eBay שנמכרו במכרז - כלומר, ללא משא ומתן בין הצדדים. מתברר שעבור מוצרים חדשים וזהים לחלוטין, המחיר שהוצע לנשים היה נמוך בכ-20% בהשוואה למחיר שהוצע לגברים. מקרה מעניין במיוחד הוא של מכירת כרטיסי מתנה ("גיפט קארד"). היות שלכל כרטיס מתנה יש ערך נקוב, הקונים יכולים להעריך בקלות את השווי שלו, ללא צורך במידע נוסף. מתברר שגם כאן המחיר שהוצע לנשים היה נמוך יותר (בכ-7%). לכן, לדעת רגב, השוני בהתייחסות לנשים ולגברים נוכח בהבניות החברתיות שלנו וכתוצאה מכך הוא מוצא את דרכו גם לשוק העבודה - בין שהוא מגולם בגורמים נצפים ובין שהוא מגולם בגורמים נסתרים.

מטעמה של השרה אורנה ברביבאי נמסר לנו כי דבריה מבוססים על המחקר שהתבצע באגף הכלכלנית הראשית באוצר.

לסיכום, בישראל אכן יש פערי שכר של 32%, אולם נתון זה לבדו לא מעיד על אפליה בשוק העבודה או על היעדרה. במחקרים שנערכו בישראל, נמצא כי כשני שלישים מפערי השכר מוסברים על ידי היקף המשרה ועל ידי ענף התעסוקה שבהם מועסקות נשים. יחד עם זאת, פער שכר של 10-13% עדיין נותר לא מוסבר. לכן דבריה של ברביבאי דרושים הקשר.

צרו איתנו קשר *5988