עתירה לבג"ץ: להכריז על אזור התחנה המרכזית בתל אביב כמוכה זיהום אוויר

ארגון אדם, טבע ודין עתר לבג"ץ נגד השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ומשרדה, מפני שלא הפעילו את סמכותם להכריז על התחנה המרכזית בת"א כאזור נפגע זיהום אוויר • "כל יום בו השרה אינה מפעילה את סמכותה, היא חוטאת לתפקידה ומרוקנת מתוכן את תכליתו של חוק אוויר נקי"

התחנה המרכזית בתל אביב / צילום: Shutterstock
התחנה המרכזית בתל אביב / צילום: Shutterstock

ארגון אדם, טבע ודין עתר הבוקר (ב') לבג"ץ נגד השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ומשרדה, מפני שלא הפעילו את סמכותם להכריז על התחנה המרכזית בתל אביב כאזור נפגע זיהום אוויר, כמחויב לפי חוק אוויר נקי. אילו היו עושים זאת, עיריית תל אביב הייתה מחויבת להציג בתוך שישה חודשים תוכנית פעולה כוללנית למניעת זיהום האוויר המסוכן, ממנו סובלים שנים רבות תושבי האזור.

בסוף חודש דצמבר 2021 הכריזה שרת התחבורה מרב מיכאלי כי הגיעה לסיכומים מול ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, לפיהם התחנה המרכזית בעיר תפונה בתוך ארבע שנים. מדובר באכזבה עבור תושבי האזור, שכן רק בחודש אוקטובר הכריזה מיכאלי כי התנה תפונה עד שנת 2023. עד כה אין אף לא הסכם הבנות או החלטות מחייבות בעניין, ולתושבים כלל אין בטוחות שאכן ההכרזות הממשלתיות יהפכו למציאות.

עבור התושבים מדובר במציאות יום-יומית של זיהום כבד. כ-2,500 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר, מחציתם נפגעי זיהום אוויר שמקורו בסקטור התחבורה. בריכוזי תחבורה משמעותיים, מדובר בזיהום כבר מאוד. 

מפגע סביבתי כרוני

עד כמה מוכה זיהום אוויר אזור התחנה המרכזית בתל אביב? בארגון אדם, טבע ודין מסבירים כי במשך עשרות שנים ניצב בלב שכונת מגורים מפגע סביבתי ובריאותי כרוני, וכי באזור קיים שילוב של ריכוזים גבוהים וחריגים של שני מזהמי אוויר מסוכנים, המגבירים את הפגיעה בבריאות הציבור ובסביבה. "כל יום בו השרה להגנת הסביבה אינה מפעילה את סמכותה, היא חוטאת לתפקידה ומרוקנת מתוכן את תכליתו של חוק אוויר נקי", אומרים באדם, טבע ודין. "ההתחייבויות והניסיונות למגר את מפגע זיהום האוויר החמור על-ידי עיריית תל אביב-יפו נשארו על הנייר בלבד".

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה שפורסמו בשבוע שעבר, בשנת 2021 נרשמו 31 חריגות מסוכנות מהערך הסביבתי היממתי המרבי של חלקיקים נשימיים עדינים באזור. אילו המשרד היה את החריגות לפי ערכי הסביבה של ארגון הבריאות העולמי ולא לפי פרמטרים שקבע, היה מדובר ב-234 חריגות. באופן עקבי, בתחנת ניטור האוויר באזור התחנה המרכזית בלוינסקי נרשמים גם ריכוזי חנקן דו-חמצני גבוהים ביחס לתחנות אחרות בתל אביב ובגוש דן, ואף בהשוואה לתחנות בערים אחרות בישראל.

למרות החריגות המרובות והניטור היומי המוכיח כי תושבי האזור נאלצים לחיות באזור בו זיהום אוויר גבוה ומסוכן, המשרד להגנת הסביבה לא הטיל קנסות כלשהם בגין 31 החריגות אשתקד. בתגובה לפנייתנו בנושא, אמרו במשרד כי "לא ניתנו קנסות בגין החריגות מערכי הסביבה, מכיוון שהזיהום נמדד מחוץ לשטח התחנה, ואין גורם אחד שאחראי לפליטתו. יש חברות אוטובוסים שונות, כלי רכב פרטיים ועוד הפולטים זיהום ברמה מותרת, אך הפליטות המצטברות מהם גורמות לחריגה מערכי הסביבה שנקבעו למזהמים השונים בתקנות".

כלומר, במשרד להגנת הסביבה, מחד, לא יודעים לשים את האצבע המאשימה על גורם כזה או אחר - אך מאידך לא פעלו עד היום כדי להכריז על אזור התחנה המרכזית כאזור מוכה זיהום אוויר, ובכך להוביל לתוכנית מחייבת להפחתת הזיהום.

ראש תחום אוויר ואנרגיה בארגון אדם טבע ודין, ד"ר אריה ונגר, קבע בחוות-דעת שצורפה לעתירה כי באזור התחנה המרכזית בתל אביב מתקיימים כל התנאים בחוק המהווים את הבסיס לחובת המשרד להגנת הסביבה להכריז על האזור כמוכה זיהום אוויר.

בעתירה אף מצוטטת סמנכ"לית תעשיות ורישוי עסקים במשרד, שהבהירה בעצמה עד כמה חמור המפגע בישיבה שהתקיימה בכנסת בחודש דצמבר: "אני מציעה שמי שלא ראה את המפגע הזה במו-עיניו, ילך לראות. הוא יבין מהר מאוד למה הפינוי של התחנה לא יכול להידחות ולו ביום אחד. המנועים והאגזוזים של הדיזל מגיעים ישר למרפסות של האנשים. ואלה האוכלוסיות הכי חלשות ואפילו רגישות בחברה שלנו".

את העתירה כעת מטעם הארגון הגישה עו"ד בר רוזוב.

מתווה חלופי

כאמור, בחודש אוקטובר האחרון הודיעה שרת התחבורה על הסכם מול עיריית תל אביב ורשות מקרקעי ישראל, לפיו התחנה המרכזית תפונה עד 2023, אז מסתיים חוזה הזיכיון מול נצב"א להפעלת אוטובוסים במבנה שמהווה מפגע משמעותי בעבור התושבים ומשתמשי התחבורה הציבורית שנאלצים להיכנס למבנה מוזנח, מטונף ומצחין, כדי לעלות על אוטובוסים ליעדים שונים.

הפתרון הקבוע יהיה הקמת מסוף תחבורתי אחר בסמוך למשרד הרישוי בגבולה הדרומי של תל אביב וליד חולון, אך הקמתו תבוצע לפחות בעוד עשור. בינתיים התוכנית הייתה להסיט את תנועת האוטובוסים למספר מסופים זמניים, אחד מהם במתחם פנורמה שבדרום תל אביב.

אלא שלאחר ההכרזה על ההסכם, עיריית תל אביב טענה כי במקום יש אתר טבע עירוני, ולכן בלתי אפשרי לפנות למתחם את האוטובוסים. במשרד התחבורה זעמו וטענו כי מדובר בבור כורכר מעשה ידי אדם, ודרשו מהעירייה למצוא פתרון. בסופו של דבר נפגשה שרת התחבורה עם חולדאי והתיישרה לאחריה עם טענת העירייה, שעד לאותו רגע במשרד כינו אותה כמקוממת ותהו על מניעיה.

המתווה החלופי שהוסכם בסופו של דבר הוא פינוי חלקי עד לשנת 2023 ופינוי מלא רק בשנת 2027. החשש הוא שאת חלקו השני של הפינוי יסרבו לתקצב ויטענו כי עדיף לחכות כמה שנים להשלמת הפתרון קבע בגבול חולון.

במענה לשאילתא של ח"כ מוסי רז, השרה מיכאלי טענה כי ב-2026 יהיו אוטובוסים חשמליים. אך מחצית האוטובוסים הפעילים הם בין-עירוניים וימשיכו לנסוע על דיזל מזהם. ספק אם יעד הממשלה בר-ביצוע, שכן אוטובוסים חשמליים זקוקים לעמדות הטענה - תוכניות שמקודמות באיחור, וספק אם הן אפשריות בתחנה המרכזית, בשל העומס על מערכת החשמל במקום.

בכל אופן, התושבים חוששים שעיריית תל אביב תחמוק מההסכם החדש כפי שעשתה גם עם ההסכם הקודם. במענה לפנייתו של גדי טונס ממטה המאבק בתחנה המרכזית, בעירייה השיבו כי נערכת עבודה על מסופים חלופיים, ובהם החרש שנמצא בשלבי תכנון מתקדמים, הלוחמים נמצא בשלבי תכנון ראשוניים, ולגבי פנורמה, המסוף המרכזי, "יש עוד עבודת תכנון רבה, ואין לוחות זמנים לסיום העבודות והעברת השירות". 

הליכי אכיפה 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "באזור התחנה המרכזית בתל אביב נמדד זיהום אוויר גבוה ביחס ליתר תחנות ניטור האוויר במטרופולין. התושבים והמבקרים באזור חשופים לזיהום אוויר כרוני ואקוטי אשר מסכן את בריאותם, ולכן על כלל הרשויות הנוגעות בדבר לנקוט את כל הצעדים האפשריים כדי לסיים את המפגע מהר ככל הניתן.

"ברור שמקור זיהום האוויר העיקרי באזור הוא הפעילות האינטנסיבית של אוטובוסים על ציר לוינסקי ובסביבתו ובתוך שטח התחנה המרכזית. המשרד קנס בשנים האחרונות ארבע חברות אוטובוסים בסך כולל של 4.9 מיליון שקל בשל הפרת הוראות לצמצום זיהום אוויר, ומצוי בהליכי אכיפה נגד שתי חברות אוטובוסים נוספות".