כתף אל כתף עם אחינו הדרוזים: הגיע הזמן שישתלבו בהייטק

תעשייה שלמה ומשרדי ממשלה עוסקים ללא הרף במאמץ לשלב ציבורים נוספים בתעשיית ההייטק, ולפתור את משבר העובדים בה • אבל במרוץ לשילוב אוכלוסיות בהייטק נשכחה אוכלוסייה אחת – הדרוזים

ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות מפגינים מול משרד ראש הממשלה / צילום: יח''צ
ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות מפגינים מול משרד ראש הממשלה / צילום: יח''צ

זה לא סוד שתעשיית ההייטק נמצאת במשבר כוח-אדם חמור. רק אתמול פורסם כי גוגל ישראל תשקיע 25 מיליון דולר בשילוב של חרדים, ערבים ונשים בהייטק, מהלך שצפוי לסייע לה לצמצם את החוסר בעובדים בטווח הבינוני והרחוק. ההודעה של גוגל מתכתבת עם מדיניות החדשה של הממשלה הנוכחית, שדוחפת להגדיל את מספר המועסקים מאוכלוסיות אלה בהייטק. נוסף להודעה הזו, שמענו גם יוזמות להחזיר ישראלים שעזבו לחו"ל חזרה לארץ, הצעה להעסיק עובדים זרים ועוד מיני הצעות שמטרתן לפתור את משבר העובדים החמור בתעשייה.

אלא שמשום מה, כל ההצעות והרעיונות היצירתיים מדלגים על מגזר חשוב אחד: הדרוזים.

שכחתם אותנו

למי שלא מכיר את המספרים נספר, כי העדה הדרוזית בישראל מונה כ-140 אלף נפש, אך שיעור המועסקים במקצועות ההייטק אפסי - עשרות לכל היותר, רובם בתחומים הפחות נחשקים של התעשייה, כמו תחומי ה-QA והבקרה. נראה כאילו כל הממשלות לדורותיהן וענף ההייטק בכללותו שכחו את הדרוזים, ומעולם לא ניסו לשלב אותם בתעשייה הטכנולוגית הצומחת. גם כיום, חרף מצוקת העובדים הקשה, לא הוצגה אף תוכנית רצינית שתשלב צעירות וצעירים דרוזים בענף.

החלק הכואב ביותר כאן הוא שכולכם מכירים את דרוזים. כל אזרח ישראלי הכיר דרוזים בצבא, ורבים מכם נלחמו איתם כתף אל כתף בעזה, בלבנון, ובמקומות עלומים שהשתיקה יפה להם. פגשתם אותנו בשבתות שמשיות בבתי הקפה בכפרים שלנו בצפון. התענגתם על פיתה דרוזית ולבנה חמוצה, ואמרתם לעצמכם "אין כמו הדרוזים האלה, תאמינו לי". אז למה כשמדובר בהייטק, בטכנולוגיה, בהזדמנות לחיים טובים יותר - שכחתם אותנו? דרוזים טובים רק כדי לסחוב אלונקה או להסתער תחת אש?

יתרה מכך, בני העדה הדרוזית הם לא רק אנשי צבא מצטיינים. בתי הספר שלנו מלאים בצעירות וצעירים מבריקים, ובתי הספר שהם לומדים בהם מדורגים כבר שנים ארוכות כבתי הספר המצטיינים ביותר בישראל. במקצעות המתמטיקה והאנגלית החשובים לתעשיית ההייטק, אנחנו עומדים בראש רשימת ציוני מבחני המיצ"ב לכיתות היסודי וחטיבות הביניים.

אם כך, כל הכישורים הנדרשים להשתלבותם של צעירי העדה הדרוזית ישנם, וברור שיש לתעשייה צורך דחוף בהם. ובכל זאת, אם תבקרו במשרדים חברות ההייטק ברחבי ת"א, הרצליה ורעננה לא תמצאו שם דרוזים. בעיניי, אין לכך שום הצדקה.

אני סבור שהגיע הזמן שגם הצעירים הדרוזים יקבלו הזדמנות להיות חלק מתעשיית ההייטק. ההזדמנות הזו תגיע דרך הקמת מרכזי תעסוקה ופיתוח בכפרים הדרוזים. דרך פתיחת תוכניות הכשרה ייעודיות לדרוזים ועוד. יש להגדיל את החשיפה לאפשרויות הגלומות בהייטק כבר בשלב התיכון. כל הפעולות האלה - ביחד ולחוד - יסייעו לקידום שוויון ההזדמנויות להם ראויים הצעירים שלנו בעדה הדרוזית.

חשוב לי להדגיש: אינני מבקש פריבילגיה או העדפה מתקנת. אני רק מבקש הזדמנות. מגיע לנו שוויון הזדמנויות - גם בהייטק.

בינתיים, אנחנו לא יושבים ומחכים. בימים אלה הולכת ונשלמת בנייתו של מכון טכנולוגי להכשרה טכנולוגית עבור חיילים דרוזים משוחררים בעוספיא. הבניין בתהליכי בניה ואם תרצו להתחבר אלינו ולסייע בדרך כלשהי להקמתו, נכיר לכם תודה עמוקות.

חבריי היהודים, בשנת 1956 נכנסנו איתכם כתף אל כתף תחת האלונקה. למעלה 65 שנה חלפו, הגיע הזמן שנשב כתף לצד כתף, גם במשרדי ההייטק.

הכותב הוא יו"ר העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי, לשעבר יועץ לשר הפנים לענייני החברה הערבית ויועץ במשרד ראש הממשלה