האם המדינה לא עומדת ביעדים שקבעה לעצמה להעסקת חרדים?

יש גם יעדי גיוס לחרדים שלא קשורים לצבא. מה עושה המדינה בעניין? •  המשרוקית של גלובס 

מיכאל מלכיאלי, ש''ס. שבע תשע, 103FM, 15.2.22 / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
מיכאל מלכיאלי, ש''ס. שבע תשע, 103FM, 15.2.22 / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

מדוע שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים הוא נמוך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית? כאשר ח"כ מיכאל מלכיאלי נשאל על כך במהלך ראיון ברדיו 103FM הוא ביקש להפנות את הזרקור ל"מעסיק הגדול ביותר במשק" - המדינה. "על פי חוק חייבים לייעד (משרות בשירות המדינה) למגזר החרדי... וזה לא קורה", הוא טען.

בשאלת התעסוקה של החרדים עסקנו רבות בעבר, כעת נתמקד בטיעון הנקודתי של מלכיאלי: האם על פי החוק יש חובה לייעד משרות בשירות המדינה לעובדים מהמגזר החרדי, והאם בפועל זה לא קורה?

סעיף 15א' לחוק שירות המדינה קובע מספר אוכלוסיות שיש לתת להן "ייצוג הולם" בשירות המדינה: החברה הערבית (לרבות דרוזים וצ'רקסים), יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות, עולים חדשים וגם המגזר החרדי. יעד הייצוג של החברה החרדית נקבע בהחלטת ממשלה מספר 2368, בה הוחלט כי "אחוז הנקלטים לשירות המדינה מקרב בני האוכלוסייה החרדית לא יפחת מ-7% מקרב העובדים שייקלטו לשירות (בכל שנה)". אמנם ההחלטה אמורה להיות בתוקף רק עד 2020, אך משירות המדינה מסרו לנו כי הם עדיין פועלים לפי היעד הזה.

מה קורה בפועל? את הנתונים ניתן למצוא בדוח שמפרסמת מדי שנה נציבות שירות המדינה. על פי הדוח, ב-2020 נקלטו בשירות 167 עובדים חרדים המהווים 3.8% מתוך כלל הנקלטים בשירות המדינה. כלומר, הרבה מתחת ליעד הממשלתי. יתרה מכך, למרות שהחרדים מהווים 8.6% מהנפשות בגילי כוח העבודה, רק 1.6% מכלל המועסקים בשירות המדינה הם חרדים (1,284 עובדים).

מדוע נתוני קליטת החרדים בשירות המדינה כה רחוקים מהיעד הממשלתי? זאת שאלה מעניינת שקשה לענות עליה במסגרת המצומצמת הזאת, אך נציין שהסיבה לא נעוצה במיעוט פניות. מנציבות שירות המדינה נמסר לנו כי כשבוחנים את שיעור החרדים שניגשו למכרזים פומביים למשרות בשירות המדינה בשנים 2019-2021, מגלים כי זה עמד על כ-11.5% מהאוכלוסייה. כלומר, שיעור המתמודדים החרדים גדול משיעורם בגילי העבודה.

אי העמידה ביעד העסקת החרדים בולטת במיוחד על רקע ההצלחה ביעדים האחרים. אמנם, בחברה החרדית היעד מתמקד באחוז הגיוס השנתי מתוך כלל הנקלטים, בעוד באוכלוסיות האחרות היעד מתמקד בשיעורם הכולל מבין העובדים, אך גם בקרב העובדים מהחברה הערבית, וגם בכל הנוגע לעובדים בני העדה האתיופית המדינה עוברת את היעדים שהציבה לעצמה (ראו תרשים). בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלות היעד לא הושג, אך הפער הוא קטן יחסית (3.7% לעומת יעד של 5%).

בשורה התחתונה: דבריו של מלכיאלי נכונים. הממשלה אכן קבעה יעד ייצוג לחרדים בשירות המדינה וזה עומד על 7% מכלל הגיוסים מדי שנה. למרות זאת, ב-2020 רק 3.8% מבין המגויסים היו חרדים. באופן כללי, שיעור החרדים מבין כלל העובדים בשירות המדינה עומד על 1.6% בלבד.

לחצו כאן לבדיקה המלאה

שם: מיכאל מלכיאלי
מפלגה: ש"ס
תוכנית: שבע תשע
תאריך: 15.2
ציטוט: "על פי חוק חייבים לייעד (משרות בשירות המדינה) למגזר החרדי… וזה לא קורה".
ציון: נכון

לאחר ששר האוצר הציע מספר צעדים שנוגעים לחברה החרדית, התגבר העיסוק הציבורי בזווית הכלכלית של אורח החיים החרדי. כאשר ח"כ מיכאל מלכיאלי התראיין לגל"צ, המראיינים ביקשו את התייחסותו לשיעורי התעסוקה הנמוכים בחברה החרדית. בתשובתו, ח"כ מלכיאלי ביקש להפנות את הזרקור ל"מעסיק הגדול ביותר במשק" - המדינה: "על פי חוק חייבים לייעד (משרות בשירות המדינה) למגזר החרדי… וזה לא קורה", הוא טען. האומנם החרדים סובלים מתת ייצוג בשירות המדינה?

סעיף 15א לחוק שירות המדינה קובע מספר אוכלוסיות שיש לתת להן ייצוג הולם בשירות המדינה: חברה ערבית (לרבות דרוזים וצ'רקסים), יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות, עולים חדשים ומגזר חרדי. על פי החוק, את יעדי הייצוג קובעת הממשלה (למעט אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, לגביהם היעד קבוע בחוק).

בהתאם לכך, יעד הייצוג של החברה החרדית נקבע בהחלטת ממשלה מספר 2368, לפיה "אחוז הנקלטים לשירות המדינה מקרב בני האוכלוסייה החרדית לא יפחת מ-7% מקרב העובדים שייקלטו לשירות המדינה". אולם החלטת הממשלה התקבלה בדצמבר 2017 ונקבע בה כי היעד יהיה תקף למשך שלוש שנים, כלומר עד סוף שנת 2020. היות שלא התקבלה החלטת ממשלה מעודכנת, משנת 2021 ועד עתה יעד הייצוג של החברה החרדית לא קבוע בהחלטת ממשלה. למרות זאת, בנציבות שירות המדינה מסרו לנו כי עד קביעת יעד ייצוג לחברה החרדית, הנציבות ממשיכה לפי היעד שנקבע בהחלטת הממשלה האחרונה (7% מהנקלטים בכל שירות המדינה).

את הנתונים על ייצוג הולם בשירות המדינה ניתן למצוא בדו"ח הגיוון והייצוג בשירות המדינה המפורסם מדי שנה על ידי נציבות שירות המדינה. על פי הדו"ח, בשנת 2020 נקלטו בשירות המדינה 167 עובדים חרדים המהווים 3.8% מתוך כלל הנקלטים בשירות המדינה - הרבה מתחת ליעד הממשלתי של 7%. אף על פי שהחרדים מהווים 8.6% מהנפשות בגילי כוח העבודה, רק 1.6% מכלל המועסקים בשירות המדינה הם חרדים (1,284 עובדים). ובכל זאת, ב-2020 הייתה עלייה של 0.4% בשיעור הייצוג של המגזר החרדי ביחס ל-2019.

רק בשלושה משרדים ייצוג האוכלוסייה החרדית עומד על 5% ומעלה מכלל עובדי המשרד. המשרד שתופס את המקום הראשון - ובפער משמעותי - הוא המשרד לשירותי דת, עם שיעור ייצוג של 39%. אחריו ניצב משרד פיתוח הפריפריה, הנגב והגליל (15.1%) ובמקום השלישי, בהפרש ניכר, ממוקם משרד התיירות (5.6%). מבחינת דירוגים בשירות המדינה, הדירוג בעל הייצוג הגבוה ביותר של האוכלוסייה החרדית הוא סטודנטים (3%).

מדוע מוחמץ היעד הממשלתי של ייצוג החברה החרדית? ראשית, נדגיש שהסיבה אינה מיעוט פניות של חרדים: מנציבות שירות המדינה נמסר לנו כי בבדיקת התמודדות האוכלוסייה החרדית במכרזים פומביים בשירות המדינה בשנים 2019-2021 נמצא כי שיעור ההתמודדות עומד על כ-11.5% מתוך כלל האוכלוסייה - כלומר, שיעור המתמודדים החרדים גדול משיעורם בגילי העבודה (8.6%). הכשל, אם כן, מצוי בשלב אחר - ובנציבות מצביעים על כך שלמרות שיעור התמודדות של 11.5%, שיעור הנבחרים בוועדות הבוחנים עומד על כ-6% בלבד. כלומר, ייתכן שהפערים בין שיעור ההתמודדות של החרדים לבין שיעור הבחירה בהם נובעים מאי עמידה בתנאי הסף באחוז גבוה יותר מכלל האוכלוסייה. אבל זהו הסבר חלקי לתת-הייצוג, שכן עדיין ישנו פער בין 6% שנבחרים בוועדות הבוחנים לבין 3.8% שצולחים את הגיוסים. למרבה הצער, לא נאספים נתונים ביחס לקליטה או שיבוץ של מועמדים במשרדים השונים לאחר שלב ועדת הבוחנים. בהיעדר נתונים, ניתן רק להעלות השערות. השערות סבירות יכולות לתלות את הפער בוויתור על המשרה מצד המועמד או בנשירה במהלך תקופת הניסיון בשיעורים יותר גדולים בקרב החברה החרדית ביחס לאוכלוסייה הכללית.

ומה באשר לאוכלוסיות אחרות שזכאיות לייצוג הולם? כאן ההצלחה של מאמצי העמידה ביעדים גדולה יותר. כך, בשירות המדינה ישנה עמידה ביעדי הייצוג הממשלתיים שנקבעו ביחס לחברה הערבית (13.2% מהמועסקים לעומת יעד של 10%) וביחס ליוצאי אתיופיה (3.1% מהמועסקים לעומת יעד של של 1.7%), אולם ביחס לאנשים עם מוגבלות אחוז הייצוג נמוך מהיעד הממשלתי (3.7% מהמועסקים לעומת יעד של 5%). מכאן שהייצוג של החברה החרדית מחמיץ את היעד בפער הגדול ביותר.

לסיכום, אף שהממשלה קבעה יעד ייצוג עבור החברה החרדית של 7% מסך הגיוסים לשירות הציבורי, בפועל שיעור זה עומד על 3.8% בלבד. בהשוואה לאוכלוסיות זכאיות אחרות (להן היעד נקבע כשיעור מסך המועסקים ולא מסך הנקלטים), החברה החרדית היא האוכלוסייה שהייצוג שלה הוא הרחוק ביותר מהיעד. ככל הנראה, ייתכן שהפערים מוסברים על ידי אי עמידה בתנאי הסף ועל ידי ויתור או נשירה של המועמד לאחר שעבר את שלבי המיון האחרונים בהליך הגיוס. לכן דבריו של מלכיאלי נכונים.

תחקיר: יובל אינהורן