פליטים | טור סופ"ש

המלחמה באוקראינה אינה האחרונה, וכפי שציוו אותנו חכמינו: "עניי עירך קודמים"

הקמפיין לפתיחת גבולות ישראל לרווחה ולקלוט כפליט כל אזרח אוקראיני הוא וולגרי ומבקש להשוות את המתנגדים לו לתקופות חשוכות בתולדות העם היהודי • הסיפורים האמיתיים מאחורי חלק מאותם "פליטים" ממחישים למה המדינה נדרשת לסנן היטב את בקשות האוקראינים • טור סופ"ש

הפגנה נגד מדיניות הטיפול בפליטים מול ביתה של של איילת שקד / צילום: גלי וינרב
הפגנה נגד מדיניות הטיפול בפליטים מול ביתה של של איילת שקד / צילום: גלי וינרב

השיח בתקשורת המיינסטרים, וגם בקרב כמה מפלגות שמרכיבות כיום את הקואליציה בז ליהדות ולמסורת. רבים ממובילי דעת הקהל רואים ביהדות ובמצוותיה שריד פטריארכלי המאיים על הדמוקרטיה הישראלית ומעכב את הקדמה. פעם בכמה זמן הם מתעוררים לדבר בשם היהדות. איכשהו, כמעט תמיד זה בהקשר לגויים. גם הפעם, זה החל עם קמפיין הדורש לפתוח את גבולות ישראל לרווחה ולקלוט כפליט כל אזרח ואזרחית אוקראינה שמעוניינים להגיע.

הקמפיין הזה קולני, צעקני, וולגרי ומבקש להשוות באופן אוטומטי את המתנגדים לו, לתקופות חשוכות בתולדות העם היהודי. וכן, תמיד בסוף תגיע גם ההשוואה לשואה. כיוון שמצדדי פתיחת הגבולות לרווחה מדברים בשם היהדות, ארשה לעצמי להשיב להם על פי מקורות מן היהדות.

לאחר שגלתה הסנהדרין, לפני כ־2,000 שנה, מבית המקדש בירושלים, היא הגיעה למשכנה בעיר אושא שליד שפרעם. חכמי הסנהדרין התקינו שם כמה תקנות. הנה תקנה אחת שמוזכרת בתלמוד הבבלי: "אמר ר’ אילעא: באושא התקינו, המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. תניא נמי הכי: המבזבז - אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות". הביטוי "מבזבז" איננו כמשמעותו בלשון ימינו, והוא מכוון לנתינת כסף לצדקה.

חכמי הסנהדרין זיהו את הסכנה בזמן אמת

חכמי הסנהדרין ראו שאנשים מרבים לתת צדקה לנזקקים עד שהם עלולים להתמוטט כלכלית בעצמם. וכך, לא רק שלא יוכלו להמשיך לתת צדקה, אלא יהוו בעצמם נטל על הציבור שיצטרך לפרנס גם אותם. לכן תיקנו והגבילו את התרומות, כך שאדם לא יתרום יותר מ־20% מנכסיו.

שלמה המלך אמר בספר קהלת: "אל תהי צדיק הרבה". מושכלות יסוד הן שהמשאבים הציבוריים מוגבלים. חז"ל השתמשו בביטוי: "אין הבור מתמלא מחולייתו". מי שלוחץ לפתוח את הגבול לכל אוקראיני, למרות שהוא מגיע ממדינות האיחוד האירופי הבטוחות, מבקש להטיל עומס אדיר על כתפיה הצרות של מדינת ישראל.

כשמבקשים לפתוח את הגבול לכל דכפין, צריך לשאול מה המקור התקציבי ועל חשבון מה זה יבוא. קליטת עשרות ומאות אלפי פליטים תדרוש משאבים אדירים. אף אחד, חוץ משר הבינוי והשיכון זאב אלקין, לא משלה את עצמו שברגע שתסתיים המלחמה, כולם ישובו חזרה לעריהם החרבות.

שרת הפנים איילת שקד יודעת, לאור ניסיון העבר, כי מי שנכנס לכאן מאוקראינה, גם אם באשרת תייר, יישאר עד שיחליט מרצונו הטוב לעזוב את המדינה. לכן היא ביקשה להגביל ולצמצם את מספר הנכנסים. מנגד, מי שביקש לפתוח את הגבול ללא גבול - מתבקש לומר עוד לפני שאלת "הרוב היהודי" כמה כסף זה יעלה לנו. האם הפתרון שהוא מציע הוא קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים, קיצוץ ספציפי או כל מקור תקציבי אחר.

כבר כעת, עוד לפני שישראל נטלה אחריות על "התיירים" שאינם יהודים או זכאי חוק השבות ולא מעניקה להם רשמית שום תנאים לתייר רגיל, משרד הרווחה דורש 15 מיליון שקל לחודש עבור אוכלוסייה הזו. המספרים צפויים להאמיר ככל שהם יוסיפו להשתקע כאן. ולא, הכסף לא צומח על העצים. זה יבוא על חשבון משהו אחר.

עכשיו נחזור לעובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית. למה אנחנו צריכים לקלוט עשרות אלפי לא יהודים, כשיש להם אין ספור מדינות אחרות שמוכנות לקלוט אותן, ומהן הם המריאו לישראל? מה הבעיה שישראל תגיד שאנחנו נקלוט את אזרחי אוקראינה היהודים, ואילו בשאר המדינות יקלטו את שאינם יהודים?

ניקח דוגמה היפוטתית. נניח שעיסוקה המרכזי של מדינת ישראל היה חקלאות. האם היה פסול שישראל הייתה אומרת שהיא תקלוט את אזרחי אוקראינה שעוסקים בחקלאות? אלא מה, בתוך תוכנו אנחנו מתביישים בחוק השבות ובכך שישראל היא מדינה יהודית, ולכן אנחנו מתביישים להצהיר שישראל תקלוט יהודים. בשם היהדות, מתעקשים לקלוט כאן דווקא לא יהודים. למה? לא מובן.

חלק מהכותרות לא מתיישבות עם המציאות

מאז שהחלה המלחמה והבריחה הגדולה מאוקראינה, החל הקמפיין בעיתונות הישראלית נגד מדיניות משרד הפנים. עוד לפני שמישהו במערב שקל אם בכלל להתעניין במדיניות הישראלית, כבר הכריז נחום ברנע בשער של ידיעות אחרונות: "במערב מסתכלים על האכזריות, שנאת הזרים, והאטימות של ישראל כלפי אסונם של אחרים ומתקשים להאמין: האם זאת מדינת היהודים?"

אילנה קוריאל סיפרה ב־ynet על רומן, אזרח ישראלי, שהמדינה מסרבת להכניס את חברתו האוקראינית, אלא אם יפקיד עשרות אלפי שקלים כפיקדון. אלא הסיפור של רומן שונה. כך, לדוגמה, בהתחלה טענה החברה שהיא אחותו של רומן. אחר-כך אמרה שהיא בת זוגו ושהוא תדרך אותה לשקר בגבול ולמחוק את כל המידע מהנייד שלה. עוד התברר בתשאול שלה כי מצד אחד היא טענה שהיא מכירה את רומן חודשיים, אבל מצד שני שהוא הדריך אותה כבר לפני חודשים רבים. כלומר, זמן רב לפני פרוץ המלחמה.

בד-בבד, התברר כי אותו רומן כבר התחתן עם אזרחית אוקראינה אחרת, וכך היא קיבלה אזרחות ישראלית. זמן לא רב לאחר מכן, הם התגרשו, ולמשרד הפנים הגיע מכתב תלונה שהנישואים הללו היו מלכתחילה פיקטיביים. זו דוגמה אחת. אפשר לתת עוד רבות. קחו עוד אחת, חמה מהתנור.

דרך טביעת אצבע גילו את האמת על הפליטה

הכותרת של ynet סיפרה סיפור מזעזע;. "אחרי שניסו לגרש אותה בנתב"ג - הפליטה האוקראינית נלקחה מהמלון באישון לילה". אלא שהעובדות, גם כאן, יותר מורכבות. כאשר לאנה הגיעה לנתב"ג, היא תושאלה על ידי ביקורת הגבולות. היא סיפרה ששהתה כאן בעבר, אולם בקרי הגבולות לא מצאו לכך תיעוד. רק לאחר שנטלו ממנה טביעת אצבע, הם גילו שהיא שינתה את שמה הפרטי ואת שם המשפחה שלה. ב־2014 הגיעה לכאן עם אשרת תייר, אך לאחר מכן הגישה בקשת מקלט בישראל ועבדה בניקיון. לאחר שהצליחה למשוך כך ארבע שנים, בקשתה נדחתה ב־2018 והיא עזבה את ישראל בדצמבר 2018. ביוני 2019 הגיש אזרח ישראלי בקשה להביא אותה לישראל, בטענה כי הם נשואים זה לזה והתחתנו בחו"ל. יש לציין כי בקשתו נדחתה לאור ההיסטוריה ההגירתית של "לאנה".

כאשר לאנה הגיעה לישראל היא טענה שלא מכירה אף אדם מישראל למעט החבר שהזמין אותה להתארח אצלו. כשנשאלה על כך בתשאול, השיבה כי בעלה עזב אותה, ולכן היא ענתה כך. ברור שסיפור חייה של "לאנה" מלמד כי יש חשש שהיא תשתקע בישראל, ולא בוחלת בשום שקר לצורך כך. אם היו לנו משאבים בלתי מוגבלים, אולי היה מקום לרחם ולאסוף גם את לאנה תחת המטרייה הישראלית חרף התנהלותה ומעשיה. אך המטרייה שלנו קצרה מלהכיל.

בניגוד להבטחת חיים חפר, אף אחד לא מבטיח שזו המלחמה האחרונה. למען האמת, זו גם ממש לא המלחמה היחידה שמתנהלת כעת בעולם. התקדים שייווצר כעת, ישפיע על גלים נוספים המתרחשים לבוא על שובר הגלים הישראלי. ואם בענייני יהדות עסקינן, כדאי לזכור את דברי רבותינו אשר ציוו "עניי עירך - קודמים".