יצוא | טור סופ"ש

צנרת הגז של טורקיה מועילה להפשרת היחסים עם ישראל ואיחוד האמירויות

ירושלים ואבו דאבי מעוניינות להשתמש בתשתית הטורקית כדי לייצא גז לאירופה, על חשבונה של רוסיה • גורם מצרי אישר שמדינתו לא פוסלת הצטרפות למהלך • וגם: האמריקאים מתלבטים אם להסכים לדרישת איראן להסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור

צינור גז בבנייה בטורקיה / צילום: Shutterstock
צינור גז בבנייה בטורקיה / צילום: Shutterstock

הברית האזורית המתגבשת והולכת בעקבות הסכמי אברהם, ששברו מוסכמות רבות, הופכת את ישראל לגורם מרכזי, שאף מנצל את הקשרים האיתנים עם ארה"ב ועם מדינות נוספות כדי לתווך ולקדם שיתופי פעולה. עצם השתתפותו של ראש הממשלה נפתלי בנט בפסגה המשולשת בשארם א־שייח' מעידה על כך, ויותר ומכך הסוגיות שהיו על הפרק, כאשר המעניינת מכולן היא הגז הטבעי.

ביקורו של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה לפני שבועיים והמפגש עם עמיתו הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, היווה את השיא בתהליך הפשרת היחסים בין המדינות, שהורעו לאורך כ־20 שנות שלטון נשיא טורקיה בהווה וראש הממשלה המקומית בעבר. ההפשרה האחרונה נובעת בעיקרה מהמצב הכלכלי הבעייתי של טורקיה, שגרם לאנקרה לחדש את השיח עם ארה"ב, ישראל, ומדינות המפרץ.

במהלך החודש הבא צפויה להגיע לישראל משלחת גומלין ממשלתית טורקית, כדי לדון בכמה תחומים כלכליים, ובראשן הגז הטבעי. במשלחת צפוי להשתתף שר האנרגיה הטורקי פתיח דונמז, שנועד בכנס האנרגיה בפריז עם מקבילתו הישראלית קארין אלהרר. עם זאת, עיקר ההתדיינות בין שתי המדינות מתנהל מעליהם - בדרגים הבכירים ביותר. הסוגיה הראשונה שעומדת על הפרק היא הפיכת צינור הגז הטורקי למוביל העיקרי של גז לאירופה, בתור תחליף לגז הרוסי שהאירופים מבקשים להקטין את תלותם בו. מה שעשוי לתת מענה למטרה הזו בטווח הקצר הוא הגז מישראל וממקורות נוספים באזור, לרבות ממצרים - מתחרה גדולה של ארדואן.

שתי סוגיות מרכזיות על הפרק: ראשית, הפיכת צינור הגז הטורקי למוביל העיקרי של גז לאירופה, בתור תחליף לגז הרוסי שהאירופים מבקשים להקטין את תלותם בו. מה שעשוי לתת מענה למטרה הזו בטווח הקצר הוא הגז מישראל וממקורות נוספים באזור, לרבות ממצרים - מתחרה גדולה של ארדואן.

באירופה מבינים כי מיזם "איסטמד" פחות רלוונטי

התחממות היחסים בין ישראל לבין טורקיה מתרחשת לאחר שהאיחוד האירופי הקצה תקציב לא קטן לבדיקת היתכנות להנחת צינור הגז "איסטמד", שנועד להוביל גז טבעי מהמאגרים במזרח הים התיכון לאירופה, דרך יוון ואיטליה. אך לאחרונה, הובן כי העלות גבוהה מדי, במיוחד כאשר ממשל ביידן ביטל למעשה את התמיכה האמריקאית במיזם. ועתה, אירופה זקוקה יותר מתמיד לגז שיחליף את זה הרוסי.

 
  

הגז המונזל, שמועבר מהמתקנים של מצרים ושל מדינות המפרץ, מהווה פתרון ביניים, אבל קיבולת המכליות מוגבלת. הרעיון שמקדמים בישראל ובטורקיה, בתמיכת איחוד האמירויות, הוא שימוש בתשתית צינורות הגז הטורקית המגיעה לאירופה - והעברת כמויות גדולות דרכו. אלא שעל האפשרות הזו מקשה הסכסוך בין טורקיה, יוון וקפריסין על גבולות המים הכלכליים בצפון מזרח הים התיכון.

מחפשים פתרונות בין טורקיה, יוון וקפריסין

לגלובס נודע כי בשיחות בדרגים הבכירים ביותר שהתקיימו לאחרונה, איחוד האמירויות וישראל מנסות להביא לפתרונות שיאפשרו הן את הגילוי והפיתוח של שדות הגז של קפריסין, יוון וטורקיה, והן לאפשר חיבור להולכת גז דרך הצינור הטורקי. הסוגיה עלתה בשיחות של הנשיא הרצוג ביוון, בקפריסין ובטורקיה, וכן בפסגה המשולשת שבה השתתף רה"מ בנט בשארם א־שייח'.

האמירותים מעורבים בתחום הגז בים התיכון, בין השאר, באמצעות קרן מובדלה שרכשה את אחזקות דלק קידוחים במאגר תמר תמורת מיליארד דולרים. הם מעוניינים להצטרף לחיפושים ולפיתוח שדות חדשים בכל שטחי הים של מדינות מזרח הים התיכון, וגם לקצר דרכים להעברת הגז שהם מפיקים בעצמם אל אירופה.

מצרים מחזיקה במתקני ההנזלה הענקיים לחוף הים התיכון, ומפיקה בעצמה מהשדות שבים התיכון. גורם מצרי אישר כי קהיר לא פוסלת את ההצעות שעלו, כדי לקדם את הפיתוח האנרגטי באזור כולו.

בישראל מחפשים מתווה לחיבור אל תשתית צינורות הגז הטורקית, ואחת מהן היא הולכה דרך הצינור הירדני, צפונה לסוריה - ועד לטורקיה.

גורם ישראלי המעורב בנעשה, אומר כי השינויים האסטרטגיים שיצרו הסכמי אברהם, והפוטנציאל שבהם, מתחילים להתממש באמצעות השיח האזורי שישראל נוטלת חלק מרכזי בו.

הלחץ בנוגע למשמרות המהפכה מצליח להשפיע

בה בעת, נראה כי הלחץ שהפעילו ישראל ומדינות אחרות על ארה"ב בנוגע למשמרות המהפכה ולדרישת איראן להוציאם מרשימת ארגוני הטרור, משפיע. לפי בכיר אמריקאי, פניות של כמה חברי קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית אל הבית הלבן ומזכירות המדינה הבהירו כי גם הם לא יוכלו לתת יד למהלך. ישראל השקיעה רבות בהצגת מעורבות המשמרות בפיגועים נגד מטרות בינלאומיות, כולל אמריקאיות, וגייסה את בריטניה לסיוע.

בד בבד, ישראל הציגה את ההיבט הכלכלי של הסרת המשמרות מהרשימה. לארגון יש שליטה על כשליש מהכלכלה האיראנית, וחלק ניכר מרווחי המפעלים, החברות ומתקני האנרגיה שבשליטתו - מועברים לטרור. חומר חדש שהוצג על ידי ישראל לממשל האמריקאי המחיש זאת, וסייע להגברת הביקורת על הלבנת המשמרות. להתלבטות האמריקאית נוספה הליכה לאחור של איראן, שמסרבת לתת התחייבות פומבית להפסקת מעורבות משמרות המהפכה באירועי טרור ומתקפות באזור. הגורם האמריקאי אומר כי האיראנים מוכנים לתת התחייבות המתייחסת רק למטרות אמריקאיות, וגם היא במסמך חשאי.

בתעשייה האווירית קורצים למרוקו

"הייתה לי הזכות לשרת את בטחונה של מדינת ישראל כאזרח ישראלי ואני שמח על האפשרות לסייע לביטחונה של ארץ מולדתי מרוקו". כך נאם במרוקאית יו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ בטקס חתימת מזכר הבנות לשיתוף פעולה בבירת הממלכה רבאט.

מהפרטים שהגיעו לידינו עולה כי המזכר מניח את התשתית להקמת שני אתרים בתחום התעופה האזרחית, בשיתוף פעולה בין התעשייה האווירית למרוקו. האחד, מפעל להסבת מטוסי מטען למטוסי נוסעים. והשני, מתחם טיפול, תחזוקה ואחסנת מטוסים מאירופה ומאפריקה, תחום שמתברר שיש לו ביקוש רב. שר התעשייה והמסחר בממשלת מרוקו, ריאד מזוואר, אמר כי "חתימת ההסכם פותחת את הדרך לשיתוף פעולה מוצלח בתחום התעשייתי".

אולם הביקור ברבאט נועד, כמובן, לקידומן של עסקאות רכש ביטחוניות. המשלחת של התעשייה האווירית בראשות פרץ נפגשה עם כמה מבכירי מערכת הביטחון של הממלכה, וביקרה במתקנים ביטחוניים. פרץ השתמש בשפת אמו כדי לרכך ולתקשר.

את הפירות האמיתיים מקווים בתעשייה האווירית לקצור בעסקאות האמורות להיחתם בחודשים הקרובים בתחומי הרכש הביטחוני והסכומים המדוברים גדולים במיוחד. במפגשים השבוע הוסכם כי יוקמו צוותים משותפים של התעשייה האווירית ושל הגורמים הרלוונטיים במרוקו לקידום המשא ומתן בנוגע לעסקאות.

המבחן של התעשייה האווירית ככלל ושל עמיר פרץ בפרט יהיה בחתימה על עסקאות בהיקפים גדולים. אגב, בתחום ההנפקה כולם ממתינים לאישור משרד המשפטים לתעודת החיסיון, ובתחום הזה אין בינתיים תזוזה.