שני הפיגועים בבאר שבע ובחדרה, שגבו את חייהם של שישה בני אדם, הביאו את חברת הכנסת מירי רגב לפרסם את הציוץ הבא בחשבון הטוויטר שלה: "מעניין לאן הלכו אותם 53 מיליארד שהיו אמורים לטפל בפשיעה בחברה הערבית? מסתמן שבמקום שהכסף יעבור להילחם בפשיעה, הכסף עובר לפושעים ולמחבלים".
מאז הקמת הממשלה הנוכחית, המספר 53 מיליארד שקל נשזר שוב ושוב בביקורת שמטיחים בה מבקריה. עסקנו בו בעבר בכמה בדיקות, ונפתח שוב בתזכורת קצרה לגבי מקורו. בהסכם הקואליציוני שחתמו יש עתיד ורע"ם ביוני 2021, אכן מופיעות שורה של הסכמות תקציביות, שחיבורן יחד מניב את המספר 53 מיליארד שקל. אלה אמורים להיות מועברים במשך תקופה ארוכה שברוב המקרים תארך חמש שנים - תקופת הכהונה המלאה של הממשלה - ולעתים אף יותר.
הסעיף הגדול ביותר בהסכם אמור להיות מוקצה לתוכנית חומש, שמהווה המשך לתוכנית שאושרה בימי ממשלת נתניהו (החלטה 922). התוכנית נועדה לצמצם את אי-השוויון בין החברה הערבית לכללית בישראל, בתחומי הבריאות, דיור, חינוך, תעסוקה, רווחה, תרבות וספורט, תשתיות, תיירות, חדשנות ודיגיטל ועוד, והיא מתוקצבת ב-30 מיליארד שקל עד 2026.
הסעיף הבא כולל הקצאה של 20 מיליארד שקל לתוכנית שמכונה בהסכם הקואליציוני "תוכנית אסטרטגית של נתיבי איילון לתחבורה עירונית במגזר הערבי". הסכום הזה אמור להיפרס על פני תקופה ארוכה במיוחד, תשע שנים (עד סוף 2030), וכפי שציינו בבדיקות קודמות מדובר בתוכנית ראשונית מאוד, שרובה עדיין כלל לא תוקצב.
כפי שניתן להבחין, הותרנו מאחורינו כבר תקציבים בהיקף של 50 מיליארד שקל, וטרם הגענו ליעד שהזכירה רגב: טיפול בפשיעה בחברה הערבית. כמה כסף אמור להיות מוקצה ליעד הזה? סעיף 9 בהסכם הקואליציוני קובע כי תוכנית למיגור האלימות והפשיעה תתוקצב ב-2.5 מיליארד שקל, שגם הם נפרסים על פני חמש שנים החל מ-2022 (גם כאן מדובר בהחלטה המשכית להחלטה 852 שהתקבלה על-ידי ממשלת נתניהו).
באוקטובר 2021 הובאו ההסכמות שהושגו בהסכם הקואליציוני לממשלה, וזו אישרה, בין היתר, את "התוכנית הלאומית הרב-שנתית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית", ותקצבה אותה כמובטח ב-2.5 מיליארד שקל לחמש שנים, החל מ-2022. כלומר, גם רובו של הסכום הזה, שמהווה רק כ-5% מהסכום שבו נקבה רגב, טרם הוצא בפועל.
בשורה התחתונה: דבריה של רגב לא נכונים. הממשלה לא הקצתה 53 מיליארד שקל לטיפול בפשיעה הערבית, אלא 2.5 מיליארד שקל (כתוכנית המשך לתוכנית של הממשלה הקודמת). גם הסכום הזה נועד לתוכנית רב-שנתית שתיפרס על פני חמש שנים, ורובו הגדול טרם הוצא.
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: מירי רגב
מפלגה: ליכוד
תאריך: 28.3
ציטוט: "לאן הלכו אותם 53 מיליארד שהיו אמורים לטפל בפשיעה בחברה הערבית?"
ציון: לא נכון
לאחר שני הפיגועים שבוצעו בישראל בשבוע האחרון וגבו את חייהם של שישה בני אדם, חברת הכנסת מירי רגב פירסמה ב-28.3 ציוץ בחשבון הטוויטר שלה, בו תהתה "לאן הלכו אותם 53 מיליארד שהיו אמורים לטפל בפשיעה בחברה הערבית?". רגב לא הסתפקה בשאלה ומיד סיפקה גם תשובה: "מסתמן שבמקום שהכסף יעבור להילחם בפשיעה, הכסף עובר לפושעים ולמחבלים".
בדקנו האם אכן המדינה השקיעה 53 מיליארד ש"ח לטיפול בפשיעה במגזר הערבי.
ראשית נציין את המובן מאליו: לא ברור על מה התבססה רגב כשקבעה בסוף הציוץ שלה כי כסף ממשלתי מימן את המחבלים שביצעו את הפיגועים בבאר שבע ובחדרה. אך מעבר לכך, כדאי להתעכב על הסכום. כמה בדיקות עבר של "המשרוקית" כבר עסקו בנושא, ומצאו שהדיון סביבו רווי עיוותים והטעיות.
כפי שהראינו בעבר, בהסכם הקואליציוני שחתמו יש עתיד ורע"ם ביוני 2021 סוכם על המשכתה והרחבתה של תכנית החומש של ממשלת נתניהו מ-2016, בהיקף של 30 מיליארד ש"ח על פני חמש שנים נוספות (כלומר עד סוף 2026). התכנית נועדה לצמצם את אי השוויון בין החברה הערבית לכללית בישראל, בתחומי הבריאות, דיור, חינוך, תעסוקה, רווחה, תרבות וספורט, תשתיות, תיירות, חדשנות ודיגיטל ועוד. 20 מיליארד נוספים הוקצו בהסכם הקואליציוני ל"תכנית אסטרטגית של נתיבי איילון לתחבורה עירונית במגזר הערבי". הכסף הזה נפרס על פני 9 שנים, עד סוף 2030.
ומה נשאר לטיפול בפשיעה? בהסכם הקואליציוני מופיע סעיף גם לזה. סעיף 9 קובע כי תכנית למיגור האלימות והפשיעה תתוקצב ב-2.5 מיליארד ש"ח, על פני חמש שנים. גם התכנית הזו, אגב, הייתה למעשה המשך של החלטת ממשלה שהתקבלה בתקופת נתניהו (החלטה מס' 852 מה-1.3.2021).
אך אלו הסכמים קואליציונים, שכידוע עלולים להתמסמס או להכיל אמירות כלליות שאינן מיושמות בפועל. מה קרה מאז?
ב-24.10.2021 ממשלת בנט-לפיד העבירה שתי החלטות ממשלה נפרדות, המיישמות את הסעיפים הנ"ל בהסכמים הקואליציונים. החלטה מספר 550 אישרה את תכנית "תאקדום" (התקדמות), בהיקף של 30 מיליארד ש"ח, ואילו "התכנית הלאומית הרב-שנתית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית לשנים 2022 עד 2026" תוקצבה כמובטח ב-2.5 מיליארד.
בין דגשי התכנית הזו: "חיזוק שרשרת האכיפה, ובכלל זה תיקוני חקיקה נדרשים, דגש על אכיפה כלכלית ומשולבת (לצד אכיפה פלילית קלאסית), הגברת המשילות ויכולת ההתמודדות של הרשות המקומית" ועוד. מטרותיה הן: "פירוק ארגוני פשיעה, הפחתת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית והפחתת האמצעים הכלכליים העומדים לרשות ארגוני הפשיעה, העלאת תחושת הבטחון האישי של אזרחי ישראל בכלל ושל תושבי הנגב, האזרחים והתושבים הערבים בפרט, הקטנה משמעותית של מספר כלי הנשק המוחזקים באופן בלתי חוקי בידי אזרחים בחברה הערבית, הגברת אמון הציבור הערבי במערכת אכיפת החוק, הגברת השיתוף והשותפות עם נציגים מהחברה הערבית לרבות ראשי הרשויות המקומיות הערביות והערים המעורבות ביישום התכנית", ועוד.
כאמור, התכנית אושרה לקראת סוף שנת 2021 ותוקצבה החל מינואר 2022, לפני מעט יותר מחודשיים. ביום בו היא אושרה בממשלה, השר לביטחון פנים עומר בר לב התייחס לסוגיית הזמן, ולא עשה לעצמו הנחות: "אומנם מדובר בתוכנית חומש", אמר, "אבל במידה והבלימה והצמצום לא יתחילו לקרות ב-2022, הם לא יקרו גם אחרי זה. לכן המבחן של כולנו יהיה ב-2022". השנה אמנם רק החלה, אך בינתיים נראה שהציון במבחן אינו מזהיר.
לסיכום, הממשלה ה-26 לא הקצתה 53 מיליארד ש"ח למיגור האלימות והפשיעה במגזר הערבי כפי שטענה רגב, אלא 2.5 מיליארד, החל מ-2022 ועל פני 5 שנים. לכן דבריה אינם נכונים.
תחקיר: אורי כהן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
