יום לאחר הפיגוע בבאר שבע שבו נרצחו ארבעה בני אדם, ועוד לפני שידענו שהוא יהיה רק הראשון מבין שלושה פיגועים קשים, התראיין חבר הכנסת מוסי רז ממרצ בתחנת הרדיו קול ברמה. רז הזכיר למאזינים כי למרות האירוע הכואב, מאז שנתניהו "עזב את ההגה" יש "ירידה דרמטית בפיגועים". לדבריו, תחת ממשלת בנט לפיד, שקמה לפני כמעט עשרה חודשים, נהרגו שבעה בני אדם בפעולות טרור, בעוד שבשנותיו של נתניהו הממוצע עמד על כ-13 הרוגים מטרור בשנה.
כבודקי עובדות מיהרנו לבדוק את דבריו של רז וגילינו שהם אכן מדויקים למדי. אלא שעוד לפני שהספקנו לפרסם את הממצאים התמונה השתנתה. ביום ראשון השבוע ביצעו שני תושבי אום אל פחם פיגוע בחדרה שבו נרצחו שני ישראלים, ויומיים לאחר מכן נוספו חמישה הרוגים בפיגוע בבני ברק.
מה אנחנו למדים מהסיפור הזה? שבספירה המקאברית משהו שאנחנו עומדים לנהל כאן, כל מסקנה תהיה נכונה רק נכון לשעת הפרסום. ובכל זאת, האירועים הקשים של הימים האחרונים הציפו לא רק את המחלוקת הפוליטית העזה בין שני המחנות - שכעת מחולקים באופן מעט שונה, על רקע הממשלה המכהנת שהרכבה חריג - אלא גם שורה של השוואות היסטוריות ותזכורות לימים אחרים. עד כמה הן מדויקות? והאם מה שאירע עד כה הוא חריג ביחס לגלי טרור קודמים שחווינו כאן, שחלקם התרחשו ממש לא מזמן? חזרנו לחלקים הפחות נעימים בהיסטוריה הביטחונית שלנו, ובדקנו.
היו שנים קשות יותר
רז כזכור טען שבתקופת כהונתו הארוכה של נתניהו ממוצע ההרוגים מטרור עמד על 13 בשנה. ערכנו בדיקה שמסתמכת על הנתונים שמפרסם השב"כ באתר האינטרנט שלו. אלה לא כוללים חיילים שנפלו במבצעים צבאיים בעזה לאורך השנים, אך כוללים אזרחים שנהרגו מירי רקטות מהרצועה. מהנתונים עולה כי מאז חזר נתניהו לשלטון, ב-2009, ועד לתום כהונתו, ב-2021, נהרגו בסך הכל 190 אזרחים מטרור פלסטיני. זה מעמיד את ממוצע ההרוגים בתקופתו על כ־16 בשנה. גבוה במעט מהמספר בו נקב רז. אם מוסיפים לחשבון גם את הקדנציה הראשונה של נתניהו בסוף שנות התשעים, בה נהרגו 25 בני אדם בפיגועים, הממוצע יורד ל-14 בשנה.
תחת הממשלה הנוכחית, שמכהנת פחות מעשרה חודשים, נהרגו עד לחודש מרץ שלושה בני אדם בפיגועים, ולאחר הגל הנוכחי מדובר ב-14 הרוגים. כלומר, בהנחה שלפחות עד לתום שנת הכהונה הראשונה של הממשלה לא ירשמו הרוגים נוספים בפיגועים - כפי שכולנו רק יכולים לקוות - השנה הראשונה של ממשלת בנט תהיה די דומה באספקט הזה לשנה ממוצעת תחת נתניהו.
אבל היו בקדנציה של נתניהו גם שנים קטלניות בהרבה. ב-2011, לדוגמה, נהרגו 21 בני אדם בפיגועי טרור, חמישה מהם בני משפחה אחת - משפחת פוגל מההתנחלות איתמר; ב-2014 נהרגו 26 אנשים, בין היתר בשורה של פיגועי דריסה ובפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים בו נרצחו ארבעה בני אדם; והחל מסוף 2015 ועד לסוף 2016 נרשמה התקופה הקטלנית ביותר תחתיו, בגל הטרור שזכה לכינויים כמו "אינתיפאדת הסכינים" או "אינתיפאדת הבודדים".
באותה תקופה, במהלך סוף 2015, נרשמו בתוך פחות מחודשיים 24 הרוגים מטרור (28 בשנה כולה), וב-2016 נמנו 17 הרוגים נוספים. הגל ההוא כלל אירועים בולטים שביניהם ניתן למנות את הפיגוע בשרונה מרקט בתל אביב בו נהרגו ארבעה בני אדם, ואת הפיגוע ברחוב דיזנגוף בעיר שבוצע על ידי ערבי ישראלי, נשאת מלחם, שרצח שלושה בני אדם, והצליח להימלט מהזירה (בהמשך הוא אותר ונהרג).
לא הגענו לאוסלו
לחלק מחברי האופוזיציה האירועים הקשים של השבוע האחרון לא הזכירו גלי טרור מהעבר הקרוב יחסית כמו אלה שמנינו כאן, אלא דווקא אירועים רחוקים הרבה יותר. "אם זה מזכיר לכם את ימי אוסלו בראשית שנות התשעים אתם לא טועים", כתב בצלאל סמוטריץ בחשבון הטוויטר שלו. גם מירי רגב ומאי גולן הזכירו את "ימי אוסלו "הקשים" (רגב) או "הארורים" (גולן), בציוצים שפרסמו.
היו מי שבחרו להזכיר להם בתגובה הבדל אחד די בולט והוא שכיום לא מתנהל שום תהליך מדיני מול הפלסטינים, ויש מן הסתם עוד הבדלים די ברורים. אנחנו נתמקד במספרים. בין השנים 1993 ל-1997 נהרגו יותר מ-150 איש בטווח זמן של כארבע שנים. כלומר, מספרים בהיקף שונה לגמרי ממה שאנחנו רואים כעת. אגב, התקופה הקטלנית ביותר מבחינת פיגועי הטרור הגיעה רק מספר שנים לאחר מכן, החל מאוקטובר 2000 ועד ל-2005 אז במהלך תקופה של כחמש שנים, שזכתה לכינוי "האינתיפאדה השנייה", רובה תחת אריאל שרון כראש ממשלה, נהרגו מעל 1,100 ישראלים, כמחצית מהם בפיגועי התאבדות. בשנת 2002 לבדה, הקטלנית ביותר בתולדות הטרור הפלסטיני, קיפחו את חייהם 452 איש בפיגועים.
העונשים בישראל קלים?
והנה עוד נושא מעניין שעלה השבוע. שני הפיגועים הראשונים בגל הנוכחי בוצעו על ידי אזרחים ישראלים, שהשתייכו בצורה כזו או אחרת לארגון דאע"ש. מוחמד אבו אלקיען, שביצע את הפיגוע בבאר שבע, הורשע ב-2016 בחברות בארגון, ובכך שניסה לגייס אליו צעירים נוספים להם הציע לצאת לסוריה כדי ללחום בשורותיו. הוא נידון לארבע שנות מאסר. איברהים אגבריה, אחד משני המחבלים בחדרה, נעצר גם הוא ב-2016, בטורקיה, כשהיה בדרכו לאנשי הארגון בסוריה. הוא הושב לישראל, כאן נידון למאסר של שנה וחצי.
האם העובדה שהשניים הצליחו לבצע פיגועי טרור קטלניים למרות שכבר נעצרו בעבר, והיה ידוע על הקשר שלהם לדאע"ש, מעידה על כך שהיחס של בתי המשפט כלפיהם היה מקל מדי, או שאולי מדובר בחוכמה שבדיעבד? תשובה מוחלטת על כך אי אפשר לתת, אבל מכיוון שדווקא בעניין של הצטרפות אזרחים לשורות הארגון האסלאמי הקיצוני ישראל אינה חריגה מאוד ביחס לעולם המערבי - ניתן להתבונן על מה שקורה שם.
בארה"ב הענישה על סיוע לארגון טרור היא מחמירה במיוחד. ישנן דוגמאות רבות מהעשור האחרון של עונשי מאסר המגיעים לעיתים ל-15 ו-20 שנה ואף יותר. נכון לינואר 2022, תקופת המאסר הממוצעת על ניסיונות לחבור לדאע"ש או סיוע בתכנון פיגועים בארה"ב (שלא יצאו אל הפועל) הייתה 13 שנים. יש לזכור שבניגוד לישראל, בארה"ב יש מערכת נוקשה ומובנית של עונשי חובה ומינימום, המצמצמת בהרבה את שיקול הדעת של השופטים בעת גזירת הדין.
באירופה השיטה דומה יותר לישראל, וכך גם תקופות המאסר, אך נראה שבכל זאת גם שם בדרך כלל מחמירים יותר. על פי דוח הטרור של שנת 2021 שפרסמה היורופול, סוכנות המשטרה והמודיעין של האיחוד האירופי, העונש הממוצע על מעורבות בטרור איסלאמי במדינות היבשת עומד על תשע שנים. הנתון הזה לא כולל הבחנה בין עונשים על מעורבות בפיגועים ממש לבין עונשים שניתנו על תמיכה, הפצת תעמולה או ניסיון להצטרפות לדאע"ש, אבל גם כשבודדנו את הדוגמאות רק לאפשרות השנייה התרשמנו שבדרך כלל העונשים שם חמורים יותר
כך, לדוגמה, שני תושבי פורטוגל נשלחו לתשע שנות מאסר כל אחד על חברות ברשת של תומכי דאע"ש במדינה; בית המשפט בספרד גזר שבע שנות מאסר על זוג שהורשע בכך ששלח אלפי דולרים לארגון בסוריה; בהולנד חוליה של חמישה אנשים שהורשעו בחברות בדאע"ש ובתכנון פיגוע נשפטו לעשר עד 17 שנה. יחד עם זאת, מצאנו גם מקרה בספרד שבו אזרח מרוקאי נכלא לארבע שנים וחברו הסנגלי לשנתיים בלבד, לאחר שהורשעו בהפצת חומרי תעמולה של דאע"ש וניסיון לצרף צעירים בספרד לשורות הארגון.
גם אם השתכנעתם שהענישה בישראל מקלה מדי, חשוב לזכור שלפחות בשני המקרים שעלו לכותרות בעקבות הפיגועים האחרונים קשה להפיל את האשמה רק על כתפי השופטים, שהעונשים שפסקו לא היו רחוקים מאלה שדרשה המדינה. במקרה של אבו אלקיען, התובעת ביקשה להטיל עליו עונש של חמש שנות מאסר, והשופט כאמור הסתפק בארבע. במקרה של אגבריה הפרקליטות דרשה על פי הדיווחים עונש מאסר של שנתיים עד שלוש, ובית משפט השלום בחדרה דן אותו כאמור למאסר של שנה וחצי. בשני המקרים, גם אם היה מוטל עליהם העונש המקסימלי שדרשה המדינה, הם בכל מקרה היו משתחררים שנים לפני הפיגועים שביצעו השבוע.
לקריאה נוספת:
- דוחות סיכומי פיגועים באתר השב"כ
- נתוני השב"כ על הרוגים במהלך "האינתיפאדה השנייה"
- "דאע"ש באמריקה": דוח של "תוכנית הטרור" של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון
- יורופול: דוח הטרור ל-2021
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
