חיזוק החיבור בין המגזר העסקי למגזר השלישי הוא המפתח להמשך הצלחת ההייטק

בימים בהם ההייטק סובל ממחסור משמעותי של עובדים, על העולם העסקי להשקיע בדור חדש של עובדים בעלי רוח יזמית

עולם ההייטק בישראל / צילום: Shutterstock
עולם ההייטק בישראל / צילום: Shutterstock

הכותבת היא מנכ"לית עמותת יוניסטרים

12 מיליון הדולר שגייסה חברת Vee בחודש שעבר מציינים אבן דרך נוספת לחיבורים משמעותיים בין העולם העסקי לחברתי. הבשורה הגדולה היא האמונה של הקרנות והאנג'לים במודל שמאי פיאמנטה, מייסדת Vee והצוות שלה מציעים, תוך טשטוש הגבולות בין מודלים מגזריים. חיבורים רב מגזריים קיימים כבר שנים, אך לרוב פורמט שיתוף הפעולה היה של נותן ומקבל, והאורגניות או ה-ROI של כלל הצדדים לא היה שווה. Vee, פלטפורמה לניהול התנדבות ועשייה חברתית בארגונים, היא דוגמה נפלאה לסימביוזה בין מגזרית, שתלך ותגדל בשנים הבאות.

המגזר הציבורי הבין כבר לפני שנים שהמגזר השלישי, החברתי, מהווה זרוע ביצוע ואופרציה שעוזרת לחיזוק החברה ולמימוש היעדים של הממשלה ושל הרשויות. היום יותר מתמיד צריך למקסם את התמהיל הזה גם בין המגזר העסקי לחברתי.

במגזר החברתי כבר מאמצים שנים רבות מתודולוגיות עסקיות, עם אלמנטים בסיסיים כמו יעדי הצלחה מדידים ומערכות דאטה מתקדמות. ישנם מודלים שעדיין יש לחזק כמו מכירת שירותים או מוצרים המבוססים על ידע ופיתוח מוצרים חדשים בעמותות השונות. כך יתקבל רווח שיחזור לתפעול העמותה, ויאפשר צמיחה שאינה מבוססת רק על פילנתרופיה, אחריות תאגידית והשקעות ממשלתיות.

מודל נוסף ששווה לחשוב עליו כדי לחזק את היכולות הכלכליות של עמותות, הוא השקעה של קרנות פילנתרופיות על פי מודל עולם ההייטק לפיו קרנות יתמקדו ויתמקצעו במתן תמיכה לפי גודל ובגרות העמותה, ויבצעו השקעות אסטרטגיות עם יעדי "תשואות" רלוונטיים, בין אם זאת עמותה בשלב "ההזנק" (השקעות SEED, round A וכו') ועד השקעה בעמותות מבוססות (growth והלאה). מיקוד מסוג זה יעזור לעמותות בצמיחה לייעל את נושא גיוס הכספים ולמקד את שיתופי הפעולה האסטרטגיים לאורך השנים.

Win-Win: על חברות הייטק לטפח אג'נדות חברתיות

הבשורה היא שגם לעולם העסקי, ולעולם ההייטק בפרט, יש מקום ללמוד ולאמץ מתודולוגיות ונושאים מהעולם החברתי. לאחרונה נוכחתי לגלות שישנן הרבה מאד חברות שאין להן כלל אג'נדה חברתית ושהן לא מפתחות את נושא האחריות התאגידית. פעמים רבות הסיבה לכך היא כי הן עדיין לא הספיקו להגיע לכך או כי הן פשוט לא יודעות איך. אני קוראת לחברות אלו לפנות לארגונים רלוונטיים ולהתייעץ עם עמותות שיסייעו להן לבנות תוכנית אחריות תאגידית אותנטית שתייצג את ערכי החברה.

בימים בהם ההייטק סובל ממחסור משמעותי של עובדים, על העולם העסקי להשקיע בדור חדש של עובדים בעלי רוח יזמית. יחסי הכוחות בעולם האחריות התאגידית השתנו אף הם. אם פעם יחסי הכוחות היו של נותן ומקבל, היום מבינים שככל שחברות עסקיות ישקיעו בחברה הישראלית ובנוער בפרט וייתנו להם את הכלים להצלחה, ה-ROI יהיה מובהק שכן אותם צעירים יהיו העובדים הבאים של חברות ההייטק.

הדור הצעיר פועל לפי ערכים ומחפש משמעות ואותנטיות

באותה נשימה ומתוך ראייה לאומית, ההייטק צריך לכוון ל-inclusive startup nation. לא הגיוני שככל שתהיה בישראל הצלחה גדולה יותר לעשייה היזמית הטכנולוגית, הפערים הסוציו אקונומיים והחברתיים רק ילכו ויגדלו. זוהי האחריות של כולנו לדאוג שהצמיחה תזרום גם לפריפריה, תוך מיקוד בפיתוח הון אנושי שיתרום לצמיחה הישראלית בטווח הקרוב והרחוק.

על החברות המצליחות להבין, כי הדור הצעיר של היום הוא דור שפועל לפי ערכים ומחפש משמעות ואותנטיות. זהו דור של עובדים שמחפש מקומות עבודה שדוגלים בגיוון, בשמירה על כדור הארץ ובשוויון הזדמנויות. ידוע שמדד הסיפוק והאושר לא נקבע רק על ידי שכר, קירות טיפוס או מגרשי טניס משרדיים, אלא נובע גם מתחושת משמעות גדולה יותר, EQ ואמפתיה ניהולית.

ולבסוף בקשה: בעולם העמותות עובדים לא מעט צעירים מוכשרים, שהאימפקט החברתי חשוב להם, אך הם חוששים שהעשייה החברתית תמנע מהם את היכולת לעבור לעולם ההייטק כשירצו. אם החברות המצליחות בתחום היו מצהירות כי הן מעוניינות לגייס לשורותיהן צעירים בעלי רקע של עשייה חברתית, הן יתרמו לא רק לחברה הישראלית, אלא יזכו בעובדים מחוזקים וערכיים אשר ימשיכו את החיבור הבין מגזרי הזה וייקחו הלאה את החשיבה העסקית בעלת ההשפעה החברתית.