ח"כ עידית סילמן עוררה גלים במערכת הפוליטית כשיצאה נגד שר הבריאות ניצן הורוביץ בעניין הכנסת אוכל שאינו כשר לפסח לבתי החולים. "שר במדינת ישראל, בתוך קואליציה כמו שלנו, לצערי אומר להכניס חמץ", היא אמרה במהלך דיון בוועדת הבריאות של הכנסת. "...זה זלזול באחוזים רציניים - כמעט 70 אחוז - מהציבור בישראל…".
באיזה אופן האישור להכניס חמץ לבתי החולים בפסח הוא פגיעה ב-70% מהציבור בישראל? והאם אכן נכון לומר שהורוביץ קרא להכניס אליהם חמץ? ניסינו לבדוק.
ראשית, קצת רקע. דבריה של סילמן התייחסו למכתב ששלח לאחרונה הורוביץ למנהלי בתי החולים, בעקבות פרסומים על כוונת בית החולים הדסה לבקש מהמבקרים להימנע מהכנסת חמץ למתחם. לפי פרסום ב-Ynet, הורוביץ הזכיר במכתבו את הכרעת בג"ץ מאפריל 2020, בה נקבע כי אין למאבטחים בכניסה לבתי החולים סמכות לאסור על הכנסת חמץ, וכי פעולה כזו מהווה פגיעה בזכויות בסיסיות. כלומר, לפחות על פניו, הורוביץ רק קרא למלא את לשון החלטת בג"ץ, ולא מעבר לכך.
אבל אם הדיון במה שמשתמע ממכתבו של הורוביץ יכול להיות נתון לפרשנות, הרי שהמספרים אמורים להיות קלים יותר לבדיקה. סילמן לא הפנתה אותנו לנתון שמבסס את טענתה כי 70% מהציבור בישראל מתנגדים להכנסת חמץ לבתי חולים, אבל אנחנו מצאנו נתון דומה שלכאורה היה יכול לעזור לה. סקר נרחב שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם אוניברסיטת תל אביב לקראת פסח 2018 מצא כי 67% מהיהודים בישראל - קרוב למספר בו נקבה סילמן - אכן מקפידים על כשרות פסח, בביתם ומחוץ לו.
אז למה רק לכאורה? ראשית, לא מיותר להזכיר כי הנתון מתייחס באופן טבעי לעמדות של יהודים, בעוד דבריה של סילמן התייחסו לציבור כולו (נכון ל-2021 הציבור היהודי מנה כ-74% מאזרחי המדינה). אבל זה כמובן לא לב הדיון, ואפשר להניח שסילמן התכוונה בדבריה ל-70% מהציבור היהודי. האם העובדה שקרוב ל-70% מהיהודים מקפידים על מזון כשר לפסח אומרת שכל הציבור הזה גם מתנגד לכך שאנשים אחרים יוכלו להכניס חמץ לבתי החולים? תשובה קרובה לכך אפשר לקבל באותו סקר ממש. 59% מהנשאלים בו השיבו כי בלי קשר למה שהם עצמם עושים, הם מתנגדים לאיסור על הגשת חמץ במסעדות ובתי קפה במהלך החג.
מצד שני, בתי קפה ומסעדות אינם בתי חולים. אולי כשמדובר במקומות שבהם השוהים לא עושים זאת מבחירה הנשאלים מגלים רגישות גדולה יותר לנושא? מצאנו בדיקה קונקרטית יותר של הנושא אותה ערך ארגון בשם "הקונגרס הישראלי", ששייך לפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן. ב"משאל" שנערך על ידו במרץ 2021 בנושא החלטת בג"ץ השתתפו 510 יהודים ישראלים תוך שמירה על יחס משיבים הדומה ליחסי הכוחות בחברה הישראלית: 50% חילונים, 20% דתיים, 19% מסורתיים, 11% דתיים מאוד/חרדים. מהממצאים עלה ש-52% מהנשאלים תמכו בהחלטת בג"ץ לאפשר הכנסת חמץ לבתי חולים למי שמעוניין בכך, אל מול 42% שהתנגדו לכך. אגב, בדומה לסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, גם כאן כ-70% מהמשיבים ענו כי הם עצמם אוכלים כשר במהלך החג.
בשורה התחתונה: דבריה של סילמן מטעים. אמנם קרוב ל-70% מהציבור היהודי מעידים על עצמם כי הם מקפידים לא לאכול חמץ בפסח, אך נתון זה לא מעיד על עמדתם בעניין מתן האפשרות לאחרים לעשות זאת. מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי 59% מהיהודים מתנגדים לאסור על הגשת חמץ במסעדות ובתי קפה במהלך החג. ובבדיקה של ארגון "הקונגרס הישראלי" עלה כי 52% תומכים בהחלטת בג"ץ בעניין בתי החולים.
תחקיר: אורי כהן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
