אם אתם מתכננים לטוס בקרוב, תתכוננו לעמוד בתורים ארוכים בשדה התעופה בן-גוריון. למה הכוונה בתורים ארוכים? המתנה בדלפקי הצ'ק-אין ובעמדות הבידוק שיכולה להגיע לכדי שעות רבות, וכאוס של ממש גם באזורים נוספים בשדה.
תורים אלה תוצאה של ההסתערות של הישראלים על הטיסות עם בוא האביב ו"ההתנרמלות" של מגפת הקורונה, בטח אחרי שנתיים של שמים כמעט סגורים. במספרים, מדובר ב-50-55 אלף נוסעים שמציפים כיום את נתב"ג ביממה, מספר גבוה בהרבה לעומת חודשים קודמים. ככל שנתקרב לחג הפסח, מספר זה צפוי אפילו לגדול ל-70-75 אלף נוסעים ביום, כאשר עיקר התורים מתרחש בשעות השיא של הבוקר - חמש עד שמונה בבוקר - ובשעות הלילה, לפני ההמראות לארה"ב.
האם הקמתו של עוד שדה תעופה בישראל, כפי שטוענים שיש לעשות במינהל תכנון למשל, יפתור את הבעיה בטווח הארוך? עד כמה שרת התחבורה מירב מיכאלי אחראית גם היא לכאוס שנראה כיום בנתב"ג ומה צפוי לקרות למחירי הכרטיסים בעקבות התייקרות הנפט ומחירי הדלק? התשובות לכל אלה בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.