הייטק | דעה

להשקיע כבר מגיל הגן בהייטקיסטים של המחר

צמצום הפערים החברתיים בין הפריפריה למרכז טמון בהשקעה בחינוך טכנולוגי כבר מגיל הגן ובמקביל בשילוב מגזרים נוספים שעד כה היו מודרים מענפי ההייטק השונים • על הממשלה לחבק ולאמץ את הדוח החדש של בנק ישראל

הפערים החברתיים בישראל הולכים וגדלים / צילום: Shutterstock, M-Production
הפערים החברתיים בישראל הולכים וגדלים / צילום: Shutterstock, M-Production

הכותב הוא רקטור SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

הדוח השנתי של בנק ישראל שהוגש לממשלה בסוף מרץ, חשף מציאות עגומה עליה אני מתריע כבר שנים: הפערים בין המרכז לפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל הולכים וגדלים. דווקא ההייטק שאמור להוות הזדמנות לצמצום פערים גרם להרחבתם. עם זאת, עדיין לא איחרנו את הרכבת: טוב תעשה הממשלה אם תאמץ את מסקנות הדוח שזה עתה הונח על שולחנה, ותשקיע בחינוך טכנולוגי כבר מגיל הגן ובהרחבת שילובם של נשים, חרדים וערבים בעולם ההייטק.

בנק ישראל מפנה זרקור לסוגיה המטרידה במיוחד לפיה מי שגדל בפריפריה או ביישוב חלש סוציו-אקונומית סיכוייו ללמוד מקצוע מדעי או הנדסי, כזה המאפשר השתלבות בהייטק, נמוכים משמעותית מאלה של מי שמתגורר בישוב חזק ומבוסס.

הנתונים מדברים בעד עצמם: שליש מהסטארט-אפים רשומים בתל אביב, ומחצית מהעובדים בענף ההייטק מתגוררים באזור המרכז. רובם המכריע של עובדי ההייטק בישראל גדלו בערים ובשכונות מבוססות, וזכו לשיעורי העשרה וחוגים מדעיים הודות ליכולת הכספית של הורים מבוססים כלכלית. מתי שמעתם על סטארט-אפ שמעסיק אישה חרדית או אישה ערבייה? או אתיופית? זה קיים וזה נפלא אבל מדובר במספרים זעומים. ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, למשל, קיים כבר מספר שנים מסלול מיוחד עבור חרדים ללימודי הנדסה. בשנים האחרונות אני פוגש יותר ויותר צעירים בני העדה האתיופית שמסיימים בהצלחה את לימודיהם במכללה ומשתלבים בענף ההייטק, ועל כך גאוותי. הגיעה השעה לשלב יותר נשים, יותר חרדים, ומגזרים נוספים בעולם ההייטק הישראלי ולהזניק את מספרם משמעותית בחברות ההזנק והטכנולוגיה המקומית.

השכלה טכנולוגית שטומנת בחובה גם פרנסה טובה הם המפתח לשוויון הזדמנויות ולצמצום הפערים בחברה - ולשם צריכים לכוון קברניטי הממשלה.

נחוצה תוכנית כוללת ומקיפה אשר תשקיע הן בחינוך לחשיבה טכנולוגית מעודדת מגדר ומגוון והן בחינוך למסוגלות והגשמה עצמית, מהגילים הצעירים ביותר ועד לאקדמיה, ולא כזו המסתמכת רק על הכשרות מקצועיות, שאינן יכולות לפצות על כלל פערי ההון האנושי שמצטברים לאורך השנים.

לממשלה הנוכחית יש את כל הכלים להוביל חזון להכשרת דור מהנדסי העתיד של ישראל, שישתלבו בחברות ההייטק, בתעשייה הצבאית ובפיתוח הטכנולוגיה של המחר. צריך לקדם תכנית ללימוד מדעי המחשב ושפות התכנות המובילות כבר מגן חובה, להכשיר מורים נוספים וכל זאת, בהמשך לעידוד ותמיכה בהשכלה הגבוהה במקצועות הטכנולוגיים על מנת לאפשר לעובדים שיגיעו לשוק העבודה להשיג תעסוקה איכותית ויצרנית, כזו שתעמוד גם בביקוש ההולך וצומח להייטקיסטים מיומנים.

בנוסף, על הממשלה להעניק תמריצים לחברות ההייטק להעסקת נשים, ערבים וחרדים. כאן נדרשת גם מעורבותה של האקדמיה בפיתוח תכניות ייעודיות המותאמות לאוכלוסיות שונות, מגוונות יותר, תוך הנגשת ההשכלה הגבוהה בדגש על המקצועות הטכנולוגיים והתחומים הריאליים.

הדוח החדש של בנק ישראל הוא "הקריאה האחרונה" לממשלה לקום ולעשות מעשה לפני שהרכבת תעזוב את התחנה, ואנחנו נישאר עם הפערים החברתיים.