על רקע גל הטרור הנוכחי, נשאלה חברת הכנסת מירי רגב, במהלך ראיון בקשת 12, כיצד ממשלות קודמות בראשות בנימין נתניהו התמודדו עם גלים דומים בעבר. רגב טענה בין היתר כי "אצלנו כשהיו פיגועים פעלנו ביד חזקה… שללנו אזרחות למי שהיו לו שתי אזרחויות כי אי אפשר היה לשלול למי שיש לו רק אזרחות ישראלית, בית המשפט לא אישר".
סעיף 11 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 קובע כי בישראל ניתן לשלול אזרחות, בתנאים מסוימים. בין היתר, שר הפנים רשאי למשל לשלול מאדם אזרחות על בסיס "הפרת אמונים". ב-2002, על סמך הסעיף הזה, שלל שר הפנים דאז אלי ישי את אזרחויותיהם של נהאד אבו קישאק וקייס חסאן כמאל עובייד בעקבות חברותם בחמאס וחיזבאללה, בהתאמה, ומעורבות בטרור ועבירות ביטחון. זו הייתה הפעם הראשונה שנעשה שימוש בסעיף הזה. כלומר, בניגוד לדבריה של רגב, כבר לפני שני עשורים נשללה אזרחות ממחבלים ללא קשר לשאלת האזרחות הכפולה.
יחד עם זאת, מאז תוקן החוק, מה שמשנה מעט את פני הדברים. התיקון אירע ב-2008, בתקופת ממשלת אולמרט, אז יזם חבר הכנסת גלעד ארדן שהיה באופוזיציה מהלך שנועד לפרוט את המונח "הפרת אמונים" למקרים ספציפיים. התיקון שהתקבל חידד את היכולת לשלול אזרחות ממי שביצע מעשי טרור, אך הוסיף גם שורה של בלמים ומגבלות והעביר את הסמכות מידיו של שר הפנים לבית משפט לעניינים מינהליים.
ב-2015 עשה לראשונה שר הפנים סילבן שלום שימוש בחוק המתוקן, והגיש בקשה לבית המשפט לשלול את אזרחותו של מוחמד מפארג'ה, שהטמין ב-2012 מטען נפץ באוטובוס וגרם לפציעתם של 24 בני אדם. ב-2016, שר הפנים הבא, אריה דרעי, הגיש בקשה דומה וביקש מבית המשפט לשלול את אזרחותו של עלאא זיוד, שהורשע בפיגוע דריסה ודקירה בגן שמואל ב-2015. על פי משרד הפנים, אלו הן הבקשות היחידות מאז תיקון החוק שהוגשו לבית המשפט לשלילת אזרחותם של אזרחים ישראלים. גם לזיוד וגם למפארג'ה יש אזרחות ישראלית בלבד, ולכן טענתה של רגב כי ממשלות ישראל שללו אזרחות רק מבעלי אזרחות כפולה אינה נכונה.
יחד עם זאת, רגב ציינה כי בית המשפט לא אישר את הבקשות וכאן הדברים יותר מורכבים. במקרה של זיוד, בית המשפט המחוזי בחיפה דווקא אישר ב-2017 לשלול את אזרחותו. במקרה של מפארג'ה, בקשת שר הפנים אכן נדחתה, אך לא מהסיבה שהוזכרה על ידי רגב.
בינתיים, על כל אחת משתי ההחלטות הללו הוגש ערעור לבית המשפט העליון. במקרה של זיוד מטעמו, ובמקרה של מפארג'ה מטעם המדינה. הדיון האחרון התקיים ב-8 בפברואר, ועל פי תשובת המדינה לבית המשפט, ההסדר המסתמן הוא שאזרח שתישלל ממנו אזרחותו ויישאר עקב כך ללא אזרחות אחרת יקבל בישראל מעמד דומה לזה של תושב ארעי (א/5). מעמד זה מעניק לאדם זכויות סוציאליות מסוימות (חלקן הגדול נשללות ממילא עקב מעורבות בטרור ומאסר) ורשות להתגורר בישראל, אך שולל ממנו את הזכות לבחור או להיבחר ומונע ממנו להחזיק דרכון.
בשורה התחתונה: דבריה של רגב לא נכונים ברובם. בתקופת ממשלות נתניהו דווקא כן הוגשו בקשות לשלילת אזרחותם של שני מחבלים ישראלים שלא הייתה להם אזרחות כפולה. אחת מהן אושרה על ידי בית המשפט, והשנייה נדחה מסיבות שאינן קשורות ישירות לכך שאין לו אזרחות כפולה. בנוסף, ב-2002, לפני שינוי החוק, שללה ממשלת שרון אזרחות משני בני אדם על רקע מעורבות בטרור.
תחקיר: אורי כהן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: מירי רגב
מפלגה: ש"ס
תוכנית: פגוש את העיתונות
תאריך: 4.4
ציטוט: "אצלנו כשהיו פיגועים פעלנו ביד חזקה… אנחנו שללנו אזרחות למי שהיו לו שתי אזרחויות כי אי אפשר היה לשלול למי שיש לו רק אזרחות ישראלית, בית המשפט לא אישר".
ציון: לא נכון ברובו
חברת הכנסת מירי רגב הגיעה ב-2.4 להתראיין בתכנית פגוש את העיתונות על רקע גל הטרור הנוכחי, ונשאלה על ידי המנחה רינה מצליח כיצד ממשלות קודמות בראשות נתניהו התמודדו עם גלים דומים שתקפו את ישראל בעבר. בין היתר טענה רגב: "אצלנו כשהיו פיגועים פעלנו ביד חזקה… אנחנו שללנו אזרחות למי שהיו לו שתי אזרחויות כי אי אפשר היה לשלול למי שיש לו רק אזרחות ישראלית, בית המשפט לא אישר".
בדקנו האם הממשלה הקודמת שללה אזרחות ממבצעי פיגועים, והאם ניסתה לשלול אזרחויות ממפגעים נוספים להם יש רק אזרחות ישראלית אך נבלמה על ידי בית המשפט.
סעיף 11 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 קובע כי מדינת ישראל יכולה לשלול אזרחות מאזרחיה, בתנאים מסוימים. בין היתר, שר הפנים רשאי למשל לשלול מאדם אזרחות אם הוא קיבל אותה על יסוד פרטים כוזבים. עד 1968 ניתן היה לשלול אזרחות גם ממי שביצע "הפרת אמונים", בתנאי שמדובר במתאזרח, כלומר אדם שקיבל תעודת זהות לא מלידה. ב-1968 תוקן החוק כך שגם אזרחים ישראלים "טבעיים" חשופים לשלילת אזרחות מסיבה זו.
ב-2002, בהפרש של חודשיים, שלל שר הפנים דאז אלי ישי את אזרחויותיהם של נהאד אבו קישאק וקייס חסאן כמאל עובייד בעקבות חברותם בחמאס וחיזבאללה, בהתאמה, ומעורבות בטרור ועבירות ביטחון. הייתה זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש בסעיף 11(א)(3) לחוק (סעיף הפרת האמונים).
ב-2008, בתקופת ממשלת אולמרט, יזם חבר הכנסת גלעד ארדן מהאופוזיציה תיקון נוסף לחוק, שנועד לפרוט את המונח "הפרת אמונים" ולהבהיר באילו מקרים בדיוק תישלל אזרחות תחת סעיף זה. התיקון שהתקבל קבע כי כל מי שסייע או שידל לטרור, נטל חלק פעיל בארגון טרור, עבר על חוק איסור מימון טרור, בגד במדינה או ריגל בה לפי חוק העונשין התשל"ז-1977, או קיבל מקלט במדינת אויב - חשוף לשלילת אזרחות.
אלא שהתיקון גם הוסיף שורה של בלמים ומגבלות שנועדו להבטיח הליך הוגן, והפקיע את הסמכות לשלול אזרחות מידי שר הפנים ושם אותה בידיו של בית משפט לעניינים מינהליים. על פי ההליך שנקבע, שר הפנים רשאי לבקש מבית המשפט לשלול אזרחות רק לאחר שנועץ בוועדה בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט שלום, וכן לאחר שקיבל אישור להגיש בקשה מהיועץ המשפטי לממשלה. בשנת 2011 נוספו עוד כמה סעיפים בחוק העונשין שהפרתם מהווה עילה אפשרית לשלילת אזרחות.
ב-2015 עשה לראשונה שר הפנים סילבן שלום שימוש בחוק המתוקן, והגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לשלול את אזרחותו של מוחמד מפארג'ה, שהטמין ב-2012 מטען נפץ באוטובוס וגרם לפציעתם של 24 בני אדם. ב-2016 שר הפנים הבא, אריה דרעי, הגיש בקשה דומה מבית המשפט המחוזי בחיפה, לשלול את אזרחותו של עלאא זיוד, שהורשע בפיגוע דריסה ודקירה בגן שמואל ב-2015. על פי משרד הפנים, אלו הן הבקשות היחידות שהוגשו לבית המשפט לשלילת אזרחותם של אזרחים ישראלים (בקשה נוספת נמחקה לאחר שהתברר כי האזרח, שהצטרף לשורות דאע"ש, כנראה נהרג). גם לזיוד וגם למפארג'ה יש אזרחות ישראלית בלבד, ולכן טענתה של רגב כי ממשלות ישראל שללו אזרחות ממחבלים בעלי אזרחות כפולה איננה נכונה.
ומה לגבי הטענה של רגב לפיה "אי אפשר היה לשלול למי שיש לו רק אזרחות ישראלית, בית המשפט לא אישר"?
כאמור, בשני המקרים היחידים בהם כן הוגשה בקשה לשלילה, היו האזרחים הנידונים בעלי אזרחות ישראלית בלבד. למעשה, סעיף 11(ב)(2) בחוק שתוקן ב-2008 מתייחס בדיוק למצבים כאלה וקובע ששלילת האזרחות תיעשה רק אם "עקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור - יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה בית המשפט". תיקון שנוסף ב-2017 מסמיך את שר הפנים להחליט איזה סטטוס בדיוק ינתן לאדם שאזרחותו נשללת ואין לו אזרחות אחרת.
במקרה של זיוד, בית המשפט המחוזי בחיפה אישר ב-2017 לשלול את אזרחותו. במקרה של מפארג'ה, בקשת שר הפנים נדחתה. זיוד עירער על החלטת בית המשפט בעניינו, והמדינה עירערה על החלטת בית המשפט בעניין מפארג'ה, ושני המקרים אוחדו ונידונים בימים אלה בבית המשפט העליון. הדיון האחרון התקיים ב-8.2.2022. על פי תשובת המדינה לבית המשפט, ההסדר המסתמן הוא שאזרח שתישלל ממנו אזרחותו והוא ישאר ללא אזרחות אחרת יקבל בישראל מעמד דומה לזה של תושב ארעי (א/5). רישיון ישיבה זה מעניק לאדם זכויות סוציאליות מסוימות (חלקן הגדול נשללות ממילא עקב מעורבות בטרור ומאסר) ורשות להתגורר בישראל, אך שולל ממנו את הזכות לבחור או להיבחר ומונע ממנו להחזיק דרכון.
לסיכום, בניגוד לטענתה של רגב, הממשלות בהן הייתה חברה לא שללו אזרחות מאף מחבל או אדם בעל אזרחות כפולה. בשני המקרים היחידים בהם נעשה ניסיון לשלול אזרחות למחבלים, באמצעות תיקון חוק שחוקק בתקופת ממשלת אולמרט, מדובר היה במחבלים בעלי אזרחות ישראלית בלבד. עוד בניגוד לטענתה, בית המשפט דווקא אישר את אחת מתוך שתי הבקשות, אך דחה את השניה. שתי ההחלטות הללו נידונות כעת בערכאה גבוהה יותר, בבית המשפט העליון, וטרם הוכרע לגביהן. בנוסף, בשנת 2002, בתקופת ממשלת שרון, שלל שר הפנים דאז אלי ישי את אזרחותם של שני אזרחים על רקע מעורבות בטרור. לכן דבריה של רגב לא נכונים ברובם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
