חוות שרתים | בלעדי

הקבוצה של עומר אדם ואירופה ישראל תקים חוות שרתים שלישית ליד בית שמש

לאחר שהכריזה בשנה שעברה על בניית חוות שרתים בעפולה, לגלובס נודע כי קבוצת ההשקעות מתכננת להרחיב את פעילותה ולהקים חווה בפארק צרעה, בהשקעה של כ־350 מיליון שקל • ברקע, חברות רבות עוברות לחוות שרתים בעקבות ההוצאות הכבדות על החזקת שרתי אחסון

עומר אדם / צילום: שי פרנקו
עומר אדם / צילום: שי פרנקו

קבוצת ההשקעות של הזמר עומר אדם, PAI, חברת הנדל"ן אירופה ישראל וקרן ליאן גרופ השוויצרית מרחיבות את פעילות בניית חוות השרתים בישראל. אחרי שהכריזה בשנה שעברה על בניית שתי חוות שרתים בעפולה, לגלובס נודע כי קבוצת החברות צפויה להקים חווה שלישית בפארק צרעה שבפאתי בית-שמש בהשקעה כוללת של כ-350 מיליון שקל.

על פי ההערכות, הקבוצה תשקיע כ-100-150 מיליון שקל בשכירת הקרקע והיא צפויה להשקיע עוד כ-250 מיליון שקל בבניית המתקן.  הפעילות נעשית בעקבות הביקוש הגואה למחשוב ענן, במסגרתו מעבירים ארגונים וחברות את תשתית המחשוב שלהם מאחסון מקומי לשרתים מרוחקים הממוקמים בחוות שרתים גדולות.

זאת, בעקבות חוסר הכדאיות הכלכלית בהחזקת שרתי אחסון, תקשורת, עיבוד גרפי ובינה מלאכותית במשרדי החברה. תשתית שכזו מתאפיינת בצריכת חשמל גדולה, בצורכי מיזוג אוויר מיוחדים ובזמינות של מומחי מחשוב, וסביב הצורך הזה התפתחה תעשיית שירותי מחשוב ענן.

 
  

בניית חוות השרתים טרם החלה

קבוצת החברות רכשה 18 דונם להקמת חוות שרתים שתפעל בהספק חשמלי של 16 מגה וואט, קטנה מחוות השרתים שתיבנה בעפולה שתפעל בהספק חשמלי של 32 מגה וואט.

למרות שהקרקעות כבר נרכשו, יש לציין כי בניית חוות השרתים בשני האתרים, בעפולה ובצרעה, טרם החלה מכיוון שטרם אותרו לקוחות. באירופה ישראל מנהלים כעת משא ומתן עם ספקיות ענן מסין, הודו וארה"ב בתקווה להחתים לקוחות ראשונים בחודשים הקרובים ולהוציא היתר בנייה למתקן בעפולה בסוף 2022, ולמתקן בצרעה בתחילת 2023. בקבוצה מקווים להשלים את הבנייה בעפולה עד 2025, ואת הבנייה בצרעה עד 2024, למרות שלוח הזמנים תלוי קודם כל באיתור מספר לקוחות מספק למיזם.

נזכיר כי בעבר נחשף בגלובס כי עליבאבא הסינית מעוניינת להיכנס לפעילות אחסון ענן בישראל ולהתחרות במחיר שירותי החברות הענקיות כמו אמזון וגוגל עד שנת 2024. עם זאת, מהחברות לא התקבלה תגובה לגבי זהות הלקוח או הקמת הפעילות החדשה.
בקבוצת הייזום המשותפת לוקחות חלק מספר חברות - חברת PAI של עומר אדם ובני משפחתו, שעוסקת בין השאר גם בייצוג של הזמר ובהשקעות במיזמים שונים; חברת הנדל"ן אירופה-ישראל בבעלות האחים מאור ושניר מלול שפעילה בעיקר בפרויקטי מגורים ומסחר בעפולה ובצפון הארץ, כמו גם גיאורגיה ורומניה; וליאן גרופ, קרן השקעות שוויצרית בת 2 מיליארד יורו שהשקיעה בעבר בספוטיפיי וזום.

מאור מלול, מנכ''ל אירופה ישראל / צילום: יח''צ
 מאור מלול, מנכ''ל אירופה ישראל / צילום: יח''צ

בין השקעותיה של ליאן גרופ כיום יש את חוות השרתים בקנדה ובדנמרק, חברות בתחום טכנולוגיה רפואית וחקלאית, וריכוז משמעותי של חברות בתחום הקריפטו כמו ביטפרי, בלוק קלאוד, נובה פייננס ורשיו פיננס, כך על פי מאגר PitchBook. את השקעותיה בישראל מנהל השותף מארק לוגסי.

לא שוקלים לכרות קריפטו בחווה

למרות הרקע העשיר של ליאן גרופ בקריפטו, בחוות השרתים הישראליות יתמקדו, ככל הנראה, רק באחסון ענן, ולא שוקלים פעילות כריית מטבעות. זאת, בגלל עלויות החשמל בישראל שגבוהות פי שתיים עד שלוש מאירופה. בנוסף, בהיתחשב בתנדותיות במחירים של המטבעות הדיגיטליות, אין היתכנות כלכלית לפעילות שכזו בישראל. בקבוצה שואבים עידוד מפרויקט נימבוס, מכרז הענן הממשלתי, שהביא את אמזון וגוגל, כמו גם חברות שלא זכו במכרז כמו מיקרוסופט ואורקל, להקים בישראל עשרות חוות שרתים יחד ולתנופת בנייה בתחום.

כזכור, "נימבוס" היה מכרז של משרד האוצר שקבע את זהות החברות שיעבירו את משרדי הממשלה, יחידות הסמך שלהן וצה"ל אל מחשוב הענן. הוא צפוי להסתכם בהוצאות ממשלתיות בסך 4 מיליארד שקל על פני שבע שנים.

עם זאת, צריך לזכור שזוכות מכרז נימבוס - אמזון וגוגל - התמקמו במרכז הארץ ובפרט באזור השרון, ככל הנראה בגלל הרצון לאפשר נגישות ללקוחותיהם לשרתים שלהם, ובשביל לשמור על מרחק מקסימלי מגבולות ישראל. לעומת זאת, בקבוצה המשותפת בחרו לאתר הראשון שלהם את עפולה המרוחקת. אחד היתרונות של העיר הצפונית בהיבט של תפעול חוות שרתים הוא מספר הקרקעות הגדול שבאיזור והקירבה לקו הגז של עפולה - דבר שיאפשר להקים במקום טורבינת גז לייצור עצמי.

חברות נדל"ן גילו את אירוח השרתים

אם בעבר חברות שירותי תקשורת ואחסון ישראליות הסתפקו בחוות שרתים הממוקמות בקומות מרתף בבנייני משרדים, הרי שכיום נדרשים יזמי חוות השרתים להקים מבני ענק נפרדים ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים של ענקיות האחסון והתקשורת הבינלאומיות. אלו משתמשות בתקן המתקדם Tier 3 ובדרישת בנייה ללא עירוב שימושים.

דרישת זו מצריכה בנייה של חוות שירותים ייעודית שזוהי כל תכליתה, ללא עירוב שימושים. הסבה של קומות חנייה או עסקים לחוות שרתים מהוות, על פי חברת הייעוץ סטרים 11, גורם מסכן, לא רלוונטי ונחות לחוות שרתים הנבנות בנפרד.

עם זאת, הדבר מחייב את החברות היזמיות להשקיע מאות מיליוני שקלים בהקמת המבנים ובאיתור קרקעות הסמוכות לקווי חשמל ותקשורת, מה שמגביל מלכתחילה את היצע הקרקעות הפנוי לפעילות כזו בישראל. בנוסף, בניית החוות באופן כזה מייצרת מעמסת עלות והשקעה כבדה רבה מצד היזמים שתחזיר את עצמה רק שנים רבות לאחר מכן.

על אף העלות הגבוהה ושאר המגבלות, חברות נדל"ן רבות מגלות בשנים האחרונות את ענף אירוח השרתים. זאת, כאמור, במסגרת הבהלה למחשוב ענן בקרב ארגונים וחברות בישראל, בין השאר על רקע מכרז הענן הממשלתי "נימבוס", ומכרזי ענן ביטחוניים נוספים הצפויים לצאת לפועל בשנים הקרובות.

כך, למשל, קבוצת עזריאלי תשיק עד שנת 2023, באמצעות חברת הבת קומפאס, שלוש חוות שרתים עבור אמזון, אחת מהן באזור התעשייה הר-טוב הסמוכה לבית שמש; מליסרון תבנה חווה של 12 מגה וואט בחיפה בשיתוף עם סלקום עד שנת 2024; חברת הנדל"ן גב ים מתכננת בנייתן של שתי חוות שרתים בנות 10.5 מגה וואט בחיפה וירושלים; אדגר השקעות ופיתוח מתכננת חוות שרתים חדשה בת 10 מגה וואט בפתח תקווה עד 2024; וקרדן-גבע תשיק שתי חוות עד שנת 2024 בשוהם וכפר סבא.

צרו איתנו קשר *5988