עכשיו בדובאי: סדרי פסח

בפעם הראשונה מאז הקמת מדינת ישראל ב־1948, נוסדות קהילות יהודיות חדשות במדינה ערבית

חתונה יהודית בודבאי בדצמבר 2020 / צילום: Associated Press, Jon Gambrell
חתונה יהודית בודבאי בדצמבר 2020 / צילום: Associated Press, Jon Gambrell

היהודים שחגגו את סדר פסח באיחוד האמירויות הערביות, חגגו השנה במדינה שבפעם הראשונה מאז הקמת ישראל נוסדו בה קהילות חדשות.

מהגרים יהודים רואים את דובאי ואבו דאבי, בירת איחוד האמירויות הערביות, כמקומות מפלט מאנטישמיות ובנוסף כמקומות שבהם אפשר ליהנות מהיתרונות של מסים נמוכים ומגבלות קורונה קלילות. במדינה חוקים קשוחים נגד שיח שנאה כלפי כל דת - לא רק האיסלאם - ואלה מאפשרים ליהודים להרגיש בטוחים יותר ברחוב עם כיפה על הראש מאשר בכמה ערים מערביות.

הנוכחות היהודית בולטת יותר מאי פעם בזמן חופשת הפסח. בפעם הראשונה באיחוד האמירויות הערביות, כשני תריסר תושבים יהודים התכנסו בבית פרטי בדובאי בחודש שעבר לאפיית מצות. מארגני האפייה שלחו מאות קילוגרמים של מצות למקומות שונים במדינה ולמדינות שכנות. באבו דאבי היו אירועים דומים.

סדרי פסח מושכות יהודים למלונות ובתים ברחבי דובאי ואבו דאבי בעידוד ובתמיכת הרשויות. קהילה יהודית אחת פרסמה את "פסח חלומותיכם בלב דובאי". כ־1,000 יהודים מישראל, ארה"ב ומדינות אחרות צפויים להגיע לאירועים שונים, הדלקות נרות, תפילות ועוד.

כ-2,000 יהודים באמירויות

במשך שנים ארוכות, היהודים באיחוד האמירויות הערביות שמרו בשקט על תרבותם ועל יהדותם. כללי המשחק השתנו עם הסכמי אברהם, שנחתמו ב־2020, ושינו את פני היחסים הדיפלומטים במזרח התיכון.

במשך 50 שנה, אדווין שוקר ביקש לחזור לעולם הערבי אחרי שנמלט מעיראק כשהיה ילד יהודי נרדף בן 16. היום הוא חוזר למזרח התיכון. שוקר הוא תושב לונדון ומבקש לרכוש דירה במרחק הליכה מאחת הקהילות היהודיות בדובאי. כשהצטרף בשנה שעברה לקהילה, היה אחד החברים החדשים הראשונים להצטרף אליה מזה כמה עשורים.

"אני לא יכול לתאר איזה אושר זה ללכת ולשמוע את שפת האם שלי, לשמוע את השכנים הערבים שגדלתי איתם, ולהרגיש את כל זה באווירה של ביטחון מלא", אמר שוקר, בן 66. "מעולם לא חשבתי שאראה דבר כזה במדינה ערבית".

האוכלוסייה היהודית גדלה לבערך 2,000 איש, כך אומרים מנהיגים של קהילות שונות. מעשרות בודדות של יהודים שכולם היו בני קהילה אחת, כיום יש לפחות ארבע קבוצות שונות, המייצגות מגוון זרמים מליברלי ועד אורתודוקסי.

הקהילות החלו לבנות את התשתיות של חיים יהודיים: גני ילדים, בתי כנסיות, קייטרינג כשר, מסעדות כשרות ואפילו מקווה. חלומם: ליצור מקום של קבע גם ליהודים, בתוך פסיפס הזרים המהווים כ־90% מאוכלוסיית איחוד האמירויות הערביות.

השלטון במדינה בעל אופי סמכותני, הדת הרשמית היא האיסלאם. אין הרבה פתיחות בדיון לדעות פוליטיות שונות, ולכן התושבים היהודים החדשים מעדיפים להימנע מדיון במדיניות של ישראל, למרות החתימה על הסכם השלום.

עם זאת, המדינה מרשה לתושבים זרים לנהל אורח חיים שהוא מערבי ברובו. בשנים האחרונות הציגה ויזות שהייה לטווח ארוך ומדיניות נוספות, כמו אי־הפללה של מגורים ביחד גם אצל זוגות לא נשואים וכן צריכת אלכוהול ללא רישיון, שנועדו למשוך למדינה יותר עובדים בינלאומיים במקצועות צווארון לבן.

כמה מדינות כולל איראן, תימן ולוב נותרו עוינות כלפי ישראל וכן כלפי היהודים. בגלל המצב הפוליטי באזור וההיסטוריה של רדיפות נגד יהודים, הקהילה הצעירה באמירויות לא יכולה להיות בטוחה עדיין שתחזיק מעמד זמן רב.

היהדות מעולם לא הייתה חלק מהחיים הציבוריים באיחוד האמירויות. ערבים ממקומות אחרים במזרח התיכון, וכן באיראן, מתחו ביקורת על החמימות שמפגינה ממשלת האמירויות כלפי ישראל והיהדות. צופים רבים פנו לרשתות חברתיות כדי להגיב על ריאיון ששודר לא מזמן בתחנת טלוויזיה לאומית עם רב המתגורר במדינה בטענה שהתוכנית איתו לא הדגישה מספיק את ההשפעה של המטבח הפלסטיני על המטבח הישראלי.

ישנם יהודים באיחוד האמירויות שאמרו שהם עדיין מרגישים לא בנוח לחשוף את הדת שלהם לעמיתים מהשטחים הפלסטיניים ומדינות ערביות. אחרים שומרים על המורשת בסוד בגלל שהם חושבים שלהיות יהודי בגלוי יכול להשפיע על קשרים עסקיים עם לקוחות במדינה.

במרוקו, שהיא אחת המדינות החתומות על הסכמי אברהם, קהילה יהודית קטנה נמצאת בשלבי צמיחה. במדינה נוספת שחתמה על ההסכמים, בחריין, יש קהילה יהודית כבר זמן רב ובימים אלה היא מגייסת כספים לשימור בית הקברות שלה. במצרים מחדשים בתי כנסיות ומאפשרים את שימור זיכרון השואה. בשנה שעברה, רב אמריקאי ישראלי ביקר בערב הסעודית, למרות שאין לה קשרים רשמיים עם מדינת ישראל והיא לא מרשה פולחן של שום דת חוץ מאיסלאם.

רבנים יהודים ומנהלי עסקים למדו איך לנווט בבירוקרטיה במדינה שבה טקסים של דתות שאינן האיסלאם נמצאים בפיקוח הדוק וישנה רגולציה ברישיון על כל הפולחן הדתי. "אין ספר כללים לזה", אמר רוס קריל, עורך דין שמונה כאיש הקשר של ממשלת דובאי לניהול שירותי תפילה.

קריל מעריך שהקהילה באמירויות משכה מאות יהודים חדשים מאז הסכמי אברהם, רובם מישראל ומאירופה. יהודים בדובאי עזרו לערוך אירועי תרבות וטיפחו את המסחר. לאחרונה, השתתפו נציגים מהקהילה לאחרונה בביקור של הנשיא יצחק הרצוג בדובאי.

רוס קריל ליד ספר התורה בדובאי / צילום: Associated Press, Jon Gambrell
 רוס קריל ליד ספר התורה בדובאי / צילום: Associated Press, Jon Gambrell

עוד סימן חיוני בשנים האחרונות, כך אמרו כמה יהודים, היה המאמץ שעשו באמירויות ב־2020 לפנות כמה מהיהודים האחרונים שעוד גרו בתימן, מדינה שכבר שנים רבות מתנהלת בה מלחמת אזרחים נגד מיליציות שיעיות מהשבטים החותים. באיחוד האמירויות הערביות יישבו אותם לצמיתות בתוך גבולות המדינה.

שגריר האמירויות לארה"ב, יוסף אל עותייבה, שעזר לתווך את ההסכם עם ישראל, אמר שכל המבקרים והתושבים הזרים צריכים להרגיש בטוחים במדינה שלו. "כל עוד הם לא מפרים את החוק, יקבלו יחס כמו כל אחד אחר", אמר עותייבה.

סבלנות מצד השלטון

יותר מ־850 אלף יהודים עזבו מדינות ערביות לטובת ארה"ב, אירופה וישראל בתקופה אלימה של פרעות ופוגרומים אחרי מלחמת העולם השנייה, ואחר כך אחרי ייסוד מדינת ישראל ב־1948, כך אומרים במשרד החוץ הישראלי. מאחור נותרו קהילות קטנות.

בנסיכויות שהתאחדו ב־1971 כאיחוד האמירויות הערביות מעולם לא הייתה נוכחות יהודית בולטת, כך אומר ההיסטוריון הבריטי טיודור פרפיט, החוקר קהילות יהודיות ברחבי העולם, ולכן באמירויות לא התפתחה העוינות המושרשת שקיימת בהרבה ממדינות באזור.

המספר הכולל של יהודים באיחוד האמירויות הערביות בסוף שנות האלפיים היה כ־40, והם שמרו בכוונה על פרופיל נמוך ולא ניסו לעורר את תשומת לב הרשויות לקיום הקהילה, אמר ג'קומו ארזי, אחד החברים הראשונים בקהילה. אירועים שמעבר לשליטתם גרמו להם לחשוש, כמו ההתנקשות ב־2010 נגד פעיל חמאס בדובאי, שיוחסה למוסד, וכן סכסוכים בין תנועות איסלאמיות שונות לישראל.

הקהילה נפגשה לעתים קרובות בביתו של ארזי בדובאי והחלה לסנן חברים חדשים ולא יהודים שהצטרפו לאירועים, אחרי ניסיון ההתנקשות של המוסד, אמר ארזי. הדברים נעשו רשמיים יותר אחרי הגעתו של קריל ב־2013, יהודי אורתודוקסי מדרום אפריקה שנהג לבקר בדובאי במשך שנים. חבר חדש שנוסף בקהילה, אלכס פטרפרוינד הבלגי, היה הראשון שמסוגל לקרוא טקסטים בעברית בקול רם. לפני הגעתם, הייתה הקהילה חילונית יותר וטקסים דתיים נערכו לרוב על ידי רבנים שהיו בביקור במדינה.

ביחד, השאילו מגילת תורה מבית כנסת בלונדון. התורה הוברחה לתוך דובאי על ידי אחד מחברי הקהילה שהעביר אותה בשדה התעופה בתיק של מחבטי גולף.

"כשאתה חובש כיפה באנטוורפן ובלונדון, אתה מסכן את חייך. אנשים יורקים לך בפרצוף, הם עלולים לתקוף אותך", אמר פטרפרוינד. "כאן זה מעולם לא קרה לי".

אלכס פטרפרוינד בדובאי / צילום: Associated Press, Jon Gambrell
 אלכס פטרפרוינד בדובאי / צילום: Associated Press, Jon Gambrell

אחרי הגעתו של קריל, היהודים החליטו לשפר את קשריהם עם הממשלה ועם הקהילה העסקית בדובאי. הם ביקשו עזרה מיהודי אמריקאי, אלי אפשטיין, מנהל בתחום האלומיניום שביקר באיחוד האמירויות הערביות במשך שנים ובנה מערכת יחסים עם מנהיגים אמירתים כולל מוחמד אלאבר, איל נדל"ן המקורב לשליט דובאי.

אלאבר, שהוא מוסלמי מאמין, אמר בזמנו שהאיסלאם שלימדו אותו הוריו הוא סובלני כלפי דתות אחרות. "איסלאם מקבל את נוכחותכם כאן ואני רוצה לקבל את פניכם בשלום", נזכר אלאבר שאמר ליהודים שנאספו בביתו של ארזי, שקיבל את הכינוי "הווילה" ובפועל הפך לבית הכנסת הראשון באיחוד האמירויות הערביות.

בריאיון, אמר אלאבר שהוא מתחבר לתחושת האאוטסיידריות של הקהילה היהודית בדובאי, בגלל שאת חייו כמוסלמי צעיר חי בסיאטל ובסינגפור. "הרגשתי שהם היו צריכים מישהו שיחזיק להם את היד", אמר.

בדצמבר 2018, היהודים במדינה נחשפו בסדרה של כתבות בחדשות. ממשלת איחוד האמירויות הערביות הכריזה על 2019 כ"שנת הסובלנות" על מנת לחזק את הרעיון שבאזור הנקרע בגלל סכסוכים, אנשים מתרבויות שונות ודתות יכולים למצוא קרקע משותפת. באותה שנה, הממשלה אירחה את האפיפיור פרנציסקוס בביקור היסטורי, הראשון של אפיפיור מכהן לחצי האי ערב. הקהילה היהודית השתתפה בכתיבת ספר המתאר את מגוון הדתות באיחוד האמירויות הערביות.

בערך בתקופה הזו, קריל, פטרפרוינד ואחרים הקימו את המועצה היהודית של האמירויות כדי לייצג את הקהילה באופן רשמי, ומינו את יהודה סרנא לרב הראשי מביתו בניו יורק. באיחוד האמירויות הערביות הממשלה הכריזה על הקמת מתחם שיכיל מסגד, כנסייה ובית כנסת באבו דאבי שייקרא בית משפחת אברהם, ועל כך שלישראל יהיה דוכן ביריד העולמי שצפוי היה להיערך בדובאי ב־2020.

לוי דוכמן, רב שעבר מניו יורק לאיחוד האמירויות הערביות, קיבל רישיון לניהול תפילה ב־2020 באבו דאבי, בירת המדינה. באותה עת, כבר הוביל תפילות בדובאי וביקש רישיון לתפילה מהרשות באמירויות המנהלת קהילות דתיות.

דוכמן, שדובר מעט ערבית והוא חבר בקהילת חב"ד בניו יורק, החל להציג עצמו כ"רב לאיחוד האמירויות הערביות".

הרב לוי דוכמן מדליק חנוכיה בחג החנוכה בדובאי / צילום: Reuters, Christopher Pike
 הרב לוי דוכמן מדליק חנוכיה בחג החנוכה בדובאי / צילום: Reuters, Christopher Pike

הוא הקים סוכנות השגחה על כשרות, המציעה תעודות כשרות למלונות ומסעדות, וארגון ששמו Jewish UAE ובדומה למועצה היהודית באמירויות, מבקש לקדם את החיים היהודיים במדינה. "אני פה כדי לתמוך בקהילה באהבה ללא תנאי", אמר.

המועצה היהודית של האמירויות, בצעד תגובה לדוכמן, מינתה את הרב האמריקאי אלי עבאדי, שאמור לעבור לגור באיחוד האמירויות, כך אמרו אנשים המכירים את המינוי.

"זה נורמלי, איפה שיש יהודים, שכשהקהילה גדלה ומתפתחת, שהם יתחלקו על פי זרמים דתיים", אמר עבאדי, שנולד בלבנון ודובר ערבית.

בתפילה בשבת מוקדם יותר השנה, עשרות הגיעו לשמוע את הרב המפורסם שמולי בוטח נותן שיעור על השואה. שוקר, היהודי מעיראק, התבקש לשאת תפילה שבועית לשלום איחוד האמירויות הערביות, נסיכיה וכוחות הביטחון שלה, שהקהילה החלה לראשונה לשאת ב"ווילה" ב־2014."מי ייתן וארץ זו וכל האנשים בה יבורכו ביציבות, שגשוג ושלום", דקלם שוקר את התפילה החדשה.