המלונות הרוויחו מהישראלים שלא טסו לחו"ל? בדקנו את ח"כ אלי כהן

הישראלים נכלאו בארץ, הזרים ננעלו בחוץ. האם זה השתלם למלונות? • המשרוקית של גלובס

ח"כ אלי כהן, הליכוד. זמרי ופתחי בע”מ, גלי ישראל, 17.3.22 / צילום: איל יצהר
ח"כ אלי כהן, הליכוד. זמרי ופתחי בע”מ, גלי ישראל, 17.3.22 / צילום: איל יצהר

מאז פרוץ הקורונה הפכו מחירי החופשות בארץ ובחו"ל לנושא שמוערר עניין רב, וגם לא מעט תסכול, בשיח הציבורי. כשח"כ אלי כהן נשאל במהלך ראיון בגלי ישראל על מחירי המלונות בארץ שלטענת מראייניו הפכו "חזיריים", הוא ציין בין היתר כי "בדיעבד, תקופת הקורונה עזרה מאוד לבתי המלון בארץ, מכיוון שאם כל שנה יוצאים בין שלושה לארבעה מיליון ישראלים לחו"ל, אז (כעת) הם נשארו כאן, מה שהגדיל את הביקוש והביא לעליית מחירים".

האם, כפי שרבים מאיתנו חשו במהלך השנתיים האחרונות, מחירי המלונות בארץ עלו מאז הקורונה, ואם כן האם התוצאה הייתה שיפור כולל של מצבם לעומת התקופה שלפני הקורונה? בדקנו.

ראשית, לגבי המחירים. ערכנו השוואה בין נתוני הפדיון של המלונות ב-2019 לבין נתוניהם ב-2021. הנתונים שמפרסמת הלמ"ס מדי רבעון מאוששים את התחושה כי המחירים עלו. אם ב-2019 עמד הפדיון הממוצע מ"לינה" (לילה אחד של אורח במלון) על כ-500 שקל, הרי שב-2021 הסתכם הנתון הזה בכ-527 שקל. בנוסף, למרות שהמחירים היו גבוהים יותר, מספר הלינות של הישראלים גדל: מ-13.7 מיליון ב-2019, ל-14.7 מיליון ב-2021. בהתאם לכך גם הכנסות בתי המלון מהתיירים הישראלים עלו.

 
  

זה הצד החיובי של המצב, אבל מה לגבי הצד השלילי? כידוע, הקורונה הביאה לקריסה בתיירות הנכנסת לישראל, וכך במקום 12.1 מיליון לינות של זרים ב-2019, ב-2021 נרשמו רק כ-800 אלף כאלה. כלומר, העלייה בלינות של הישראלים הייתה רחוקה מאוד מלכסות על הירידה בלינות של התיירים הזרים, והפדיון הכולל של המלונות ב-2021 היה נמוך משמעותית מב-2019: 8.1 מיליארד שקל לעומת 12.7 מיליארד. למעשה, מדובר בפדיון הנמוך ביותר של הענף מאז 2010 (השנה המוקדמת ביותר שלגביה יש נתונים).

יחד עם זאת, בשל המצב הקשה וחסר התקדים המלונות קיבלו פיצוי מהמדינה. ממשרד האוצר נמסר לנו שמשרד התיירות תוקצב ב-450 מיליון שקל לטובת סיוע לבתי מלון שנפגעו בקורונה. גם אם נוסיף את הסכום הזה לנתוני הפדיון נגלה שהוא מהווה פחות מ-10% מההפרש שבין 2019 ל-2021, ורחוק מלגשר על ירידת הפדיון החדה שהזכרנו.

אבל יש עוד שני סייגים. ראשית, הפגיעה במלונות לא הייתה זהה בכל הארץ. זה לא מפתיע במיוחד כשחושבים על כך שתיירות הפנים אינה זהה לתיירות החוץ. מקומות שמתבססים בעיקר על תיירים מחו"ל נפגעו קשה, אבל מקומות כמו אילת, שמהווה מוקד משיכה גם לישראלים, דווקא הרוויחו. אם נבדוק רק את הפדיון באילת, נראה שהוא אכן עלה קלות מ-2.66 מיליארד שקל ב-2019 ל-2.74 מיליארד שקל ב-2021. (גם הטריגר לשיח שניהל כהן בתוכנית הרדיו היה המצב באילת, אם כי כהן דיבר שם על "בתי המלון בארץ", וגם בתגובה שהעביר לנו - ראו בהמשך - לא מיקד את דבריו באילת).

הסייג השני הוא שמנתוני הלמ"ס אי אפשר להסיק באופן חד משמעי לגבי רווחי המלונות, כי הם לא נותנים תמונה מלאה של צד ההוצאות, גם אם, לפחות על פניו, הם מלמדים על פגיעה קשה במלונות.

כשפנינו לבקש תגובה מכהן, גם הוא הדגיש את עניין שורת הרווח, אותה הוא הציע לנו לבדוק באמצעות הדוחות הכספיים שמפרסמות רשתות בתי המלון הגדולות שנסחרות בבורסה.

יש שתי רשתות ציבוריות שמתאימות לבדיקה: מלונות דן וישרוטל. הנתונים של מלונות דן לא משרתים את טענתו של כהן. במחצית השנייה של 2021 רשמה החברה ירידה חדה של 31% בהכנסות בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019: מ-640 מיליון שקל לפני הקורונה ל-442 מיליון שקל אחריה. הרווח התפעולי נחתך בצורה דרמטית בהרבה, 71%, מ-93 מיליון שקל ל-27 מיליון. לעומת זאת, בישרוטל - שמנהלת שמונה בתי מלון באילת - נרשם שיפור משמעותי בתוצאות. ההכנסות עלו ב-28%: מ-785 מיליון שקל ערב הקורונה, ליותר ממיליארד שקל במחצית השנייה של 2021; והרווח זינק בחדות וכמעט הכפיל את עצמו (עלייה של 96%): מ-141 מיליון שקל ל-276 מיליון שקל.

בשורה התחתונה: דבריו של כהן חצי נכונים. הקורונה אכן שיפרה את הכנסות בתי המלון מתיירים ישראלים, אך בשיפור הזה לא היה די כדי לפצות על אובדן התיירים הזרים והפדיון הכללי לשנת 2021 היה נמוך משמעותית מזה של 2019. יחד עם זאת, בבדיקת שורת הרווח של המלונות שנתוניהם גלויים עולה כי התמונה אינה אחידה, ונראה כי מי שהתבססו על תיירות ישראלית, בדגש על אילת, אכן שיפרו את מצבם. 

תחקיר: אוריה בר-מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אלי כהן
מפלגה: הליכוד
תוכנית: פתחי וזמרי בע"מ, גלי ישראל
תאריך: 17.3.22
ציטוט: "בדיעבד תקופת הקורונה עזרה מאוד לבתי המלון בארץ"
ציון: חצי נכון

ח"כ אלי כהן (הליכוד) התראיין לתכנית "זמרי ופתחי בע"מ" בגלי ישראל ונשאל על פתיחת הטיסה הישירה מנתב"ג לשארם א-שייח שבמצרים. כהן ייחס את ההישג לעבודה של ממשלות קודמות ובירך על הבשלת המהלך: "זה גם טוב לתחרות, גם טוב להוריד את המחירים הלא סבירים של בתי המלון שנמצאים כאן בארץ". המראיין נועם פתחי אמר שהמחירים של בתי המלון בארץ, בפרט באילת, "הם חזיריים" והביע חרטה על כך שתיירים ישראליים מפרנסים בשל כך את התיירות המצרית. על כך כהן השיב: "קודם כל, אחד, זה שצריך לבנות עוד בתי מלון אין בכלל שאלה. תקופת הקורונה, בדיעבד, עזרה מאוד לבתי המלון בארץ, מכיוון שאם כל שנה יוצאים בין שלושה לארבעה מיליון ישראלים לחו"ל אז הם נשארו כאן, מה שהגדיל את הביקוש והביא לעליית מחירים".

בגלל שכהן אמר שהקורונה עזרה לבתי המלון, בחנו האם המצב בקורונה הועיל לבתי המלון לעומת המצב ללא הקורונה. בהנחה שהסגרים ב-2020 וסגירת השמיים לא היטיבו עם המלונות, יצאנו מנקודת הנחה שכהן התכוון למצבם ב-2021, והשווינו אותו ל-2019, לתקופה שקדמה לקורונה.

מדיי רבעון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת דוח על פדיון ותעסוקה במלונות תיירות, כשהדוח האחרון יצא על שנת 2021 כולה. הנתונים מספקים את התמונה הבאה: הפדיון ההממוצע ללינה היה גבוה ב-2021 לעומת 2019: ב-2021 גבו בממוצע ללינה (המוגדרת כלילה אחד של אורח במלון) 526.60 ש"ח, בעוד ב-2019 הפדיון הממוצע ללינה היה 499.90 ש"ח, כלומר הפדיון ב-2021 היה גבוה ב-26.70 ש"ח לעומת 2019. כלומר, המלונות אכן העלו מחירים.

נתונים על הלינות במלונות התיירות זמינים בדוח לחודשים ינואר-פברואר 2022, שכולל גם התייחסות ללינות בשנים קודמות. לפי נתונים אלו, ב-2021 היו כ-14,715,500 לינות של ישראלים, לעומת 13,689,800 לינות של ישראלים ב-2019, קרי למעלה ממיליון לינות של ישראלים יותר מב-2019. כלומר, כהן צודק שחוסר הזמינות של יעדים רבים בחו"ל אילצו את הישראלים לשנות את היעד למלונות בישראל, גם אם לא באותו היקף שכהן ציין בריאיון.

הדבר בא לידי ביטוי גם בפדיון הכללי (המוגדר כהכנסה ברוטו מלינות ושירותים שאינם לינות) מישראלים: לפי דוח הפדיון הרבעוני, ב-2019 הפדיון מישראלים עמד על מעט פחות מ-7.2 מיליארד ש"ח, לעומת יותר מ-7.6 מיליארד ש"ח ב-2021. בסך הכל, העלאת הפדיון ללילה יחד עם עליית הלינות של הישראליים הביאה לכך שהישראלים הכניסו לבתי המלון עוד כ-450 מיליון ש"ח ב-2021 לעומת 2019.

עם זאת, מדובר בתמונה חלקית בלבד. ראשית, בגלל שכפי שמראה הדוח, הפגיעה בכניסתם של זרים ב-2021 הייתה קשה עבור המלונות. בשנה זו היו רק 801,700 לינות של תיירים, לעומת 12,126,200 ב-2019. זה מביא לכך שבעוד שב-2019 היו כמעט 26 מיליון לינות בסך הכל, ב-2021 היו רק קצת יותר מ-15.5 מיליון לינות. כלומר, למרות שיותר ישראלים נפשו בבתי המלון בישראל, לא היה בכך כדי לפצות על אובדן התיירות הנכנסת. הדבר מתבטא גם בפדיון הכללי: לעומת כ-12.7 מיליארד ש"ח שנפדו ב-2019, ב-2021 הפדיון עמד על כ-8.1 מיליארד ש"ח, מה שמסתכם בהפסד של כ-4.6 מיליארד ש"ח (ירידה של 37%, לפי חישובי הלמ"ס). למעשה, מדובר בירידה גם ביחס ל-2010 (של 5.5%), השנה המוקדמת ביותר בגיליון הנתונים ושממנה ועד הקורונה נראתה עלייה מתמדת בפדיון בתי המלון, שעמד אז על 8.5 מיליארד ש"ח. כלומר, למרות העלייה בפדיון ללינה בודדת, לא היה בכך כדי לפצות על היעדר התיירים הזרים.

אפשר לטעון שהדבר נובע מהסגרים שהיו בינואר ופברואר 2021, שמנעו למעשה שימוש נרחב בבתי המלון. עם זאת, השוואה חודשית מראה שבשום חודש ב-2021 לא הושג פדיון גבוה יותר מאשר בחודש המקביל ב-2019.

אפשר לטעון שיחד עם כספי הסיוע שהמלונות קיבלו מהמדינה המלונות הכניסו יותר, אך גם זה לא יהיה נכון: משרד האוצר מסר למשרוקית שמשרד האוצר העביר למשרד התיירות 450 מיליון ש"ח לטובת סיוע לבתי מלון שנפגעו בקורונה. מדובר בפחות מ-10% מההפרש שבין 2019 ל-2021, וזאת מבלי להיכנס להפסדים של 2020, בה הפדיון עמד על 4.3 מיליארד ש"ח בלבד.

יש לשים לב שכל הנתונים האלו הם נומינליים, כלומר לא מתייחסים לאינפלציה. במחירים ריאליים הפערים בולטים אפילו יותר.

אם נבדוק רק את הפדיון באילת, שעלתה באופן ספציפי בשיחה בה אלי כהן אמר את הדברים, נראה שבה ספציפית אכן הפדיון עלה, מ-2.66 מיליארד ש"ח ב-2019 ל-2.74 מיליארד ש"ח ב-2021. עם זאת, בדבריו כהן דיבר על "בתי המלון בארץ" ולא על "בתי המלון באילת".

פנינו לכהן לבקשת תגובה ונתונים נוספים, ומטעמו הומלץ לנו לבדוק את המחירים ללילה (שנבדוק כבר בבדיקת הפדיון הממוצע ללינה) ואת הדוחות הכספיים של בתי המלון, בדגש על שורת הרווח. ואכן, קשה להסיק מנתוני הלמ"ס איך הקורונה השפיעה על ההוצאות, שכן היא מספקת נתונים רק על הוצאות השכר (שאכן היו נמוכות ב-2021 לעומת 2019).

בדקנו לצורך העניין את ההכנסות והרווחים של רשת מלונות דן ושל רשת מלונות ישרוטל. מאחר שבתחילת 2021 עוד היו מגבלות, השווינו רק את שני הרבעונים האחרונים של כל שנה. במחצית השנייה של 2019 ההכנסות של מלונות דן עמדו על 639,623,000 ש"ח והרווח התפעולי על 92,896,000 ש"ח. זאת לעומת המחצית השנייה של 2021, בה ההכנסות עמדו על 442,271,000 ש"ח והרווח התפעולי על 26,816,000 ש"ח. כלומר, ניתן לראות ירידה חדה בהכנסות (31%) וברווחים (71%). בישרוטל, המחצית השנייה של 2019 ידעה הכנסות בגובה 785,404,000 ש"ח ורווח תפעולי של 140,746,000, לעומת המחצית השנייה של 2021 שידעה סכומים של 1,002,975,000 ש"ח ו-275,537,000 בהתאמה. כלומר, דווקא כאן אכן 2021 הייתה עלייה לעומת התקופה המקבילה ב-2019, בהכנסות (28%) וברווחים (96%). הרווחים של ישרוטל ב-2021 זכו גם לכותרות בעיתונות. פירוש הדבר הוא שאכן היו בתי מלון ורשתות ש"נהנו" מהשפעות הקורונה על שוק התיירות, אך הדבר לא היה גורף.

הנתונים לגבי דן וישרוטל, וכמו כן לגבי פתאל, פורסמו גם בגלובס זה מכבר. שם נעשתה הסתכלות על פני שנה שלמה, ולא חציון, אבל התמונה לא משתנה בעקבות כך. לפי הכתבה, בדן המלונות באילת הפיקו רווחים גדולים יותר לעומת אלו שנמצאים בערים אחרות. פתאל, שיש לה גם פעילות בחו"ל, סיימה גם היא את 2021 במצב רע יותר לעומת 2019.

לסיכום, הקורונה אכן הביאה לכך שיותר ישראלים נפשו במלונות בישראל לעומת שנים עברו, וכמו כן הפדיון הממוצע ללילה עלה לעומת 2019. עם זאת, לא היה די בעליית הנופשים הישראליים והעלאת המחירים כדי לפצות על אובדן התיירים הזרים והפדיון הכללי לשנת 2021 היה נמוך משמעותית מזה של 2019. בבדיקת שורת הרווח, התמונה אינה אחידה וישנם מלונות שהגדילו את הרווחים לעומת התקופה שקדמה לקורונה וכאלו שצמצמו אותם. לכן דבריו של כהן חצי נכונים.

צרו איתנו קשר *5988