אחרי שנאסר בה ללעוס מסטיקים ברחוב, בסינגפור יש כעת בעיית מדבקות

מדינת האי המצוחצחת רוב הזמן חילקה מדבקות למחוסנים, וכעת הן מודבקות בכל חור והשלטון אובד עצות

מדבקות המחולקת למחוסנים נגד קורונה בסינגפור / צילום: Reuters, Suhaimi Abdullah/NurPhoto
מדבקות המחולקת למחוסנים נגד קורונה בסינגפור / צילום: Reuters, Suhaimi Abdullah/NurPhoto

ישנם סימנים שהותירה מגפת הקורונה בכל מקום, ובסינגפור לא מרוצים מזה.

במשך חודשים רבים, מסעדות, ספריות ובתי חולים ברחבי מדינת האי חילקו מדבקות קטנות, לעתים קרובות בצבעים זוהרים, שיכלו לשמש כהוכחת חיסון או כהצהרה על אי־חולי בקורונה. לאחר שעברו במחסומי הבדיקה, אנשים לבשו את המדבקות האלה בתוך האירועים השונים.

בחוץ, עשרות מדבקות משומשות נדבקו למעקות, קירות, שלטים, עמודי רמזורים - כל משטח שניתן לשלוח אליו יד, אפילו צמחים. מבחינת הקורונה הייתה לאחרונה הקלה בכללים, אבל המזכרות המכוערות מימי המגפה מודבקות בכל העיר.

מעבר לכיעור, הן מותירות אחריהן דבק צמיגי שקשה להסיר. וכל זה במדינה שבאופן מפורסם אסרה על לעיסת מסטיקים לפני שלושה עשורים כדי לשמור על המרחבים הציבוריים מצוחצחים.

"'להדביק בכל מקום' הופך לנורמה"

ההתפשטות המהירה של המנהג, אפילו במקום בעל מודעות לפסולת במרחב הציבורי, משקף את הנטייה של בני אדם ל"אפקט החקיינות", אמר טאן ארן סר, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה הלאומית של סינגפור. הוא הסביר שללא כללים פורמליים, אנשים נוטים להעתיק אחרים. "ברגע שמישהו מתחיל לגלגל את כדור השלג... ובלי שיהיו לזה השלכות, אז 'להדביק בכל מקום' הופך לנורמה", אמר.

מהימים הראשונים של המגפה, השתמשה סינגפור במדבקות כדי לסמן אנשים פרטיים שנבדקו לקורונה. זה הפך למנהג ב־2020 בכניסה למרכזים רפואיים של הממשלה, שהרשו כניסה רק למבקרים שמילאו הצהרות בריאות.

צוות התחזוקה בבית החולים הכללי בסינגפור בילה כמות זמן לא סבירה בקילוף המדבקות ממדבקות של מעליות, שלטים והדרכים המובילות לתחנות האוטובוס והרכבת התחתית הקרובות. בתגובה, בית החולים הציב עשרות לוחות גדולים ליד יציאות ולאורך דרכים והאנשים התבקשו להשאיר את המדבקות עליהם. השלטים כללו מסרים מובלטים כמו "תמשיכו להיאבק" ו"תודה רבה".

מיליוני מדבקות חולקו למחוסנים

לי פיישי, המנהל הבכיר בבית החולים לנושאים סביבתיים, אמר שצוותי ניקיון עדיין ממהרים להסיר מדבקות ממקומות לא רצויים "כדי שאחרים לא ילכו בעקבותיהם", אמר, בדברים שהדהדו את ההבחנה של פרופ' טאן על חקיינות.

עבור רבים, הדבקת המדבקות לא נחשבת להשלכת פסולת בגלל שהן לא מושלכות על הקרקע, אמרה דניז דילון, המלמדת פסיכולוגיה סביבתית באוניברסיטת ג'יימס קוק בסינגפור. "אם אתה צריך לזרוק לפח את המדבקה שלך, אבל אין בסביבה פח, אתה בטח תדביק אותה על משהו אחר", אמרה דילון, שהודתה שעשתה כך בעצמה.

סינגפור אכפה בשנה שעברה חוקים שאפשרו רק לאנשים מחוסנים לגמרי ולמי שיש להם החרגות לסעוד במסעדות ובמקומות המגישים מזון באוויר הפתוח. הכללים האלה כללו קניונים וספריות. מיליוני מדבקות חולקו, וחיש מהר החלו לנקד את הנוף העירוני, וגרמו לתלונות רבות.

יוזמות לאיסוף וקילוף מדבקות

בקניון דאונטאון איסט, מדבקות כיסו את מכסי הפחים, כנראה הודבקו על ידי אנשים שלא טרחו לזרוק אותן פנימה. חלק נפלו על הקרקע ונדבקו לאנשים לסוליות הנעליים.

בתגובה, צוות השיווק בקניון הכין מיצב אמנותי מביצים בגובה חצי מטר ומטר שאנשים יכלו לקשט במדבקות העגולות. הקניינים הדביקו עליהן את רוב 42 אלף המדבקות שחולקו תוך כמה שבועות, לפני ששינוי בכללים בשנה שעברה שחרר קניונים מהצורך להפיק את המדבקות, כך אמרה דוברת של הקניון. המיצב פורק מאז והביצים מוחזרו.

אדלין טאי, מוכרת בת 26, אמרה שכיסתה את כיסוי הטלפון שלה במדבקות כשכללי הכניסה למקומות נכנסו לתוקף ומשפחתה השתמשה בהן לקשט עציצים בבית.

לאחר שראתה את המדבקות מודבקות בכל מקום, החלה טאי לצלם את עצמה מקלפת אותן, והיא העלתה סרטון לטיק טוק, שם יש לה עשרות אלפי עוקבים. "זה מה שאני עושה על בסיס יומי", אמרה טאי. "מסירה מדבקה או שתיים כשאני ממשיכה ביום שלי, בשאיפה שזה יגרום ליותר מודעות".

מוקדם יותר השנה, ליאו ג'יה יי, אמנית בת 32, הדפיסה 40 פוסטרים גדולים עם ציורים של אננס כדי לעזור לפרסם פרויקט אמנותי קהילתי. מרכז מזון מקומי נתן מדבקות צהובות וכתומות ללקוחות, והם יכלו להשתמש במדבקות כדי להפוך את הפוסטרים לקולאז'ים מאולתרים. עובדי ממשלה התחילו בכך והדביקו את המדבקות הראשונות. "אחרים באו בעקבותיהם", אמרה. "זה היה קצת כמו ניסוי חברתי".

בחודש שעבר, הממשלה בסינגפור הכריזה שמסעדות ומקומות אחרים לממכר מזון לא יצטרכו לבדוק כל סועד, אבל בתי חולים ומרפאות עדיין נצמדים לשיטה הזו.

מדבקות שנזרקו עזרו לאנדרו לים וחברים בסוף שבוע לפני זמן לא רב. הם רצו מזון מהיר וחיפשו סניף של מקדונלדס באיזור קניות צפוף כשאחד החברים שם לב לאוסף מדבקות אדומות מקושטות בקשתות הזהובות עם המילים "אני מחוסן לגמרי!".

הם ראו אחרים שהדביקו מדבקות לא רחוק ועקבו אחריהם לסניף ההמבורגר המקומי. "זה היה כמו עמי ותמי בשילוב משחק של חם־קר", אמר לים. "במקום שביל של פירורים, זה שביל מדבקות".