חיים כצמן הפסיד מאות מיליוני שקלים בסכסוכי שליטה קודמים

הוויתור המסתמן של חיים כצמן על השליטה בחברת גזית גלוב, עשוי לסמן מבחינתו את האחרון בשורה של מאבקי שליטה שניהל לאורך השנים - בחלקם נחל הצלחה ובאחרים כישלון חרוץ. 

עדיין לא ברור אם יצליחו ברק רוזן ואסי טוכמאייר, בעלי השליטה בישראל קנדה, להשלים את מהלך ההשתלטות על גזית גלוב ולהראות לכצמן את הדרך החוצה. עם הניסיון הרב  שצבר כצמן במאבקי שליטה בחברות ציבוריות, נראה שאין להסיק מסקנות נחרצות בשלב כה מוקדם.

בין נסיונות ההשתלטות היצירתיים (והיצריים) שיזם כצמן, ניתן להזכיר את המהלך בשלהי שנת 2006 להשתלטות עויינת על קרן הריט האמריקאית מילס (Mills). כצמן הוביל מהלך של איסוף מניות בחברה, שהחזיקה ב-38 מרכזים מסחריים בארה"ב. בהמשך הציעה גזית גלוב לרכוש את מילס לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, אך בסוף ב-2007 הפסידה את קרב השליטה לקרן קנדית מתחרה, שהציעה סכום גבוה יותר - שווי של 1.35 מיליארד דולר.

במקרים אחרים שבהם פעל להשתלט על חברות זרות שפעלו בתחומי הליבה של גזית גלוב, יצא כצמן כשידו על העליונה. אולם בניסיונות שבהם התרחק מעסקי המרכזים המסחריים, ספג כצמן הפסדים צורבים במיוחד. שניים כאלה זכורים במיוחד היו מהלכי ההשתלטות על החברות המקומיות אורמת וקבוצת א. דורי. 

הפסיד באורמת, שהניבה לקרן פימי רווח נאה

לפני כ-15 שנה התניע כצמן באמצעות נורסטאר מהלך להשתלטות על אורמת תעשיות, שנוסדה ונשלטה עד אז בידי בני הזוג יהודה ויהודית ברוניצקי, אשר פועלת בתחום הקמת תחנות כוח גיאותרמיות.

ב-2007 הודיעה נורסטאר על רכישת 12% ממניות החברה. בתגובה למהלך ההשתלטות נטלו בני הזוג ברוניצקי  הלוואה של כחצי מיליארד שקל מבנק הפועלים, והחלו לאסוף מניות בסכום זה כדי לבצר את שליטתם בחברה שייסדו.

במסגרת המהלך, שלא נחל הצלחה, ספגה נורסטאר הפסד על השקעתה שהוערך בכ-400 מיליון שקל. בהמשך מכרה את מניותיה, בחלקן לידי קרן פימי, שדווקא הצליחה להשתלט על אורמת ובהמשך מכרה את החזקותיה בה ברווח גדול לחברת אוריקס היפנית.

מאבק אחר שבו רשם כצמן הפסדים צורבים של מאות מיליוני שקלים התרחש בתחילת העשור הקודם, אז פעלה גזית גלוב להשתלט על קבוצת א. דורי, בעלת השליטה בחברה הקבלנית דורי בניה, וזאת בעקבות חילוקי דעות עם מייסד החברה ושותפה דאז של גזית גלוב, אורי דורי המנוח.

כעבור מספר שנים, בתחילת 2016, מכרה גזית גלוב את השליטה ב-א. דורי לאיש העסקים עמוס לוזון תמורת 10 מיליון שקל בלבד, בעקבות הפסדי העתק שרשמה על השקעה זו. להפסדים אלו גרמה בעיקר החברה הבת דורי בניה, שעסקה בתחום קבלנות הבנייה וקרסה עקב בעיות בתמחור ובביצוע הפרויקטים שהקימה.

קודם למכירתה, הובילו הפסדים אלו את גזית גלוב לנסות ולהציל את קבוצת א. דורי באמצעות הזרמות הון של כ-750 מיליון שקל (ובסך הכול השקיעה בה כמיליארד שקל). אולם בהמשך בחרה כאמור להתנתק מהחברה המפסידה ומכרה את השליטה בה ללוזון.

במקרה נוסף וקרוב יותר, החליט כצמן לסיים החזקה היסטורית במניות של זרוע פעילות של גזית בצפון אמריקה, בשם אקוויטי וואן, על ידי מיזוגה לחברה האמריקאית המתחרה  ריג'נסי. את אקוויטי וואן בנה והוביל לכצמן, ולבסוף נאלץ לקבל את הצעת ריג'נסי שיצרה חברה בשווי שוק של 11.7 מיליארד דולר, עם נכסים בשווי כולל של 15.6 מיליארד דולר. באותה עסקה, העריכה גזית גלוב כי נוצרו לה רווחי הון חשבונאיים בסך כמיליארד שקל. מדובר בסיום חיובי לחברה שנבנתה לאורך שנים ארוכות בהובלת כצמן.