הפרופסור שחי את עולם הקריפטו כבר עשור: "הביטקוין מסתדר לי - הרעיון שאפשר לייצר מערכת פיננסית בלי בנקים"

פרופ' עומרי רוס, חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב בקופנהגן ומדען הבלוקצ'יין הראשי של איטורו, התוודע לקריפטו בשנת 2012 • מה שהכי מוצא חן בעיניו בתחום הוא השקיפות המוגברת לצד העובדה שכולם בו נמצאים באותה הקירבה לכסף, בשונה מהמערכת הפיננסית הקיימת

 

פרופ' עומרי רוס / צילום: יח''צ
פרופ' עומרי רוס / צילום: יח''צ

עולמו של פרופ' עומרי רוס בשנים האחרונות ממוקד כולו בקריפטו: כפרופ' למתמטיקה פיננסית וחבר סגל בפקולטה למדעי המחשב בקופנהגן, דנמרק, הוא מנסה להעביר לסטודנטים פיסה מהעולם העסקי, וכמדען הבלוקצ'יין הראשי של חברת אי-טורו הוא מביא את האקדמיה לסביבה היישומית. רוס הגיע לתחום בשנת 2012, "כשחבר שלח לי את ה-White paper של הביטקוין (מסמך החזון של המטבע, א"א), וזה פתח לי את הראש. עסקתי אז בבנקאות להשקעות, כאשר הבסיס התיאורטי שלמדתי הוא כמה שהשווקים יעילים והכול פועל כמו שצריך, אך בפועל ראיתי איך מסחר אלקטרוני יודע לנצל את חוסר היעילות של המערכות האלו, והן לא פועלות כמו שצריך.

"פתאום דווקא הביטקוין עשה לי שכל, לא במובן של למצוא מטבע חלופי, אלא הרעיון שאפשר לייצר מערכת פיננסית בלי בנקים, על ידי מחשבים שלא מכירים אחד את השני אבל כפופים למערכת קונצנזוס. זה רעיון מרתק. הרי בסוף כל מה שיש בבנקאות אפשר לפרק לטרנזקציות; משכנתה למשל היא טרנזקציה גדולה, ויש טרנזקציות חודשיות. זה הוביל אותי ללמוד את הנושא לעומק, וכשסיימתי את הדוקטורט (באוניברסיטת קיימברידג') וחזרתי לקופנהגן, עסקתי בזווית המחקרית של שפה פונקציונלית ליצירת חוזים פיננסיים, ובשלב הזה, שכבר הכרתי את עולם הבלוקצ'יין, זה התחבר".

ואחרי עשור שאתה מכיר את הבלוקצ'יין, אתה עדיין סבור שאפשר לוותר על הבנקים?
"קשה לי לראות את הבנקים נעלמים לגמרי, אבל כן תיווצר פה הפחתה של הכוח של המערכת הפיננסית. צריך לזכור שבסוף הבנקים זו אוליגרכיה של חברות בנקאיות שקיבלו היתר מצומצם להדפיס כסף, על בסיס כסף שמופקד בהן. באמצעות הלימות ההון הן מייצרות כסף חדש 'יש מאין', אז אם מדברים על אספקת נזילות למי שצריך, יש היום  דרכים אחרות שבהן אנשים נמצאים בעמדה שווה ובאותו מרחק מהכסף ויכולים לייצר טרנזקציות בינם לבין עצמם. לקחתי בעבר קורס באסטרטגיה של שירותים פיננסיים, והמרצה היה מנכ"ל בנק השקעות. הוא הסביר למה הבנקאים מתעשרים - כי הם יושבים קרוב לכסף ונמצאים נקודה אחת לפני הטרנזקציה. אם ניקח מטבע סינתטי (מטבע עם גיבוי חיצוני כמו בטוחה, א"א), שמאפשר לקיחת הלוואה על סמך ביטחונות שאתה נותן,  זה כלי חדש שלא היה בעבר - קבלת הלוואה עם ביטחונות ללא התערבות בנקים". 

אם נסתכל על עולם ה-Defi, אנחנו אכן רואים כלים חדשים, מינופים גבוהים, ובסופו של דבר גם שם מי שקרוב לכסף מרוויח, כי אפשר לעשות מסחר מטרים בקלות.
"קודם כל איפה שיש פחות רגולציה יהיו יותר אופורטוניזם וספקולציות. אני לא נגד הרגולציה, להיפך, אבל צריך להסתכל על התמונה הגדולה יותר: אנחנו בעצם משטחים את השירותים הפיננסיים בצורה גלובלית. אני מוטרד מזה שיש מקומות שבהם אדם לא יכול להשתמש בנכסים שיש לו על מנת לשפר את מצבו הפיננסי, או לקבל תזרים שיאפשר לו לבנות את עצמו כלכלית. זה חלק מהבסיס לחברה פיננסית טובה.

"אפילו כאן בדנמרק, שהיא מדינה סוציאליסטית, הערך של בעלות על נכס הוא חשוב בדיוק בגלל זה. והיכולת לייצר את האפשרות הזהה של אדם כאן, בארה"ב, באפריקה או בישראל ללוות בתנאים דומים, דרך חוזה חכם, תוביל לפחות פוילע-שטיקים, שקיימים גם בישראל, כששני אנשים שונים שייכנסו לבנק יקבלו כל אחד הלוואה בתנאים אחרים".

כולם כפופים לכוחו של הקוד

יכול להיות שהסיכון של אדם א' שונה מהסיכון של אדם ב'?
"אני חושב שזה אחרת: כשאני קונה בדנמרק דירה ולוקח משכנתה, היא בסוף הופכת לאיגרת חוב מגובת משכנתאות. אז נכון, בודקים שאני כשיר להחזיר את המשכנתה, אבל בסוף מה שאני קיבלתי כמו גם מה שפיטר או יוהאן קיבלו, נעטפים באותה מעטפת. אני מסכים שצריכים להיות זהירים, אבל יש ערך בכך שקיים כלי שמאפשר שקיפות ברמה אחרת; שאפשר לדעת באילו תנאים כל אחד מקבל הלוואה, ואם צריך מספר שירותים, אז במקום שחברות שונות יישבו עם צי של עורכי דין למו"מ, יש כמה פיסות קוד שמדברות זו עם זו, וזהו.

"בנוסף, גם הרגולטור יכול לראות את הכול. אנחנו מורגלים במערכות היררכיות, מהמשפחה ועד רמת המדינה. כשכולם קרובים לכסף באותה רמה, יש שינוי פרדיגמה עמוק יותר, והשאלה היא האם המטבע הזה טוב יותר מהשני. המחשבה שאפשר לראות את כל הטרנזקציות, שהכללים נקבעים על ידי חוזה חכם וכולנו שווים מולו, כשהחוקים חלים על כולם באותו אופן בלי הצורך להתמקח על כל דבר, או לשנות את הכללים בשביל אדם כזה או אחר - היא התפתחות חיובית".

בסופו של דבר, מרבית הפרויקטים לא באמת מבוזרים, עומדים מאחריהם גופי ענק, רק לא ענקי פיננסים.
"בתוך השינוי שמביא איתו הקריפטו כדאי לשים לב שנוצר כאן כלי לפיקוח על קהילה וכלי לשיתוף רווחים איתה. זה מרתק. אבל מכיוון שהכול פתוח, אם מחר הקהילה תחליט שהגוף מתנהל בצורה לא נכונה, כמו למשל הביקורות על פייסבוק, היא תוכל להתפצל מהמייסדים, לקחת את הקוד ולייצר משהו חדש לגמרי. זה מייצר לחץ חיובי על המייסדים להתנהג בצורה שתהיה מקובלת על הקהילה.

"כאשר הכול שקוף ופתוח, התפיסה משתנה. אני לא יכול היום לבוא לבנק הפועלים ולהגיד לו 'תפתח, אני רוצה לראות הכול - תחשוף לי את כל הנתונים על כל טרנזקציה'. זה דורש מהבנק להיות תמיד יותר כשר מהאפיפיור".

"ההנגשה למיינסטרים תגיע. כרגע בונים תשתית"

עם כל הכבוד לכוח  של הקהילה, אנשים מתקשים לבחור בין 5 קרנות פנסיה שהתקנון שלהן כתוב בעברית, אז העולם הפיננסי החדש יצריך מהם לבחור בין 15 אלף מטבעות שמבוססים על קוד שהם אפילו לא יודעים לקרוא? ובלי התיווך באמצע?
"ההנגשה של התחום למיינסטרים תתרחש. כרגע זה עדיין בשלב בניית התשתית, שרחוקה מלהיות מושלמת".

אז השלב הזה מאוד בעייתי, התשתית רחוקה מלהיות מושלמת, אבל יש כבר אינספור מוצרים שמוצעים לציבור.
"יש הייפ בתחום וזה צריך לעורר את האנשים לשאול שאלות. גם כשאני משקיע במשהו, אני לומד אותו קודם, ואני ממליץ לכל אדם לנהוג כך".

איפה עולם הקריפטו יהיה בעוד 5 שנים מהיום?
"חלק מהאתגרים של האבטחה ייפתרו, הרבה מהמערכות שהיום נולדות יבשילו, ובצד הרגולטורי תהיה יותר עבודה משותפת עם המערכות האלו. אבל האמת היא שאי אפשר לדעת, הכול מאוד ראשוני. גם ויטאליק בוטרין - מייסד את'ריום - הסרטונים שלו מתחילת העשור הקודם מלמדים שכמה שהוא גאון ואיש חזון, יש דברים שאפילו הוא לא יכל לחזות".

צרו איתנו קשר *5988