הסוף לחגיגה בהייטק? לראשונה מזה שנתיים, ירידה בביקוש למתכנתים

לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה, ברבעון האחרון נרשמה ירידה במספר המשרות הפנויות למפתחי התוכנה • פיטורים מחברות טכנולוגיה בארה"ב, בהודו ובברזיל, לצד האטה בגיוסי העובדים בתחומי המסחר האלקטרוני, מבשרים שהחורף של חברות ההייטק כבר כאן

גם בלמונייד חווים האטה בצמיחה. הנפקת החברה ב־2020 / צילום: באדיבות NYSE
גם בלמונייד חווים האטה בצמיחה. הנפקת החברה ב־2020 / צילום: באדיבות NYSE

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו לפני שבוע וחצי, מגלים דבר שלא התרחש בישראל מאז פרוץ מגפת הקורונה לפני כשנתיים - מספר המשרות הפנויות למפתחי תוכנה החל לרדת. זאת, לאחר עלייה תלולה ורצופה שנרשמה מאז שנת 2020, הרגע שבו חלחלה ההבנה שהקורונה מייצרת גם הזדמנויות חדשות לענף הטכנולוגיה.
על פי נתוני הלמ"ס, בין החודשים ינואר למרץ נרשמה ירידה של 3% בביקוש למפתחי תוכנה. באותה תקופה, לשם השוואה, נרשמה עלייה של 6% בביקוש לסוכני מכירות ואנשי מכירות בסניפי רשתות בקניונים, ועלייה של 5% במלצרים ובברמנים.

נתוני ירידה דומים התגלו גם עבור מהנדסי אלקטרוניקה, שהביקוש להם ירד כעת לרמה בה היה בשיא מגפת הקורונה באפריל 2021. על פי הלמ"ס, הביקוש למקצוע זה ירד בכ- 31% מאז אוקטובר האחרון, וב-3.6% מאז חודש ינואר השנה.

עם זאת, צריך לומר שלא כל המהנדסים סובלים מירידה בביקוש. מספר המשרות הפנויות למהנדסי מכונות עלה בכ-9% בהשוואה לינואר השנה. גם אצל ההנדסאים והטכנאים רואים עלייה רצופה בביקוש, עם מספר משרות פנויות של כ־1,300 איש, שיא של השנים האחרונות.

שינוי כיוון או ירידה רגעית שתיעצר?

העלייה בביקוש למתכנתים בשנה שעברה הייתה הגבוהה והמהירה ביותר אי פעם. המספר הכפיל את עצמו מ-7,000 ל-14,000 בתוך שנה בלבד, בין ינואר 2021 לינואר 2022. לשם השוואה, לפני הקורונה לקח ארבע שנים למספר המשרות הפנויות להכפיל את עצמן. האם המטוטלת משנה כיוון כלפי מטה או שמא מדובר בירידה רגעית שתיעצר בקרוב?

אייל סולומון, מנכ"ל ומייסד חברת השמה להייטק אתוסיה, מספר על משנה הזהירות בהן נוקטות כעת חברות טק רבות. "חלק גדול מהחברות תיכננו להיכנס להדממה וחלק להקפיא גיוסים," הוא מספר לגלובס.

"אמנם הירידה בביקושים הנראית לעין קשורה בעיקר לחגים אך בשיחות שלנו עם החברות המגייסות עולה חשש גדול ממה שעומד להגיע לאור הירידות בבורסות העולם, המלחמה באירופה והאינפלציה הגואה בארה"ב. חלק מהחברות החליטו להקפיא גיוסים ולשבת על הגדר על מנת לראות לאן השווקים הולכים.

 
  

"מדד החרדה מהדוחות הפיננסים בשילוב של אי יציבות גלובלית, גוררים אחריהם קושי בגיוס כספים לסטארט-אפים חדשים ואיתם גם חברות טק רבות נוקטות משנה זהירות בקצב הגיוסים שלהן".

תחומים שסבלו מהזנחה חווים כעת תיקון

למריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק, יש הסבר אחר לגבי הממצא של הלמ"ס. הוא מכנה אותו "תיקון" ומסביר את הרקע להיווצרותו. "מאחר והיה יותר אטרקטיבי להכשיר מהנדסי תוכנה, תחומים אחרים סבלו מהזנחה של שני עשורים - בהם הנדסת המכונות, ובוודאי בתחום ההנדסאים והטכנאים," הוא אומר.

"עד היום המחסור הגדול ביותר באנשי ההייטק נמצא לא בסטארט-אפים אלא במפעלי הייצור - בין אם אלה מפעלי הייטק, ובין אם אלה מפעלי לואו-טק העושים שימוש במיכון ברמה טכנית גבוהה. כשהממשלה מדברת על הגדלת מספר עובדי ההייטק מ-370 אלף כיום ל- 550 אלף בתוך כחמש שנים, עיקר הגידול לא יבוא מהסטארט-אפים, שמספרם דווקא הולך וקטן, אלא מהמפעלים הגדולים".

עמית קרפ, שותף בקרן ההון סיכון בסמר, מספר על שינוי אווירה שחל לרוחבו של השוק. "כמעט בכל הדירקטוריונים שאני מעורב בהן נערכה שיחה שסובבת סביב המציאות החדשה ומנכ"לים נשאלים האם הם מזהים צורך לתקן את התקציב השנתי בהתאם למצב," הוא אומר.

עמית קרפ, קרן בסמר / צילום: אבישי פינקלשטיין
 עמית קרפ, קרן בסמר / צילום: אבישי פינקלשטיין

"חלק מהחברות התנהלו ביעילות, אבל חברות שמעדיפות שלא לגייס הון בקרוב כדי לא לאבד שווי, או שלא התנהלו ביעילות מלכתחילה, מבצעות בימים האחרונים הערכה מחדש של התקציב שלהן".

קרפ מסביר שאת התיקון בשוק הציבורי רואים בבירור. "הוא מספיק חד, כואב וממושך כדי שלא ייחשב לאירוע קצרצר. לכן, ברור לאן המצב הולך גם בשוק החברות הפרטיות. בגלל שעבר רק רבעון אחד מאז התיקון בשוק הציבורי עדיין לא רואים את זה בכל מקום, אבל מתחילים לראות התקררות בצד של גיוסי ההון סיכון: יש ירידה קלה במספר הגיוסים, בעיקר בחברות בוגרות יותר.

"אמנם החגיגה בענף הקריפטו עדיין בעיצומה, אבל כשאתה רואה שחברות בתחום המוצר לצרכן הסופי בשוק הציבורי חוטפות, אתה מבין שזה בוודאות יגיע לשוק הפרטי במוקדם או במאוחר. חברות שנזקקות לצאת לגיוס מחכות עוד קצת, מחשש לאבד שווי, אבל יש גבול כמה הן יוכלו להישאר מתחת למים. לכן כולם כרגע מחכים, וייתכן ונראה את עיקר הירידה בעוד רבעון אחד, שניים או שלושה".

גל פיטורים בחברות הסטארט־אפ בעולם

התיקון בביקוש לעובדי ההייטק הוא ביטוי נוסף לנקודת האיזון אליה הגיע הענף לאחר שנה של צמיחה חריגה בכל פרמטר אפשרי.

 
  

כך לדוגמה, בשנת 2021 גייסו סטארט-אפים ישראלים סכום שיא של 25.6 מיליארד דולר, פי 2.5 מהשיא הקודם של 2020, וכרבע מכלל הסכום שזרם לאירופה. גם ברבעון הראשון של שנת 2022 גייסו חברות הסטארט-אפ הישראליות 5.6 מיליארד דולר, סכום גבוה כמעט מכל רבעון בשנים שלפני 2021.

גיוסים רבים שהוכרזו ברבעון שעבר נסגרו כמה חודשים קודם לכן, כאשר התעשייה עוד נמצאה תחת אווירה אופורית. בחודשים האחרונים, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, ההתבטאויות לגבי העלאת הריבית בארה"ב ומחיקת השווי האדירה בשוק ההון, המציאות סביב חברות הטכנולוגיה השתנתה מקצה לקצה.

לפי בדיקת גלובס שנחשפה השבוע, 22 חברות הייטק ישראליות שהונפקו או מוזגו לחברות SPAC במהלך השנה שעברה, מחקו למשקיעים בהן קרוב ל־34 מיליארד דולר על הנייר, ביחס לשווי שלהן בעת ההנפקה. אף לא אחת מהן נסחרת כיום ברווח.

בארה"ב ובעולם המציאות כבר מדכאת הרבה יותר. אמנם אי אפשר עדיין לדבר במונחים של משבר, אבל התיקון בהחלט קיים, עם יותר מ- 2,000 מפוטרים מחברות סטארט-אפ רק בחודש האחרון מחברות בעלות פרופיל גבוה בארה"ב, בהודו ובברזיל.

בארה"ב פוטרו עובדים מגו-פאף, ענקית המשלוחים של מוצרי הדחף ומפאסט, חברת הטכנולוגיה לאתרי מסחר אלקטרוני שגייסה 124 מיליון דולר ונסגרה לאחר שהתברר כי הכניסה רק כמה עשרות אלפי דולרים בלבד. הצעד של גו־פאף התבצע לאחר פיטורים המוניים שהתרחשו בחברת ניהול האירועים המקוונים הופין, חברת האוטומציה הייפר סיינס וקמעונאית האיפור גלוסייר.

בברזיל פוטרו עובדים מחברות סטארט-אפ שפיתחו טכנולוגיה לעולם הנדל"ן, ואילו בהודו קוצצו אלפי עובדים מסטארט-אפ המסחר האלקטרוני מישו ואתר הלימודים המקוונים אנ-אקדמי.

על פי אתר דה-אינפורמיישן, שחשף לראשונה חלק ממקרים אלה, פיטורי עובדי ההייטק מהחברות הם בדרך כלל תולדה של לחץ מצד המשקיעים בחברות לקצץ בכוח-האדם או להאיט את גיוסי העובדים. זאת, במטרה לגייס בהמשך הון בשווי נמוך יותר מסבבי גיוס שנערכו בשנה שעברה, כזה שיתאים לשווי חברות הטכנולוגיה בשוק ההון.

"יותר הזדמנויות לרכישה במחיר אטרקטיבי"

למרות שירידת השווי של חברות הטכנולוגיה בבורסה מתפרסת על פני כל התחומים, בשוק הפרטי היא ממוקדת בעיקר בחברות שנאלצות לגייס כל שנה או שנה וחצי מאות מיליוני דולרים כדי לכבוש נתחי שוק. מנגד, חברות אלו צריכות להוציא הון רב על תשתיות וגיוסי עובדים ולכן הן נחשבות לרחוקות מאוד מרווחיות. כאלה הן בעיקר חברות בתחום המסחר האלקטרוני ומוצרים שנמכרים לצרכנים (ולא לחברות מסחריות).

בדיקה של קצב צמיחת החברות באמצעות רשת לינקדאין מספקת תמונה דומה. עקומות הגידול במספר העובדים בעולמות המסחר האלקטרוני - כמו אבו, יאנגו, יוטפו, ואפילו גלובל-אי המצליחה - נמצאות במגמה של האטת הצמיחה. גם למונייד, שמשווקת ישירות ביטוח מקוון ללקוחות, האטה את קצב צמיחתה וכך גם ביזאבו שמסייעת להפיק כנסים וירטואליים. תמונה שונה מספקות חברות סייבר, כמו וויז, סנטינל וואן או אורקה סקיוריטי שממשיכות להראות צמיחה חזקה.

אפילו חברות שספגו ירידות שווי בבורסה אך נמצאות בתחומים צומחים כמו קלטורה, טאבולה או איירון סורס, מפגינות צמיחה חזקה על פי הרשת החברתית לעובדים (לינקדאין).

ירידת השווי, ההצטננות בשוק הפרטי והתחזיות הקודרות מביאות חברות רבות לחשוב על רכישות. למרות שהרבעון האחרון היה מצומצם יחסית באקזיטים מהסוג הזה, אור לנצ’נר, מנכ"ל חברת המידע העסקי ברייט דאטה רואה יותר ויותר הזדמנויות בשוק הישראלי. "סמנכ"ל הפיתוח העסקי שלנו, שעוסק בין השאר ברכישות, עסוק מתמיד," הוא מספר לגלובס.

אור לנצ'נר מחברת ברייט דאטה / צילום: ענת שרון
 אור לנצ'נר מחברת ברייט דאטה / צילום: ענת שרון

לנצ'נר מספר על ההזדמנות שהמצב בהייטק מספק לחברה שלו. "הכסף הפך לפחות זול וחברות לא רווחיות, שכבר לא רואות בשוק גיוסי ההון כאטרקטיבי, מחפשות להירכש. אנחנו בהחלט רואים כיום הרבה יותר פניות מחברות ומבנקאי השקעות. עבורנו כחברה רווחית בינונית, ההזדמנויות הפכו רבות יותר, והמחיר הפך לאטרקטיבי יותר".

שי וינינגר, מנכ"ל למונייד, כתב בתגובה לכתבה כי "אין קשר בין הכתבה לבין למונייד. למעשה, למונייד מגייסת עובדים מהר מאי פעם וצפויה לגדול השנה בקצב של כ-70% ומעל לחצי מיליארד דולר במכירות - השנה הכי טובה מאז הקמתה".

צרו איתנו קשר *5988