יו"ר השלטון האזורי: "מחיר הקרקע בישראל מוגזם ופראי"

שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי, מתנגד לארבע תוכניות ותמ"ל חדשות שמתוכננות באזור הדרום • לדבריו, הפוליטיקאים מחפשים פתרונות מהירים על חשבון עתיד החקלאות והשטחים הפתוחים, וחייבים לממש קודם כל את הפוטנציאל שיש בהתחדשות העירונית

שי חג’ג’, יו''ר מרכז המועצות האזוריות / צילום: איל יצהר
שי חג’ג’, יו''ר מרכז המועצות האזוריות / צילום: איל יצהר

את הריאיון הזה אנחנו עורכים במשכן הכנסת שעה קלה לפני שיו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים שי חג'ג' עובר את הכביש למשרד הפנים כדי להילחם נגד תוכנית הוותמ"ל בקרית מלאכי.

מרכז השלטון האזורי מרכז את 54 המועצות האזוריות בישראל, שבהן חיים פחות ממיליון מתושבי המדינה, והן מחזיקות יותר ממחצית משטחה. חג'ג' זועם על כך שהמדינה מתכננת להעביר למעלה מ-25 אלף דונם במחוז דרום הארץ לטיפול הוותמ"ל: 7,000 דונם בנתיבות, 7,000 בשדרות, 7,000 בתימורים ו-4,000 בקריית גת.

הוא מקווה שימצא אוזן קשבת אצל יו"ר מטה התכנון הלאומי במשרד, שלומי הייזלר, אבל הביקורת שלו לא נעצרת רק במקרה הזה. "הוותמ"ל צריכה לעבור מהעולם. מדובר בכלי דורסני שבאמצעותו לוקחים שטחים חקלאיים מניבים שחשובים מאוד למדינת ישראל, בלי פרופורציות ובלי תכנון אמיתי ויעיל שמוביל לבנייה", הוא פותח את דבריו באופן נחרץ.
"בישראל צריך להבטיח את ביטחון המזון של האזרחים. אנחנו רואים מה קורה היום במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אנחנו מבינים את המשמעות: במצב של מלחמה, כשהנמלים שלנו יהיו סגורים, נהיה חייבים לייצר לעצמנו ואם לא יהיו שטחים חקלאיים לא נוכל לעשות את זה. אף אחד לא מעריך את החקלאות, לא שר החקלאות ולא שר האוצר - אלא להיפך. הם פוגעים בחקלאות ובחקלאים".

במסיבת העיתונאים שבה הציגו את הרפורמה בחקלאות דווקא שמעתי מהשרים שרוצים להצעיד את החקלאות קדימה.
"אני לא חושב שיש להם כוונות רעות", חג'ג' מסייג. "הם פשוט לא מבינים חקלאות. 70% מהעגבניות מיוצרות בעוטף עזה ואם יאפשרו את היבוא הזה מטורקיה ומעזה אז נאכל עגבניות רעות מאוד שאנחנו לא יודעים במה השקו אותם ולאנשים לא יהיה להם ממה להתפרנס בעוטף עזה".

יש בישראל משבר דיור מתמשך, אנשים מתקשים מאוד לקנות דירה. צריך לשחרר פה שטחים לבנייה בעבודה של בולדוזר, להלן הוותמ"ל.
"הנתונים של פרופ' ערן פייטלסון (מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית) מראים שהיום בישראל יש קרקעות לכ-800 אלף יח"ד, כשבונים 50-90 אלף בשנה. אז יש פה מלאי לתשע השנים הקרובות. תכנון ותמ"לי הוא לא תכנון אמיתי וטוב. אז מה יקרה? יאשרו תוכניות שיתחילו לבנות רק בעוד שבע שנים והתכנון כבר לא יהיה רלוונטי ושוב יבנו שכונות לא מותאמות למדינת ישראל.

"היו טענות כלפי הוועדות המחוזיות שהן לא עובדות מספיק מהר והוותמ"ל ייתן להן תחרות. במקום לתת להם תחרות, בואו ניקח את כוח האדם שיושב בוותמ"ל ונעבה איתו את הוועדות המחוזיות ונאפשר קידום תוכניות בצורה מהירה יותר ולפחות נבדוק חלופות כי אלו תוכניות שישפיעו עלינו דורות קדימה".

"מאז הקמת הוותמ"ל לא התקבלה התנגדות אחת"

כדי לתאר עד כמה דורסנית עבודת הוותמ"ל, חג'ג' מצייר באוויר באצבעו ואומר: "בא ראש העיר או השר הממונה ולוקח טוש כחול ומסמן פה פינה, 'יופי הנה 7,000 יחידות דיור'. אבל איפה תשתיות? איפה כבישים? תחבורה ציבורית?"

הוא חושף נתון שמפתיע גם אותי: "ידעת שמאז הקמת הוותמ"ל לא התקבלה ולו התנגדות אחת שהוגשה? מאלפי התנגדויות - אפילו לא אחת? כי הוותמ"ל היא בולדוזר שצריך לרוץ קדימה. לקחו בערך 100 אלף דונם שטחים חקלאיים בישראל ומומשו (בהליך מימוש) רק כ-15% עד היום".

אבל לאחר התיקון בהארכת החוק כבר לא לוקחים את הקרקע מיד.
"רק עכשיו בחקיקה החדשה כי עמדנו על זה, כי עקרו מטעי אבוקדו ועברו חמש שנים ולא עשו אפילו תשתית מים. בינתיים החקלאים יכלו להתפרנס. התנגדנו להארכת החוק עד שיסכימו לתנאים שלנו ודרשנו בין היתר שיצרו שלביות, לא יותר מ-30% מקרקע של משבצת חקלאית כדי לא להפוך יישוב חקלאי לעירוני. אבל אני מודה שפספסנו. אפשרנו להם חריגה בארבע תוכניות שבהן הם יוכלו לחרוג מה-30% וכבר אנחנו רואים שלוש תוכניות בדרום שחרגו: שער הנגב, תימורים בקריית מלאכי וקריית גת. בתוכניות האלה הם ניצלו את הג'סטה שעשינו להם לדברים חריגים ומימשו את זה מיד".

שרת הפנים אומרת בפירוש שהיא רוצה להוסיף יחידות דיור לשוק. השרים רוצים לפתור את משבר הדיור ושייבחרו בהם שוב.
"בדיוק. בסוף השרים רוצים להביא תוצאות - הפשרנו קרקעות וכולי. אבל להיבחר שוב זה לא המהות. המהות היא לעשות את זה נכון. אמרתי בכל מקום, אנחנו לא נמנע מעיר להתפתח, אבל נדרש לעשות את זה ביישוב הדעת. קודם לבנות בתוך העיר, בהתחדשות עירונית. זו חוכמה לבנות עיר חדשה ואת הישנה להפוך לסלאמס?

"באופקים העברנו 7,000 דונם לעיר, שזה פי שניים מגודל העיר. אבל בהסכמה עם ראש העיר במקום לתת לו את כל הקרקע מיד, הצעתי לו קח 1,000 דונם תסיים ותקבל עוד והוא הסכים. ובינתיים ממשיכים לגדל בקרקעות האלה. וזה רק כי יש לי קשר טוב עם ראש העיר. זה לא צריך להיות ככה - הוותמ"ל היתה צריכה לקבוע את השלביות הזו".

אתה אומר לצופף ערים ולבנות צמוד דופן כשאתה מגיע מהמועצות האזוריות וגר במושב עם גינה. למה לא לאפשר רווחה כזו לכולם?
"אנחנו הולכים לציפוף של 6 יח"ד לדונם, זה כמעט שכונה בעיר. אנחנו גם יודעים שאנחנו צריכים להצטופף כי מדינת ישראל צריכה קרקע ואנחנו לא מאפשרים יציאה מהקו הכחול. אנחנו נכנסים מתחת לאלונקה איפה שצריך אבל עם שכל".

"יש לנו רק משקיף בוותמ"ל"

חוסר התכנון היעיל שבבסיס פעולות הוועדה, אומר חג'ג', בא לידי ביטוי בתוכניות נוספות שלה, כמו שער הנגב וקריית ביאליק. "בוותמ"ל שער הנגב, שלוקח 40% משטח משבצת של ארבעה קיבוצים שונים, פשוט הופכים את הקיבוצים האלו לשכונה בעיר כי אין להם קרקעות לגדל", אומר חג'ג'. "אני לא כועס. אם מדינת ישראל לא רוצה קיבוצים, שתקבל החלטה אמיצה ותגיד שהיא הופכת קיבוצים לשכונות בעיר ומצופפת אותם בעיר. בסוף זו החלטת ממשלה. תגידו וניאבק. הם לא אומרים ובמסגרת התכנון הם אוכלים שטחים. גם הוותמ"ל בקריית ביאליק שלקח הרבה שטחים שלא מומשו וגם בתים שנבנו עומדים ריקים. אז מה עשינו בעצם?"

חג'ג' הוא גם יו"ר המועצה האזורית מרחבים. כאיש הדרום, הוא מברך על הבאת תושבים חדשים לנגב ולדרום כולו ועל הגדלת הבנייה. אבל הוא דורש לגבות את התוכניות העתידיות בתשתיות ובשירותים מתאימים שלא יבריחו את התושבים. "זה טוב לבנות, אבל צריך תעסוקה ואזורי תעשייה וחינוך. אז אם נותנים אישור לוותמ"ל לבנות יחידות דיור אז אולי נצרף לו גם יחידת סמך שתאפשר גם הרחבה של שטחי מסחר וליצור מקורות תעסוקה? כי מי יבוא מתל אביב לאופקים אחרת?".

 
  

העמדה שלכם נשמעת בדיונים?
"יש לנו רק משקיף בוותמ"ל, אנחנו לא חלק ממקבלי ההחלטות וזה חלק מהסיפור. אנחנו לא רוצים להפריע - אם צריך ניכנס מתחת לאלונקה - יש לי שני ילדים אחרי צבא, וגם הם יצטרכו למצוא פתרונות דיור. צריך לאפשר דיור במחיר נורמלי לזוג צעיר".

בשלב הזה חג'ג' עובר להציע להעביר את כובד המשקל מהאצת התכנון והבנייה להורדת מחירי הקרקע. הצעה בנוסח הזה העביר גם לשרים האמונים על הנושא ולא זכה למענה.
"אחת הבעיות הקשות שלנו כאן היא מחיר הקרקע שנקבע על ידי רשות מנהל מקרקעי ישראל. עד שלא יעשו שם רפורמה אמיתית של הורדת מחירי הקרקע לא נראה שינוי במחירי הדיור.

"הצענו גם יחד עם השלטון המקומי והשלטון האזורי למשרד השיכון ולמשרד הפנים תנו לנו קרקעות בשווי אפס ואנחנו - החברות הכלכליות שלנו - נבנה בתים בערך שווי הבינוי וניקח עוד 5% תקורה כדי לנהל את המערכת. ככה שנוכל למכור דירה במיליון שקל במקום 3 מיליון. בסוף מי שמספר סיפור על עליית מחירי הדיור שיבוא בטענות לרמ"י ולמדינת ישראל שקובעת את מחיר הקרקע".

אתה אומר, 'זה לא ההיצע', 'זה מחיר הקרקע'.
"מחיר הקרקע מוגזם, פראי. כשאני בניתי את הבית שלי בגילת מחיר הקרקע היה 38 אלף שקל כולל פיתוח והיום מיליון וחצי. למה? מה קרה ב-15 שנים האחרונות שהמחיר עלה בצורה פראית בנגב, בפריפריה, במושב? מישהו פה גוזר קופון על הזוגות הצעירים האלה ואומר שיש בעיית דיור".

מישהו?
"מדינת ישראל גוזרת קופון על הזוגות הצעירים".

שרת הפנים הודיעה כי רוב פעילות הוותמ"ל תוקדש להתחדשות עירונית וליישובי מיעוטים וחרדים.
"זו הצהרה מבורכת. הוותמ"ל אמור להיות מיועד למקומות בהם יש בעיות קשות שצריכים פתרונות מהירים ולא לכל מדינת ישראל. אם זה מה שהיה קורה בפועל. אבל כשכל ראש עיר שרוצה לפתוח ותמ"ל מסמן עם הטוש הכחול מה שבא לו על המפה - אנחנו לא שותפים לכך. אם זה היה מתמקד בשלושת המגזרים האלה, היינו גם מצביעים בעד, אם היינו יכולים להצביע", הוא מוסיף בציניות.

יש שטחים חקלאיים לא מעובדים שהיית מוותר עליהם יותר בקלות?
"רוב השטחים מעובדים על ידי חקלאים. לדוגמה בבארי יש לנו מטע אבוקדו עד לגדר עם ג'אבליה ואם אנחנו לא נשב שם מי יישב שם? אם לא יהיו קרקעות חקלאיות למושבים האלה נצטרך להביא פלוגות לגבולות, אמר את זה האלוף ישראל זיו - לא אני. מי גילה את המחבלים שיצאו מכלא גלבוע? חקלאים. את המנהרות מעזה? חקלאים".

"הממשלה לא תחזיק מעמד וזה מדאיג"

חג'ג' אמנם משתייך פוליטית לליכוד, אבל מביע חשש מהתפרקות הממשלה. "אני חושב שהממשלה הזו לא תחזיק מעמד, זה הולך לבחירות. הבעיה המרכזית היא שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסבבים של בחירות וזה מאוד מדאיג אותי כראש רשות שצריך תקציב ושרים מתפקדים. בסוף זה משפיע על התושבים שלנו ואני מודאג מאוד. אני איש ליכוד והייתי שמח שהליכוד יחזור לשלטון, למרות שאני מאוד מסתדר עם הממשלה והשרים הנוכחיים, אבל קשה מאוד לתפקד בקונסטלציה הזו. כשהממשלה צולעת הכל צולע ואנחנו סובלים כולנו".

תגובה: "הדברים אינם הולמים את המציאות"

מהוותמ"ל נמסר בתגובה: "הדברים העולים בראיון אינם הולמים את המציאות בעבודת הוותמ"ל והחוק החדש. לגבי זכות ההצבעה נציין כי הרכב הוועדה נקבע בחוק, וכי יש שני מושבים בעלי זיקה ברורה לענף החקלאות. הראשון הינו משרד החקלאות ופיתוח הכפר, והשני הינו ראש הרשות מטה יהודה וממלאי המקום, אשר מיעצגים את המועצות האזוריות. בחוק החדש נוסף נציג המייצג את המועצות האזוריות כמשקיף בדיוני הוועדה.

"עבודת הוותמ"ל רחוקה מלהיות דורסנית. הוועדה קשובה לכל הגורמים בעלי העניין בתחומי תוכניות המקודמות בוועדה, נותנת משקל לכל הטיעונים הנוגעים לתוכניות תוך מתן מענה והכרעה לעת צורך.

"800 אלף יח"ד הינו מספר דמיוני ואין לו אחיזה במציאות. יובהר כי באופן ייחודי ביחס למוסדות התכנון, הוועדה עוקבת אחר מימוש בפועל של התוכניות שאושרו בוועדה, ומנתוני הוותמ"ל עולה כי מתוך 92 תוכניות מאושרות בוועדה, מעל שליש כבר החל פיתוח בשטח או ניתן היתר. זהו סדר גודל שאין לו אח ורע בתחום התכנון.

"לעניין הבקשה להכרזת מתחם מגורים בתימורים, מדובר על בקשה ראשונית שטרם הוכרזה לקידום בוותמ"ל, ובניגוד לנטען בכתבה, מדובר על מתחם שהינו צמוד דופן לשטח השיפוט של קריית מלאכי".

שי חג'ג'

אישי: בן 51, נשוי ואב לארבעה, מתגורר בגילת
מקצועי: ראש מועצה אזורית מרחבים מאז 2012, יו"ר מרכז המועצות האזוריות
עוד משהו: מייצג את חקלאי הדרום, חבר מזכירות הליכוד

צרו איתנו קשר *5988