תגלית הגז של אנרג'יאן היא לא דרמה גדולה אלא סימן לפוטנציאל היצוא הישראלי

התגלית החדשה בבלוק 12 היא, נכון לעכשיו, 8 BCM מסחריים נוספים • זה מסמל כי ייתכן שיש שם גז נוסף, כאשר אנרג'יאן מדברים על פוטנציאל ל־50 BCM נוספים, אבל עד הקידוח אי-אפשר לדעת

מתיוס ריגס, מנכ''ל אנרג'יאן / צילום: אנרג'יאן
מתיוס ריגס, מנכ''ל אנרג'יאן / צילום: אנרג'יאן

חברת אנרג'יאן  היוונית החלה את פעילותה בשוק האנרגיה הישראלי כאשר רכשה בשנת 2016 את מאגרי הגז הטבעי כריש ותנין אשר בים התיכון, מידיהן של קבוצת דלק ונובל אנרג'י תמורת 150 מיליון דולר. מאז, עוסקת אנג'יאן בפיתוח מאגר כריש, שהפקת הגז ממנו צפויה להתחיל ברבעון השלישי של 2022 באמצעות אסדת קידוח צפה.

התגלית בבלוק 12 היא, נכון לעכשיו, 8 BCM מסחריים נוספים. לדברי לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר באי.בי.אי בית השקעות, את בלוק 12 ניתן יהיה לחבר למערכת ההולכה עוד לפני תנין, בגלל שהוא קרוב יותר לכריש.

"שכבת הקרקע שבה התגלה הגז היא שכבה שאנחנו מכירים ויודעים שיש בה גז. מדובר באותן שכבות של תמר ושל כריש, ככה שזו לא הפתעה שיש שם גז", מסביר לובלין. "הכמויות הן בעצם סימן השאלה הגדול שהיה כאן". לדבריו, "לפני שהם יצאו לדרך דובר על פוטנציאל של כ־21 BCM, ובסופו של דבר יצאו עם 8 BCM, אבל זאת לא אכזבה ולא כישלון, כי השוק מראש לא תמחר שם 21 BCM. זה כן מסמל כי ייתכן שיש שם גז נוסף, כאשר אנרג'יאן מדברים על פוטנציאל ל־50 BCM נוספים, אבל עד הקידוח אי-אפשר לדעת.

"התגלית עלולה להתגלות ככזו שאינה 'גיים צ'יינג'ר'"

"אם אכן מדובר על 50 BCM נוספים, זה מגדיל את העתודות של אנרג'יאן פה בארץ ב־50% וזה משמעותי. מצד שני, אם בסוף לא תהיה כמות נוספת אז התגלית החדשה היא חיובית אבל לא ‘גיים צ'יינג'ר'".

הביקושים לגז טבעי בשוק המקומי הולכים וגדלים, וגם ימשיכו לגדול בעתיד. אולם, התגלית החדשה פותחת בעיקר אפשרות להגדלת יצוא הגז מישראל. זה יכול לקרות דרך הסכמי יצוא חדשים שעליהם תחתום אנרג'יאן באופן ישיר, למשל עם מצרים, וזה יכול לקרות בדרך שבה החברה תמכור את הגז הנוסף לשוק המקומי, ותאפשר למאגרים אחרים (בעלי הסכמי יצוא קיימים) למכור יותר גז ליצוא.

לובלין מסביר כי "מבחינת עתודות הגז של ישראל, אנחנו מדברים על כמעט 900 BCM, שנמצאים באדמה וברור שהשוק המקומי לא יודע לספוג זאת בטווחי זמן קרובים. השוק המקומי צורך 14-13 BCM בשנה וגם אם היקף הצריכה עולה בקצב של 1 BCM בשנה, עדיין מדברים על עשרות שנים של גז באדמה.

השלב הבא בלוויתן ובתמר: הגדלת היקפי ההפקה

"ברור שצריך למצוא יעדים נוספים ליצוא, כי מי יודע אם בעוד 20 שנה בכלל יהיה שימוש לגז. אז יש פה גם תמריץ לחברות לעשות מונטיזציה (ניצול נכסים קיימים להפקת הכנסה נוספת) כמה שיותר מוקדם, וגם תמריץ למדינה שנהנית מתמלוגים וממסים. אני מניח שנראה את הסכמי היצוא מתרחבים. אנחנו רואים את ניו"מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) ורציו מקדמות את פיתוח השלב הבא של לוויתן, כדי להגדיל את היקפי ההפקה".
לובלין מסכם: "אני מניח שגם מאגר תמר, ככל שיתפנה גז מהשוק המקומי כאשר כריש יתחיל לפעול, ינסה גם הוא להגדיל את היצוא, וזה עוד לפני שדיברנו על הפנטזיות של יצוא הגז לאירופה. בסך הכל, ה"8 BCM הללו הם לא דרמה מאוד גדולה, אבל זה כן סימן שיש פה עוד גז באדמה וזה מגדיל את פוטנציאל היצוא של גז ישראלי, בטח למעגל הקצר של מצרים וירדן, ואולי בטווח הארוך יותר גם לאירופה".