רואי החשבון בדרך ללשכה סטטוטורית? החלה עבודת הוועדה הציבורית לאסדרת מקצוע ראיית החשבון

כחצי שנה לאחר שנכנס לתפקידו כנשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח חן שרייבר פתח השבוע את פעילותה של הוועדה הציבורית לאסדרת מקצוע ראיית החשבון, במטרה להוציא לפועל את הבטחתו להפיכת לשכת רואי החשבון ללשכה סטטוטורית.

הוועדה תדון ותבחן, בין היתר, את מעמדו של מקצוע ראיית החשבון בישראל, את מעמדו ביחס למדינות אחרות, את השחיקה בשכרם של רואי החשבון ואת הגורמים לכך, את הרפורמה המוצעת על-פי המודל הגרמני ועוד. את מסקנות הביניים תגיש הוועדה בעוד 45 יום.

בין החברים בוועדה: המשנה ליועמ"ש לשעבר, עו"ד  אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הכלכלי-פיסקלי; חבר הכנסת לשעבר איתן כבל, ששימש כיו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים ("ועדת הטייקונים") וכיו"ר ועדת הכלכלה; רו"ח ועו"ד אודי ברזילי, לשעבר היועץ המשפטי וסגן נציב למס הכנסה (רשות המסים); ד"ר גיתית גור-גרשגורן, לשעבר כלכלנית ראשית ומנהלת המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך וכן סגנית מנהל קרן תמורה במדען הראשי ומי שימשה כחברה בוועדה הציבורית לבחינת התחרותיות במשק; ונשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר.

שחיקת שכר, אחריות בלתי מוגבלת ומחלוקות מול רשות המסים

בשנת 2022 לשכת רואי החשבון היא עדיין לשכה ולנטרית, התנדבותית, ולא לשכה סטטוטורית, שכל רואי החשבון בארץ חייבים להיות חברים בה ולהיות נתונים תחת פיקוחה, בדומה ללשכת עורכי הדין. שרייבר הבטיח לאורך קמפיין הבחירות שלו כי זה יהיה הנושא המרכזי שבו הוא יטפל - הפיכת הלשכה לסטטוטורית.

בעיות נוספות שמטרידות את העוסקים במקצוע בשנים האחרונות הן שחיקת שכר רואי החשבון ומעמדם, האחריות הבלתי מוגבלת שלהם וניגוח רואי חשבון על-ידי רשויות המס ככלי לאכיפה נגד לקוחותיהם והפעלת סנקציות בלתי סבירות.

בסקירת מצב המקצוע שהוצגה בפני חברי הוועדה בפתח הדיון הראשון, נכתב כי "מקצוע ראיית החשבון איננו כשאר המקצועות 'החופשיים'. רואי החשבון המבקרים את התאגידים, גדולים כקטנים, ומייצגים תאגידים ועוסקים אל מול רשויות המס, משמשים כנאמנים של המדינה ושל טובת המשק בכלל. מהימנות הדיווחים הפיננסים, בחברות ציבוריות, בחברות ממשלתיות, ובכלל הפעולות המשקיות, היא מרכיב יסודי באמון הציבור בכלכלה ובאטרקטיביות של המשק. ניתן היה לצפות כי תפקידם החיוני של רואי החשבון, כנאמנים של הכנסות המדינה ושל המשטר התאגידי והפיננסי הקבוע בדין, היה מקנה להם מעמד מיוחד בקרב רשויות המדינה, מולה הם עומדים כמייצגים של הגופים הכלכליים.

"אלא שלא כך היא. מערכת היחסים בין ציבור רואי החשבון ובין רשות המסים היא נוקשה, מסורבלת ובלתי יעילה. במקום פעולה הרמונית, בשיתוף-פעולה הנדרש כל-כך לטובת המשק, מתגלעים עימותים וקשיים חדשות לבקרים".

בסקר שנערך בקרב כ-300 רואי חשבון בישראל, הסכימו למעלה מ-75% מהמשיבים עם הקביעה כי "רשות המסים מכבידה מאד על רואי החשבון ואינה רוחשת כבוד למקצוע". כ-90% מהמשיבים סברו כי על לשכת רואי החשבון לנהל מדיניות תקיפה מול רשות המסים, לצורך שיפור מעמדם של רואי החשבון כמייצגים של לקוחותיהם.

בסקירה צוין כי "אלה מאבקים שאינם הכרחיים; הם תולדה של רגולציה אדישה לצורכי המקצוע, שאינה מכירה את דרישות המקצוע מקרוב, ולכן מסרבלת תהליכים ומקשה על ההתנהלות השוטפת. בניגוד למקצוע עריכת הדין, הגורם האחראי לאסדרת (רגולציה) התחום איננו הגוף המקצועי אלא גוף ממשלתי במשרד המשפטים - מועצת רואי החשבון. במועצת רואי החשבון אין לגוף המקצועי, לשכת רואי החשבון בישראל, כל מעמד מחייב".

נשיא הלשכה: ההמלצות יביאו לשינוי

לדברי נשיא הלשכה, רו"ח שרייבר, "ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה, מבין כל הכלכלות המפותחות, שבה מתקיים המצב האבסורדי שאנחנו בלשכת רואי החשבון נתונים בו. בכל שאר המדינות סבורים כי על הגוף המקצועי המייצג את רואי החשבון יש להטיל את האחריות לאסדרת המקצוע, ורק בישראל - שום דבר.

"אסדרת המקצוע, האתיקה המקצועית, מבחני ההסמכה ועוד נמצאים בידי אנשים חסרי יכולת וסמכות מקצועית. לא עוד. כשנכנסתי לתפקידי, הבטחתי להוביל לשינוי ולהפוך את הלשכה לסטטוטורית, בעלת מעמד מעוגן בחוק. היום אנו מקימים ועדה ציבורית של מומחים ששמם הולך לפניהם, כל אחד ואחת מוביל בתחומו, שתבחן את הנושא לעומק ותמליץ המלצות שיהפכו לתוכנית עבודה עבור הלשכה. אני משוכנע כי המלצותיה של הוועדה יביאו לשינוי משמעותי של מעמד מקצוע ראיית החשבון ויטיבו לא רק עם רואי החשבון אלא עם המשק כולו". 

 נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי

חברי הוועדה הנוספים הם: רו"ח יפעת פלקון-שניידר, לשעבר חשבונאית ראשית ומנהלת המערך החשבונאי ברשות ניירות ערך; רו"ח דורון סדן, שותף מנהל ב-PWC ישראל; פרופ' חיים אסיאג, שותף מנהל בפירמת אסיאג יועצים בע"מ ומרצה בכיר בבית הספר למינהל במסלול האקדמי של המכללה למינהל ומי שאחראי על בחינות ההסמכה הסופיות בחשבונאות פיננסית מטעם לשכת רואי החשבון; תא"ל (במיל.) מהרן פרוזנפר, ששימש כיועץ כספי לרמטכ"ל וכראש הוועדה המייעצת לשר האוצר משה כחלון וכיום בעל חברת ייעוץ אסטרטגי ופיננסי M-Faculty; ד"ר דוד (דייבי) דישטניק, חבר הסגל האקדמי הבכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב והמייסד והשותף המנהל בקרן הגידור DNR; ומאיר סויסה, בעלים ומייסד של משרד מאיר סויסה תקשורת, המספקת ייעוץ אסטרטגי למקבלי החלטות ולארגונים במגזר הפוליטי, העסקי והחברתי.

לפני כחודשיים הקים נשיא לשכת רואי החשבון ועדה אחרת בלשכה, בראשות רו"ח שלומי שוב, שמטרתה "לדון בעתיד המקצוע" ובין היתר לבחון את תוכנית הלימודים למקצוע ראיית החשבון ואת הרפורמה בתוכנית שהובילה מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור, ביחד עם נשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר, רו"ח איריס שטרק.

מדובר בשתי ועדות שאמורות להשלים אחת את השנייה, כאשר הוועדה שעוסקת בעתיד המקצוע עוסקת בשילוב רואי החשבון במקצוע, היבטי מיסוי, התייחסות חשבונאית לקריפטו ובשאלה איך רואי החשבון רואים את העתיד שלהם; בעוד הוועדה הסטטוטורית עוסקת בדרך בה המדינה רואה את המקצוע. חברי הוועדה הסטטוטורית הם אנשי מקצוע בלתי תלויים, שאמורים לבחון לעומק שלל סוגיות הקשורות למקצוע ולממשקים שלו עם גורמים שונים במשק.