האם נרשם שיפור אדיר בקצב האישור של תוכניות בנייה בישראל?

השרה איילת שקד התגאתה ב"שיפור אדיר בלו"ז". הנתונים מספרים סיפור שונה • המשרוקית של גלובס

איילת שקד, ימינה הודעה לעיתונות, 8.5.22 / צילום: איל יצהר
איילת שקד, ימינה הודעה לעיתונות, 8.5.22 / צילום: איל יצהר

מכשול משמעותי בדרך להוזלת מחירי הדירות הוא פרק הזמן הארוך שנדרש לרשויות לאשר הליכי בנייה. האם שרת הפנים איילת שקד הצליחה לאחרונה להביא לפריצת דרך בתחום הזה? מההודעה לעיתונות שפורסמה מטעמה לרגל הוצאת הדוח השנתי של מינהל התכנון, ניתן להתרשם שכן. "עם כניסתי למשרד הפנים הנחיתי את יו"ר מטה התכנון הלאומי לפעול בשיתוף מינהל התכנון לצמצם את לוחות הזמנים על ידי קיצור של תהליכים ו-ויתור על בירוקרטיה מיותרת. בהתאם לכך אנחנו רואים שיפור אדיר בלוחות הזמנים - אישור תוכנית עומד כיום על פחות מ-16 חודשים בממוצע!".

ההתפארות של שקד בהישג הזה לא מגיעה בחלל ריק. כפי שהסביר לנו פרשן "גלובס", דרור מרמור, "התמשכות ההליכים לאישור תוכניות בנייה בישראל נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים שתרמו לעליות מחירי הדיור בשנים האחרונות. לאור זאת, הפוליטיקאים שלנו מרבים להתחייב כי יקצרו את הזמן עד להכרעה בתוכניות, כך שהיצע הדירות יגדל במהירות, יענה על הביקושים, ויצנן את המחירים".

אז האם שקד הצליחה במשימה? עיון בדוח מינהל התכנון לשנת 2021 שאותו הזכרנו מראה שהנתון שהביאה אינו נכון. לפי שקד, משך הזמן הממוצע לאישור תוכנית עומד כיום על פחות מ-16 חודשים, בשנתון דווקא נכתב כי הנתון הזה עומד כיום על שנתיים. כלומר, 24 חודשים. מה ההסבר לחוסר ההתאמה בנתונים? מטעמה של שקד הגיבו כי בהודעה חל בלבול: הנתון "פחות מ-16 חודשים" מתייחס לפרמטר אחר, ואילו הישגה של השרה הוא שמשך הזמן הממוצע לאישור תוכנית עומד כיום על שנתיים בלבד.

עוד נשוב לפרמטר האחר, אבל האם השנתיים המדוברות הן אכן הישג? משך הזמן הכולל לאישור תוכנית (שמחושב כממוצע ארצי) מודד את אורכו של הליך התכנון במוסד התכנון, מקבלת התוכנית ועד פרסומה ברשומות. הליך כזה כולל שבעה שלבים: קליטה (קבלת התוכנית), בדיקה תכנונית, מילוי תנאים, הפקדה, הכרעה בתוכנית, הליך אישור (מתן תוקף) וסיום (פרסום ברשומות). מבחינה זו אכן נרשם שיפור במהלך השנים: אם בשנת 2010 משך הזמן הכולל לאישור תוכנית עמד על 3.8 שנים בממוצע, בשנת 2021 נתון זה עומד, כאמור, על שנתיים (ראו תרשים). אלא שקשה לייחס את השיפור העקבי הזה דווקא לכהונתה של שקד. היא הרי נכנסה לתפקידה רק באמצע 2021, וגם אם היינו מייחסים לה את הישגי השנה כולה, הרי שבמהלכה לא חל כל שינוי - ודאי לא "שיפור אדיר" - לעומת נתוני 2020, שגם בה עמד הנתון הזה על שנתיים. גם השיפור לעומת 2019, בה עמד הנתון של 2.1 שנים, הוא מינורי.

ומאיפה נלקח הנתון של "פחות מ-16 חודשים"? הוא מתייחס לפרמטר שנקרא "הזמן הממוצע להכרעה בתוכנית". זה מדד חלקי יותר שמתאר את פרק הזמן שחולף בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מעמידה בתנאי הסף ועד הכרעה בתוכנית. ב-2021 הנתון הזה אכן עמד על 15.7 חודשים שהם פחות מ-16 חודשים. אלא שכאן דווקא חלה הרעה קלה לעומת השנים הקודמות: ב-2019 עמד הנתון על 15.5 חודשים, ואילו ב-2020 הוא עמד על 15.2 חודשים.

 
  

מטעם השרה שקד נמסר בתגובה: "יובהר, כפי שציינה השרה, כי הכוונה לשיפור האדיר בלוחות הזמנים הייתה לנתון שמתייחס לאישור התוכנית הסופית (כפי שכתוב) העומדת כיום על שנתיים. מדובר בשימור של נתון שיא שנקבע לראשונה בשנת 2020 העומד גם הוא על שנתיים. ההשוואה נעשתה לשנים עברו בהן שנת 2013 לדוגמא, בה משך הזמן הכולל עמד על 3.4 (ממוצע ארצי בשנים) ולכן מדובר בשימור נתון שיא ובשיפור אדיר ביחס לשנים עברו".

בשורה התחתונה: דבריה של שקד לא נכונים. הנתון של הזמן הממוצע לאישור תוכנית לא ירד ל"פחות מ-16 חודשים" בממוצע והוא עומד כיום על שנתיים. נתון זהה ל-2020 ודומה ל-2019. ואילו המדד בו הזמן הממוצע הוא אכן פחות מ-16 חודשים, הוא "הזמן הממוצע להכרעה בתוכנית", ובו חלה הרעה לעומת השנתיים הקודמות.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: איילת שקד
מפלגה: ימינה
מקום פרסום: הודעה לעיתונות של מינהל התכנון
תאריך: 8.5
ציטוט: "אנחנו רואים שיפור אדיר בלוחות הזמנים - אישור תכנית עומד כיום על פחות מ 16 חודשים בממוצע!"
ציון: לא נכון

אחד העניינים החשובים שרבים נוהגים להזכיר כאחת הסיבות למחירי הדירות הגבוהים הוא פרק הזמן הארוך שנדרש לרשויות לאשר הליכי בנייה. אלא שבעקבות הדו"ח השנתי שהוציא מינהל התכנון - הגוף האחראי על תכנון מיזמי בנייה שכפוף למשרד הפנים - היו מי שדווקא הצליחו למצוא נקודות אור. בהודעה לעיתונות שגם צוטטה בתקשורת, שרת הפנים איילת שקד ציינה שעם כניסתה למשרד הפנים היא הנחתה "לצמצם את לוחות הזמנים על ידי קיצור של תהליכים וויתור על בירוקרטיה מיותרת". המשמעות, לדברי שקד, היא ש"בהתאם לכך, אנחנו רואים שיפור אדיר בלוחות הזמנים - אישור תכנית עומד כיום על פחות מ-16 חודשים בממוצע!". אז האם אכן היה שיפור אדיר בלוחות הזמנים? ומה השתנה בתקופת כהונתה של שקד כשרת הפנים?

לפני שנצלול לנתונים, צריך להבין למה בכלל העיסוק בלוחות הזמנים הוא חשוב. פרשן "גלובס", דרור מרמור, הסביר לנו ש"התמשכות ההליכים לאישור תוכניות בנייה בישראל נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים שתרמו לעליות מחירי הדיור בשנים האחרונות. עניין זה לא חמק גם מעיני מקבלי ההחלטות - ולראיה, הפוליטיקאים שלנו מרבים להתחייב כי יקצרו את הזמן עד להכרעה בתוכניות, במטרה להבטיח תוספת היצע של דירות שתענה על הביקושים ותצנן את המחירים".

בחזרה לשקד. ראשית, נציין שההתבססות על נתוני 2021 כדי לבחון את כהונת שקד היא בעייתית מראש: שקד נכנסה לתפקידה במחצית השנייה של השנה שעברה, ובתקופה כה קצרה לא ניתן באמת לשנות באופן משמעותי תהליכים כה מורכבים כמו תכנון ובנייה. ולמרות ההסתייגות, האם הנתונים אכן מספרים על שינוי דרמטי שחל בתקופת שקד?

המדד ששקד השתמשה בו, משך זמן לאישור תוכנית, אכן מופיע בשנתון של מינהל התכנון. אלא שבעוד ששקד ציינה שזמן אישור התוכנית עומד כיום על פחות מ-16 חודשים בממוצע, הנתון בשנתון מדבר על שנתיים. מטעמה של שקד הובהר לנו כי חל בלבול בהודעה - והנתון שצוטט נשלף ממדד אחר - הזמן הממוצע להכרעה בתוכנית. אז בשלב זה כדאי לעשות סדר בנתונים.

משך הזמן הכולל לאישור תוכנית (שמחושב כממוצע ארצי) מודד את משך הזמן הכולל של הליך התכנון במוסד התכנון. הליך כזה כולל שבעה שלבים: קליטה (קבלת התוכנית), בדיקה תכנונית, מילוי תנאים, הפקדה, הכרעה בתוכנית, הליך אישור (מתן תוקף) וסיום (פרסום ברשומות). כלומר, משך הזמן הכולל לאישור בוחן את הזמן שעבר מרגע קבלת התוכנית ועד הפרסום ברשומות. מבחינה זו במהלך השנים אכן נרשם שיפור: אם בשנת 2010 משך הזמן הכולל לאישור תוכנית עמד על 3.8 שנים בממוצע, בשנת 2021 נתון זה עמד על שנתיים. אלא שקשה לייחס את השיפור הדרמטי דווקא לכהונתה של שקד: הנתון ירד בעשור האחרון בהדרגה כשב-2016 הוא לראשונה ירד אל מתחת ל-3 שנים. למעשה, כבר ב-2020 הנתון עמד על שנתיים - זהה לזה שנרשם בתקופת שקד.

כאמור, המספר שאותו ציטטה שקד בטעות מתייחס למשך הזמן הממוצע להכרעה בתוכנית. מדד זה מתאר את פרק הזמן שחולף בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מעמידה בתנאי הסף ועד הכרעה בתוכנית (מהשלב השני ועד השלב החמישי). אומנם קשה לעקוב אחר השיעורים ההיסטוריים של הנתון, אך גם כאן ניתן לקבוע כי לא חל שיפור בשנה האחרונה: הנתון לשנת 2021 עמד על 15.7 חודשים, בעוד שבשנים 2020 ו-2019 הוא עמד על 15.2 ו-15.5 בהתאמה. כדי לקבל נקודת ייחוס, נציין שהחוק (סעיף 109א(ב)(1) בחוק התכנון והבנייה) מחייב שזמן ההכרעה לא יעלה על 18 חודשים. בשנתון של מינהל התכנון מופיע הנתון לפיו 26% מהתוכניות לא הוכרעו בפרק הזמן המתחייב לפי החוק - ירידה קלה בהשוואה ל-2020 (28%), אך עלייה בהשוואה ל-2019 (22%).

משרת הפנים איילת שקד נמסר: "יובהר, כפי שציינה השרה, כי הכוונה לשיפור האדיר בלוחות הזמנים הייתה לנתון שמתייחס לאישור התוכנית הסופית (כפי שכתוב) העומדת כיום על שנתיים. מדובר בשימור של נתון שיא שנקבע לראשונה בשנת 2020 העומד גם הוא על שנתיים. ההשוואה נעשתה לשנים עברו בהן שנת 2013 לדוגמא, בה משך הזמן הכולל עמד על 3.4 (ממוצע ארצי בשנים) ולכן מדובר בשימור נתון שיא ובשיפור אדיר ביחס לשנים עברו".


לסיכום, המדד ששקד הצביעה עליו, משך הזמן הכולל לאישור תוכנית, לא מעיד על שיפור בלוחות הזמנים שחל בתקופת כהונתה. משך הזמן התקצר כבר בשנים שקדמו לה - ובתקופת כהונת נרשם אותו משך זמן שנרשם שנה קודם לכן. גם הנתון השני אותו שקד ציטטה לא מעיד על שיפור בלוחות הזמנים. לכן דבריה של שקד לא נכונים.

תחקיר: יובל אינהורן

צרו איתנו קשר *5988