ניהול בכיר של גופים ממשלתיים אינו חלטורה וניסיון ניהולי אינו רק שורות בקורות החיים

פרופ' יובל אלבשן הוא אדם ראוי ורב-פעלים בעל אג'נדה בנושאים חברתיים, אולם הוא נעדר לכאורה את הניסיון הניהולי הנדרש לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי, ובפניו עומדת עדיין משוכה לא פשוטה - אישור המינוי בוועדת גילאור

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo
המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

הכותב הוא המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) לשעבר 

לאחרונה התבשרנו על החלטתו של שר הרווחה מאיר כהן למנות את פרופ' יובל אלבשן לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי. אלבשן הוא אדם ראוי ורב-פעלים בעל אג'נדה בנושאים חברתיים אולם הוא נעדר לכאורה את הניסיון הניהולי הנדרש, ובפניו עומדת עדיין משוכה לא פשוטה והיא אישור המינוי בוועדת גילאור שהיא הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות. ועדת האיתור דרשה ניסיון ניהולי של שמונה שנים לפחות, ובהן חמש שנים של ניסיון ניהולי בכיר. ואכן נראה שדרישה זו הייתה ראויה בהתחשב בכך שבשנת 2022 תקציב הביטוח הלאומי עד על למעלה מ-15 מיליארד שקל.

החלטת שר הרווחה התבססה על המלצת ועדת האיתור, אך במקרה זה פעלה בנוסף גם ועדת מינויים, שחברים בה נציגי מועצת הביטוח הלאומי, כגורם נוסף שממליץ לשר, ושניים מתוך 3 חבריה המליצו על מועמד אחר ולא על אלבשן. 

פרופ' יובל אלבשן / צילום: איל יצהר
 פרופ' יובל אלבשן / צילום: איל יצהר

הקמתה של ועדת איתור למשרות בכירות במקום קיומו של מכרז היא מנגנון נכון ורצוי שיש לו את הגמישות הנדרשת למציאת המועמד המתאים ביותר. בפני הוועדה הובאו טיעונים כי אלבשן לא עומד בקריטריון זה מאחר שלא ניהל גופים גדולים אך הוועדה החליטה להמליץ על אלבשן לאחר שהגיעה למסקנה כי הניסיון שצבר בתפקידים שונים עונה על דרישות הסף, והעדיפה על פניו מועמדים אחרים עם ניסיון ניהולי בכיר משמעותי הרבה יותר.

מנגנון להכשרת מינויים

למרבה הצער מהתבוננות על פעולתן של ועדות האיתור בשירות הציבורי בתקופה האחרונה (כולל בנציבות שירות המדינה) מתעורר חשש כי ועדות האיתור הפכו למנגנון להכשרת מינויים בהם חפץ השר הממונה וכי במקרים רבים ה"משחק מכור מראש". כך למשל מונתה לאחרונה (תוך חילוקי דעות בוועדת האיתור שם) מנהלת חדשה לרשות לאיסור הלבנת הו ומימון טרור במשרד המשפטים הנעדרת למעשה כל ניסיון ניהולי, וספק אם בכלל עומדת בתנאי הסף כפי שנקבעו שם.

ואכן לגיטימי ששר מעונין לקדם מועמד עם אג'נדה אידיאולוגית מסוימת, אך תפקידה של ועדת האיתור להבטיח כי המועמד מתאים מבחינת כל התכונות הנדרשות לתפקיד, ולא להיות חותמת גומי שבודקת אם ניתן בדוחק לראות את המועמד כמי שעמד בתנאי הסף. אין תפקידה של הועדה לבחור את המועמד הטוב מבין אלה שהובאו בפניה (כמו בהליכי מכרז, אלא עליה לאתר את המועמד המתאים ביותר לתפקיד ובמקרה שהועדה סבורה שאין בפניה מועמד כזה מצופה ממנה לפנות ביוזמתה למועמדים ראויים אחרים.

יתכן שההחלטה של השר כהן היא אמנם חוקית בשל ההכשר שניתן לה על ידי ועדת האיתור, אך לאור העדר הניסיון הניהולי הבכיר, ולאור ההמלצה הנוגדת של הועדה המייעצת, מדובר בחריגה מהנורמה המקובלת. בעבר התערב בג"ץ כאשר שר האוצר שטייניץ ביקש לסטות מהחלטתה של ועדת איתור למנות את משה אשר למנהל רשות המיסים. במקרה שם התבררה ההחלטה כנכונה ומשה אשר היה מהמנהלים הטובים שהיו לרשות המיסים.

טובת הציבור

הלקח מפרשה זו לשרים הממנים הוא כי ניהול בכיר של גופים ממשלתיים אינו חלטורה ועל השרים הממנים למנות לתפקידים אלה אנשים בעלי ניסיון ניהולי משמעותי ומוכח. "בעלי המניות" בגופים אלה הם הציבור והשרים הממנים פועלים כנאמני הציבור. במסגרת זו עליהם לשאול את עצמם השאלה האם לו היה מדובר בחברה פרטית בשליטתם היו ממנים את האדם כמנהל. הלקח לוועדות האיתור הוא כי ניהול הוא מקצוע וניסיון ניהולי איננו רק שורות בקורות החיים אלא מעשים שניתן להמחישם ויש להביא עליהם קבלות.

 ***גילוי מלא: פרופ' יובל אלבשן היה עד לאחרונה בעל טור קבוע בגלובס