רשות החדשנות: נסיגה בשילוב החרדים בהייטק הישראלי

לפי הדוח השנתי של רשות החדשנות, 1,200 נשים חרדיות עזבו את ענף ההייטק בשנה שעברה ובמקביל, קיימת ירידה בכמות המשתתפים בתוכניות ההכשרה הממשלתיות • גם השתלבות החברה הערבית בענף נפגעה ב-2021

נשים מהחברה החרדית בחברת הייטק. ירידה במספר הנשים החרדיות בענף / צילום: Reuters, Darren Whiteside
נשים מהחברה החרדית בחברת הייטק. ירידה במספר הנשים החרדיות בענף / צילום: Reuters, Darren Whiteside

ישראל הופכת אט אט למדינת ההייטק - כבר לא רק סטארט-אפ ניישן - ובשנה החולפת הפך ענף הטכנולוגיה, שבעבר זכה לכינוי הקטר של המשק, לקונצנזוס. שיעור ייצוא ההייטק חצה לראשונה את רף ה-50% והוא עומד כיום על 54%; התעסוקה בענף חצתה את רף ה-10% - קרוב יותר ליעד הממשלתי של 15% שהציבה הממשלה הנוכחית. שיעור העובדים בעשור החמישי לחייהם המועסקים בהייטק הכפיל עצמו מ-6% לפני עשור ל-12% כיום; ישראל במקום הראשון במדינות ה-OECD בהוצאה למו"פ ביחס לתמ"ג; ומקצוע מדעי המחשב הפך לפופולרי ביותר בקרב סטודנטים.

ויחד עם זאת, המדינה עדיין מתקשה עד מאוד להרחיב את הנגיעה של התעשייה המבוקשת בישראל בחברה החרדית והערבית. כעת מגלה הדוח השנתי של רשות החדשנות שמתפרסם היום (ד') כי בשנת 2021 חלה נסיגה של 6% במספר העובדים מהחברה החרדית בענף. בחלוקה מגדרית, 1,200 נשים חרדיות נגרעו מהתעשייה, בעוד ש-500 גברים חרדים הצטרפו לענף.

ד"ר עמי אפלבאום, יו"ר רשות החדשנות, מסביר זאת בין השאר במגפת הקורונה שהביאה נשים רבות מהחברה החרדית לפרוש ולהישאר עם הילדים בבית, בעוד שיותר גברים סיימו הכשרות מיוחדות של ארגונים בעלי אופי דתי שזכו במכרזים של משרד הכלכלה. אפלבאום אף צופה כי בחודשים הקרובים יסיימו עוד כמה מאות חרדים קורסים שהחלו בשנה שעברה ואורכים חודשים ארוכים.

עם זאת, על המכרזים לתוכניות ההכשרה בסבסוד ממשלתי, אין הרבה קופצים וקיימת אף ירידה במספר המשתתפים בהכשרות אלה. על פי רשות החדשנות, בשנת 2020 השתתפו 825 חרדים בחמש הכשרות ייעודיות להייטק בשיתוף המדינה מטעם עמותות כמו קמאטק, אקסטרה-טק והמרכז האקדמי לב. בשנת 2021 השתתפו 550 חרדים בארבע הכשרות בלבד, בהם של אוניברסיטת אריאל, JBH, אקסטרה טק וקריירה 21.

אומנם, ברשות החדשנות ובמשרד הכלכלה עומדים לצאת בקרוב עם קול קורא נוסף שינסה לגייס ארגונים נוספים לטובת הכשרות מסובסדות, אך מבלי שינוי גישה גם מכיוונה של החברה החרדית השינוי המיוחל, ככל הנראה, לא יגיע. אפלבאום צופה שבחודשים הקרובים יצטרפו אלפי חרדים למעגל העבודה בהייטק, אבל טוען שלצד זה, יותר ארגונים חרדיים חייבים להצטרף ליוזמות הממשלתיות כדי להבטיח את המשך שילובם של החרדים בתעשייה. "אנחנו מהצד שלנו עושים את מה שצריך לעשות - למשל, מסדרים את הכיתות בצורה כזו שתתאים להפרדה בין גברים לנשים, כי חשוב לנו למצוא דרך לתת לחברה החרדית הכשרות בסביבה שבה ירגישו בנוח", הוא אומר.

"אבל יש לנו ציפיות שגם מנהיגי העדה החרדית והפוליטיקאים שלהם יובילו יותר ארגוני הכשרות בעלי אופי דתי להירשם לתוכניות שלנו. כאשר פרסמנו את הקול הקורא לפני שנה, קיבלנו בסך-הכול ארבע הצעות של קבוצות הכשרה בתחום, מסך 118 הבקשות שקיבלנו סך-הכול. אי-אפשר מצד אחד להתלונן על כך שאין חרדים בהייטק, ומהצד השני, כאשר המדינה פותחת את הכיס ומחלקת מענקים של מעל ל-50 מיליון שקל, רק כמה עמותות ניגשות. גם אנחנו נבדוק מחדש את פעולות השיווק וההסברה שלנו מתוך מחויבות לשילוב חרדים בכלכלה הישראלית".

"ענף של גברים יהודים לא-חרדים"

בעוד ששילובם של חרדים בהייטק נבלם, שילוב של בני החברה הערבית קפא. הגידול במספר הערבים המועסקים בהייטק הישראלי עמד על 200 איש בלבד במהלך השנה האחרונה. למעשה, ההייטק שומר על מעמדו כענף שהצמיחה בו היא בעיקר של גברים המשתייכים לאוכלוסיה היהודית - שאינה חרדית - ובמרכז הארץ.

רשות החדשנות מגלה כי שליש מחברות ההייטק, ובהם כרבע מהעובדים בענף, ממוקמות בתל אביב. בירושלים ממוקמות בעיקר חברות בסדר גודל קטן ובינוני וחיפה מאכלסת בעיקר חברות רב לאומיות. באר שבע היא העיר הצומחת ביותר מבחינת כמות הסטארט-אפים הפועלים בה, אך המספרים עוד קטנים באופן יחסי - עלייה של 30 חברות בלבד מ-70 ב-2015 ל-100 ב-2020.

60.3% מהשכירים בהייטק גרים בערי המרכז בעוד חלקם של כלל העובדים במשק מערים אלה הוא 45.5%. במילים אחרות, הייצוג של תושבי המרכז בהייטק גדול מחלקם היחסי באוכלוסיית השכירים בישראל בכ-35%.

ברלין ופריז מדורגת גבוה יותר

ישראל אומנם מובילה בשיעור המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק, אך במדדים בינלאומיים רבים היא מפסידה. בשנה שעברה התדרדר ענף ההייטק בישראל למקום ה-15 במדד החדשנות העולמי, לאחר שב-2020 דורג במקום ה-13 ובמקום ה-10 בשנה שלפניה, כשהוא מאותגר על ידי תעשיות מקבילות בערים כמו פריז, ברלין, טורונטו וציריך.

ישראל מובילה במדים כמו מספר הסטארט-אפים בשלבי הסיד לנפש, אך קיימת שחיקה בשיעור השקעות ההון סיכון הזורמות אליה. בעוד החלק היחסי של ענפי הייטק בפריז וברלין גדל בשני העשורים האחרונים, חלקן של השקעות ההון סיכון שהגיע לישראל מסך ההשקעות בקבוצת הערים שנבדקה ירד מ-18% ב-2001 ל-11% בשנה שעברה, על פי קראנץ' בייס.

אפלבאום מתייחס גם למפולת בשוק ההון - שמשפיעה על עשרות חברות הייטק ציבוריות - ועל המשבר בשוק השקעות ההון סיכון שצפוי להתגבר בחודשים הקרובים ולהפחית את ההון הנזיל שזורם לחברות ישראליות. "זו ההזדמנות של הממשלה - שההשקעה שלה במו"פ היא הנמוכה מבין מדינות ה-OECD מתוך כלל ההוצאה בתחום - להשקיע בתחומים שיש בהם כשלי שוק", הוא אומר. "ישראל לא צריכה עוד מימון של חברות סייבר, פינטק או תוכנה ארגונית. אבל זו ההזדמנות של המדינה לפתוח את הכיס בתחומים שאם לא נשקיע בהם עכשיו בשילוב עם האקדמיה, נפספס את הרכבת: מחשוב קוואנטום, ביו-קונברג'נס (ביולוגיה הנדסית) ותחליפי חלבון".

לאפלבאום גם רעיון יצירתי מה לעשות עם מפוטרי ההייטק, אם וכאשר אלה יגיעו בעקבות המשבר. אלה יכולים להיות מנותבים לסיוע למשרדי הממשלה לצלוח את המהפיכה הדיגיטלית ולהגדיל את ההשקעה בטכנולוגיה, שהיא מהנמוכות בעולם. "גביית המס בשיא - חייבים לנצל את ההזדמנות הזו כדי להטמיע חדשנות במשרדים ובשילוב חברות ההייטק בפעילות שלה. בואו נחשוב, למשל, איך אפשר לרתום בינה מלאכותית ליישומים במשרד החינוך שיכולים לסייע לתלמידים בשיעורי הבית שלהם".

צרו איתנו קשר *5988