האיום של האיחוד האירופי יוצר מחלוקת בתוך ממשלת ישראל

לאחר שמשרד החוץ תמך בעצירת סיוע כספי לפלסטינים בשל הסתה במערכת הלימוד, האיחוד האירופי "מאיים" למנוע את כינוס הגוף בו מתנהל הדיאלוג בין ישראל לאיחוד - שלא התכנס במשך עשור • בינתיים, השר פריג' מתנגד לעמדה הישראלית, וטוען: "הפלסטינים עשו שינוי"

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock
בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

האם האיחוד האירופי מעניש את ישראל בשל החלטתה לתמוך באיסור שהטילה הונגריה על העברת סיוע לרשות הפלסטינית? לטענת מבכירים במשלחת הישראלית לבריסל - התשובה לכך היא חיובית.

בשבועות האחרונים עצרה הונגריה סיוע כספי בסך 130 מיליון אירו, שהועבר לפלסטינים, בשל ההסתה המתמשכת במערכת החינוך. כבר באפריל 2021 אימצה הוועדה לביקורת על התקציב באיחוד האירופי את עמדת הנציג ההונגרי, לפיה העברת הסיוע תותנה בשינוי תוכנית הלימוד הפלסטינית.

באופן טבעי, משרד החוץ הישראלי תמך בהתניית העברת הכספים בשינוי מהותי במערכת החינוך הפלסטינית. בחשבון הטוויטר הרשמי של שר החוץ יאיר לפיד, נכתב: "אחרי לא מעט מאמצים שלנו (וקרדיט מגיע גם לשר לשעבר יובל שטייניץ), האיחוד האירופי מתחיל להתייצב באופן נחרץ נגד ההסתה הנפשעת בספרי הלימוד הפלסטינים. בפעם הראשונה שהתקציבים הוקפאו עד שההסתה תיפסק".

איום על ישראל, או סערה בכוס מים?

לגלובס נודע שבכינוס החצי שני של המדינות התורמות לפלסטינים, נמתחה על ישראל ביקורת בשל תמיכתה במהלך ההונגרי. הביקורת הגיעה מראשי האיחוד, ובהם ג’וזף בורל, הממונה על קשרי החוץ של האיחוד, וגם מצד האדי עמר, סגן מזכיר המדינה האמריקאי לענייני ישראל והרשות הפלסטינית.

בין היתר, גורמים באיחוד הבטיחו למנוע את כינוס מועצת האסוציאציה בין האיחוד האירופי וישראל, כל עוד האחרונה תתמוך בעיכוב העברת הכספים לפלסטינים. מדובר בגוף משותף בדרג מיניסטריאלי, שמתכנס אחת לשנה, במטרה לקדם שיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לאיחוד. אלא שהמועצה לא התכנס מאז שנת 2012.

למרות האיום, גורם רשמי באיחוד האירופי טען שאין קשר בין ההתדיינות על כינוס מועצת האסוציאציה לבין ההתניה להעברת כספי הסיוע רשות בשינוי במערכת החינוך. לדבריו, ברגע שימצא מועד מתאים המקובל על שני הצדדים, המועצה תכונס. הגורם ציין שהאיחוד האירופי הוא התורם הגדול ביותר לרשות הפלסטינית, ונמשכים הדיונים בנושא תקציב הסיוע לשנה זו.

בשנה שעברה שיגרו 100 חברי פרלמנט אירופים ותשעה ח"כים מהאופוזיציה והקואליציה בישראל, מכתב לשר החוץ האירופי, ודרשו לחדש את כינוס המועצה. עם זאת, מדינות שונות הביעו התנגדות, ביניהן אירלנד. בישראל רואים צביעות בהתנגדות הזו, שכן באיחוד מקיימים ממפגשים בדרג הזה עם לא מעט מדינות שאינן דמוקרטיות, מדינות שנושא זכויות אדם לא בראש מעיניהן, בלשון המעטה.

השר פריג' בביקורת על עמדת הממשלה

סוגיית ספרי הלימוד המסיתים נגד ישראל עלתה כבר בהסכמי אוסלו, ומאז הפלסטינים מבטיחים לתקנה. אמנם לאורך השנים נעשו שינויים מסוימים - לעיתים גם לרעה והחרפת השיח - אך בשורה התחתונה לפי רוב החוקרים שבדקו את החומר מדובר בתיקונים זניחים ולא מהותיים.

תכני הלימוד הפלסטינים מייצרים מחלוקות רבות. מצד אחד, הפלסטינים טוענים שההסתה מוגבלת למדי, ומסתמכים על מחקר שפרסם מכון מחקר גרמני במימון האיחוד האירופי להצדקת טענתם. מן הצד השני, מחקרים אחרים ובעיקר של עמותות המנטרות את הפרסומים ברשות, קובעים שהנוער הפלסטיני מוסת לאלימות נגד ישראל, ומקדש את המושג "איסתישהאד" - מוות בקרב או בפיגוע נגד ישראלים.

בראש המשלחת הישראלית לבריסל עומד השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג’, שמתנגד למדיניות של משרד החוץ. "הפלסטינים מבטיחים שיעשו את השינוי הנדרש במערכת החינוך, ודוחות שונים של ועדות אירופיות מעידים שהתחילה מגמה של שינוי", אמר השר לגלובס. "אנחנו לא יכולים לדבר על חיזוק כלכלי של הרשות ולבקש מהאירופים לסייע להם, ומנגד לפעול לעצירת הכספים".

השר עיסאווי פריג’ / צילום: אורי לובן
 השר עיסאווי פריג’ / צילום: אורי לובן

פריג’ קיים במהלך הכנס פגישות עם בכירים אירופאים ופלסטינים, בהם ראש הממשלה הפלסטיני - מוחמד אשתייה, שר האוצר הפלסטיני - שוכרי בשארה, הממונה על יחסי החוץ באיחוד האירופי - ז’וזף בורל, שרת החוץ הנורבגית - אניקה הויטפלדט, ובכירים נוספים.

בנאומו בוועידה אמר פריג’: "כלכלה פלסטינית חזקה, מוסדות פלסטיניים אפקטיביים, ורשות פלסטינית יציבה, אינם רק אינטרס פלסטיני - אלא גם אינטרס ישראלי ובינלאומי. הכלכלה הפלסטינית על סף קריסה, בחודשים האחרונים עובדי הרשות לא מקבלים את מלוא שכרם ועלינו לפעול לחיזוקה, שכן קריסה כלכלית פלסטינית תהיה אסון שיפגע בכל האזור".

סוגיה נוספת שפריג’ מנסה לקדם - בינתיים ללא הצלחה - היא ועדה כלכלית המשותפת לישראל ולפלסטינים, שנקבעה בהסכמי פריז, אך לא כונסה כבר שנים רבות. לפני מספר חודשים, דווח בגלובס על כוונתו של פריג’ לכנס את הוועדה, אך היוזמה נעצרה בשל התנגדות גורפת של ישראל. לטענת השר, פעילותה של הוועדה חשובה במיוחד לקביעת מדיניות כלכלית אסטרטגית מול הפלסטינים עבור ישראל, בדגש על קביעת המכסות לייבוא ולייצוא פלסטיני, בהם ישראל משתמשת כאמצעי ענישה.

"צריך למתן הגזרים כדי לשפר את האווירה, להביא לקידום הכלכלה הפלסטינית", אמר השר, והזהיר: "נהיה בבעיה מדינית קשה עם אירופה והאמריקאים". עוד חזרתו לארץ, הבטיח פריג’ לדון על הסוגיה עם שר החוץ לפיד. בשל המצב הפוליטי הרעוע, ייתכן שהשר ממרצ יתעקש הפעם על המהלך.

כך תוכפל יכולת ייצוא הגז של ישראל

ביום שני השבוע ביקרתי באסדת הגז של אנרג’יאן בשדה כריש, השדה הצפוני ביותר במים הכלכליים של ישראל. באותו היום התפרסמה גם הודעת החברה על תגלית הגז בקידוח אתנה הסמוך, וההערכה היא שבמרחב בלוק 12 בין כריש לתנין יש קרוב ל-60 מיליארד ממ"ק של גז טבעי. מדובר במרחב שנקדחה בו רק באר אחת, ועל פי הסימנים הגיאולוגיים, ייתכן שקיימות בו נוספות.

אמנם בחברות הגז הפועלות באזור, קיימת הערכה שלא קיימים מאגרי ענק כמו לוויתן ותמר, אך השטח רווי במאגרים בינוניים וקטנים של כמה עשרות BCM בכל אחד. לכן, האתגר עבורן הוא למצוא את המאגרים בעלי כדאיות להשקעה, שתלויה בין השאר בחוזי רכז לגז וביקוש הגובר באירופה לגז הישראלי. העברת הגז לאירופה תלויה, בין השאר, במשרד האנרגיה שיספיק את הפתרונות. לטענת בכירי המשרד, גיא סמט והמנכ"ל יאור שילת, בתוך שלוש שנים תוכפל יכולת הייצוא הודות להרחבת הצינורות הקיימים והנחת צינור אחד חדש (ניצנה) לכ-20 BCM בשנה.

במקביל, תוכפל הפקת הגז הטבעי בשדות הקיימים, מהלך שיבטיח שהאספקה לצרכים הישראליים לא תיפגע. לפי נתוני המשרד, המשק הישראלי יזדקק לבין 400 ל-450 BCM ב-25 השנים הבאות. כבר כעת, הערכות שקיים בין 800 ל-900 BCM בשדות.

בשיחה עם גלובס, שילת הדגיש את הכוונה למצוא את הדרכים להגדלת ייצוא הגז לאירופה. "הגז הטבעי הישראלי יאפשר לנו לעבור את העידן הנוכחי ולחזק את הכלכלה ויחסינו עם מדינות האזור ואירופה. אנו בוחנים את כל אפשרויות ההולכה לרבות אניית הנזלה, במסגרת מדיניות הגיוון במשק האנרגיה, הן במקורות והן באמצעי ההולכה".

צרו איתנו קשר *5988