בכירי משרד המשפטים מורידים פרופיל. זה לא יעבוד לאורך זמן

היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה מתאמצת בחודשים האחרונים מאז נכנסה לתפקידה להנמיך פרופיל עד למינימום האפשרי. היא ממעטת עד לאפס להתבטא בכנסים ובאירועים ציבוריים. חוות הדעת שלה לא מקבלות תהודה ופרסום יזום של משרד המשפטים, למעט בעניינים אזרחיים יבשים, וגם שם מדובר בחוות דעת לא דרמטיות, בלשון המעטה. מחלוקות משפטיות ומתיחויות מול שרי הממשלה - ככל שישנן ואני בספק אם ישנן - לא צפות על פני השטח.

נראה כי מדובר במדיניות מושכלת של עו"ד בהרב-מיארה שמעוניינת קודם כל לבסס את מעמדה בתפקיד הרם, ובתקופת ההסתגלות היא מעדיפה שהזרקורים יעסקו בה כמה שפחות. גם אביחי מנדלבליט ניסה לעשות זאת, אולם חיש מהר הגיעה חקירת השר דאז אריה דרעי ובהמשך חקירות רה"מ דאז בנימין נתניהו ולאחר מכן אלף סערות נוספות - והחלום נגוז. המחשבה כאילו אפשר לנהל את התפקיד בדממת אלחוט למשך תקופה ממושכת, היא מחשבת שווא. הצלחת בהרב-מיארה לשמור על דממה במשך כמה חודשים היא לא דבר של מה בכך. על כל פנים, זה רק עניין של זמן עד שהשקט המתוח יופר. ברגע שהשקט יופר, השד כבר לא יחזור לבקבוק.

פעם אמר לי גורם הבקי בפרטים, שבדיקה מקצועית שנעשתה העלתה כי מספר הפרסומים בעניינו של היועמ"ש מנדלבליט, גדול מכל יתר הפרסומים שקשורים לכל משרד המשפטים על כל מחלקותיו ואגפיו גם יחד.

איסמן לא מעוניין להתמודד עם התקשורת

פרקליט המדינה עמית איסמן נוקט גם הוא מיום כניסתו לתפקיד באסטרטגיה דומה. הוא לא מתראיין וממעט להופיע בכנסים ובאירועים ציבוריים. מעבר לכך, כמעט כל ההחלטות שמתקבלות בתיקים רגישים, על דעתו, לא זוכות ל"חותמת כשרות" שלו ולגילוי לציבור כי ההחלטה התקבלה על דעתו. איסמן מעוניין לעבוד, ואין לו כוח ורצון להתנהל בתקשורת ולהתמודד עם התקשורת. במיוחד לאור נקודת הפתיחה הלא נעימה עימה הגיע לתפקיד.

כשלעצמו, חוסר הרצון להתבלט הוא דבר שראוי להערכה. אולם זרם המים האדיר לא עוצר, פשוט יש אחרים מתחתיו של איסמן שזוכים להירטב. בתקופתו של מנדלבליט, אירועים אלו הובילו לא פעם ולא פעמיים לפיצוץ בין המשנה לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן-ארי לבין הפרקליט איסמן. מכיוון שמנדלבליט זכה למקלחת הכי חמה, הפקודים של איסמן הכילו זאת. לא בטוח שהם ימשיכו להכיל זאת גם תחת כהונת היועמ"שית שמקפידה להישאר יבשה בעצמה.

המתמודדים על תפקיד המשנה לענייני משפט בינ"ל

משרד המשפטים משנה את פניו ומרענן את שורת בכיריו. לאחר מינוי גיל לימון לתפקיד המשנה ליועמ"ש (מנהלי-ציבורי) ובהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, תפקידים נוספים הולכים ומאוישים. לאחרונה קיבלה הממשלה את המלצת ועדת האיתור בראשות בהרב-מיארה למנות את עו"ד אביטל סומפולינסקי לתפקיד המשנה ליועמ"ש (ציבורי-חוקתי) וכעת משתחררים שני תפקידים בכירים נוספים.

ועדת האיתור הוציאה קול קורא לתפקיד המשנה ליועמ"ש לענייני משפט בינלאומי במקומו של ד"ר רועי שיינדורף אשר סיים זה מכבר כהונה ארוכה בתפקיד. שיינדורף הומלץ לצד מיארה ויועמ"ש מערכת הביטחון עו"ד איתי אופיר לתפקיד היועמ"ש, אולם הממשלה בחרה במיארה. על התפקיד צפויים להתמודד שלושה מומחים במשפט בינלאומי, שניים מתוכם מתוך המחלקה עצמה ואחד מהפרקליטות הצבאית, ד"ר ערן שמיר-בורר, שנחשב לפי שעה למועמד בעל סיכויים גבוהים יותר לזכות בתפקיד.

שמיר בורר כיהן עד לאחרונה בתפקיד ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, בה שירת מ-1998, וכעת הוא נמצא בחופשת פרישה מצה"ל. הוא היה אחראי במידה רבה על הוראות פתיחה באש במהומות ליד הגדר בעזה אשר כונו על ידי הפלסטינים "צעדות השיבה". הוא גיבש יחד עם הפצ"ר שרון אפק את המדיניות המאפשרת לירות על מפגינים שמתקרבים לגדר גם אם לא קיימת סכנה מיידית בהתקרבותם לגדר. ד"ר שמיר בורר הופיע בעצמו בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד חוקיות המתווה, והעתירה נדחתה. שמיר-בורר מתגורר בקיבוץ בפרברי ירושלים, נחשב למשפטן מבריק שמומחיותו בדיני מלחמה. גם עבודת הדוקטרט שלו באוניברסיטת ניו יורק עסקה בנושא זה. מלבד זאת, עסק שמיר לא מעט בייעוץ בנוגע למלחמת הסייבר של ישראל.

המועמד השני, הוא עו"ד נועם נוימן, המכהן כראש אשכול דיני מלחמה בתוך המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים. נוימן כיהן במשך 23 שנה בפרקליטות הצבאית ופרש בדרגת אל"מ כראש מחלקת הדין הבינלאומי. שמיר-בורר החליף את נוימן בתפקיד זה. לפני כן שירת כיועמ"ש חבל עזה ובתפקידים נוספים. בזמן כהונתו כראש מחלקת הדין הבינלאומי, פרץ מבצע צוק איתן. נוימן גיבש מקרוב את המטרייה המשפטית של המבצע, והיה מעורב בהתגוננות צה"ל בפני טענות בפני טריבונלים בינלאומיים בעקבות המבצע. לנוימן מספר תארים, ובכללם תואר שני במשפטים מבית הספר למשפט צבאי של הפרקליטות הצבאית האמריקאית בשרלוטסוויל.

המועמד השלישי, הוא ד"ר גיל-עד נועם, ראש אשכול הליכים בינלאומיים במחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים מאז 2012. על פי משרד המשפטים, תחומי עיסוקו מתמקדים במשפט פלילי בינלאומי, ובתחומים בעלי זיקה לתחום, כגון נושאים של חסינויות, דיני המלחמה ודיני זכויות האדם הבינלאומיים. זאת, לצד שורה של נושאים משפטיים בעלי השלכה על ההתמודדות של ישראל למול הליכים משפטיים בינלאומיים בכלל, וההליכים בבית הדין הבינלאומי בפרט. בהקשר זה, ד"ר נועם עסק בהרחבה בשנים האחרונות בשורה ארוכה של נושאי משפט בינלאומי כללי, כחלק מקידום טענותיה של ישראל ביחס להיעדר סמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי לקדם הליכים בהתבסס על הפנייה הפלסטינית לבית הדין. ד"ר נועם שותף למגעים שמנהלת ישראל עם גורמים בינלאומיים לקידום האינטרסים שלה בזירות שונות המשליכות על ההתמודדות עם הליכים בינלאומיים נגד ישראל או הפועלים בשמה. הוא בעל ניסיון עשיר בהופעות בפורומים אקדמיים שונים בארץ ובעולם בתחומי מומחיותו. בניגוד לשמיר בורר ונוימן, ד"ר נועם הגיע לתפקיד מן האקדמיה.

מי יחליף את רז נזרי בתפקיד היוקרתי?

תפקיד משנה ליועמ"ש נוסף שיוצא זה עתה לאוויר העולם הוא תפקיד המשנה היוקרתי "ניהול ותפקידים מיוחדים" אותו מאייש עו"ד רז נזרי, שכבר הודיע לפני מספר חודשים על רצונו לפרוש. כעת זה "סופי עם הקובץ". נזרי ייצא לחופשת פרישה החל מחודש יולי, ובזמן הזה ועדת האיתור תצטרך למצוא מועמד שיחליפו בתפקיד. יש לציין כי הגדרת התפקיד השתנתה, וכעת הוא מוגדר "מנהל מערך ייעוץ וחקיקה". על פי תיאור התפקיד, מנהל מערך ייחוץ וחקיקה יהיה אחראי על ניהול מחלקות ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בכפיפות ליועצת המשפטית לממשלה. הוא יהיה אחראי לקביעת תוכניות העבודה של מחלקות הייעוץ והחקיקה ועל המעקב אחר ביצוען, וכן אחראי על קביעת נהלי העבודה של המחלקות והטמעתם, וכן מופקד על קביעתה של החלוקה הפנימית של תחומי האחריות במערך הייעוץ והחקיקה וניהולה וכיו"ב.

יש לציין כי השניים הקודמים שכיהנו בתפקיד, אבי ליכט ורז נזרי, כבר כיהנו בתפקיד משנה ליועמ"ש ואילו כעת צפוי להיבחר משפטן שלא מכהן כבר כמשנה ליועמ"ש בתפקיד אחר. טרם ידוע מי צפוי לזכות בתפקיד.