אינפלציה | פרשנות

על כסף זול משלמים: הסיבות לחשש ממיתון

לאחר עשור וחצי כמעט נטול אינפלציה, נראה שבעולם שכחו את העוצמה של אינפלציה מתפרצת • אם בהתחלה הייתה הערכה כי ייתכן שהאינפלציה נקודתית, עתה התחזית היא שמדובר במצב שיישאר כמה שנים, ואולי אפילו יחמיר לסטגפלציה, שילוב של אינפלציה ומיתון • לאן צריך להפנות את תשומת הלב? קודם כל, למגזר הטכנולוגיה

בבנק ישראל מעוניינים להעלות את הריבית, אך הם מעדיפים לעקוב אחרי הפד / צילום: אורית דיל
בבנק ישראל מעוניינים להעלות את הריבית, אך הם מעדיפים לעקוב אחרי הפד / צילום: אורית דיל

הנתונים שהגיעו מארה"ב על קצב האינפלציה השנתי לא התקבלו באופן חיובי על ידי השוק, שסיים יום נוסף בירידות שערים. לכאורה, הנתונים ממחישים נסיגה מקצב האינפלציה מ־8.5% ל־8.3%, אבל הציפיות היו שלאחר העלאת ריבית וירידות בשווקים שהחלו בתחילת 2022 - התוצאות יהיו מעודדות. האינפלציה היא השחקן המרכזי, וצריכים לנסות להבין מה בעצם יקרה בארה"ב ובישראל.

לאחר עשור וחצי כמעט נטול אינפלציה, נראה שבעולם שכחו את העוצמה של אינפלציה מתפרצת. כל הסימנים היו: כסף זול בחסות ריבית אפסית, כסף זול מתוכניות תמיכה בשל הקורונה, נזילות גבוהה שמגיעה מכל אלו, וכן מכך שחלק מההוצאות שהתרגלנו להוציא - נעצרו בתקופת המגפה. כל אלו יחד עם המשבר בשרשרת האספקה בעקבות הקורונה, והמחסור בסחורות שנבע ממלחמת רוסיה־אוקראינה - הובילו להתפרצות מחירים.

אם בהתחלה הייתה הערכה כי ייתכן שהאינפלציה נקודתית, עתה התחזית היא שמדובר במצב שיישאר כמה שנים. יש לזכור כי לארה"ב יכול להיות אינטרס שתהיה אינפלציה בקצב שנתי נמוך, כיוון שזו תסייע בשחיקת החוב העצום. אולם, גם לאמריקאים ברור כי אינפלציה שנתית של כ־8% היא בעיה.

אם נעבור לישראל, האינפלציה נראית בשליטה יחסית: 3.5% קצב שנתי, לא הרבה מעל לטווח היעד של בנק ישראל. גם כאן ההערכה הייתה בחסר. וכיום, ההערכות מדברות על 3%־4%. בבנק ישראל מעוניינים להעלות את הריבית, אך הם מעדיפים לעקוב אחרי העלאות הריבית שמבצע הפד.

חשש מהעלאת ריבית חדה

אינפלציה מעלה תמיד את החשש ממצב קשה הרבה יותר והוא סטגפלציה, שילוב של אינפלציה ומיתון. הסיבה לחשש היא שהעלאה חדה מדי של הריבית, בניסיון לדכא אינפלציה, תוביל למיתון.

האם זה התרחיש שאנחנו נמצאים בו? לכאורה, שוק העבודה נמצא במצב טוב ועליית המחירים נתמכת בחלקה בעליות שכר. אבל הבעיה עם הסטגפלציה היא שאינה מגיעה בבת אחת. היא מתחילה באינפלציה גבוהה ובניסיונות לרסן אותה. עד כאן התמונה נראית סבירה, כי יש לצרכנים יכולת לספוג את האינפלציה. השאלה: מה יקרה בשוק העבודה?

לאן צריך להפנות את תשומת הלב? קודם כל, למגזר הטכנולוגיה שהוביל את העליות בשווקים בתקופת הקורונה. הירידות שאנו רואים במניות הטכנולוגיה יתורגמו לשוק העבודה, אך כיצד הן ישפיעו עליו? אין לדעת. סוגייה נוספת שצריך לשים אליה לב הוא שאמנם יצאנו מהקורונה ושוק העבודה התאושש, אך לא בטוח כי בתרחיש של מיתון יהיה ביקוש לעובדים בענפים שונים, בהם התיירות.

אז עד כמה תרחיש מיתון הוא ריאלי? באפריל חתך הבנק העולמי את תחזית הצמיחה לכלכלה העולמית ל־3.2%, כשבהתחשב באינפלציה - מדובר בצמיחה ריאלית שלילית. בינתיים, המשק האמריקאי מתמודד כיום עם חוב של יותר מ־30 טריליון דולר, הגבוה ביותר שהיה לארה"ב מעולם. ההתמודדות עד כה עם האינפלציה לא הצליחה להאט אותה בקצב משמעותי, והשווקים ממשיכים בצלילה חופשית.