מתמקמים בצד הנכון: עליית הריבית הופכת את הבנקים ליעד מעניין להשקעה

המגמה העולמית של העלאות ריבית, שהגיעה גם לישראל, קשורה קשר הדוק לביצועים הפיננסיים של הבנקים, ועשויה לתרום משמעותית לרווחים ולתשואה על ההון שהם מציגים • כתוצאה מכך נוצר פרופיל סיכון-סיכוי איכותי, שעשוי להזמין השקעה רוחבי במדד ת"א בנקים

הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

הכותב הוא שותף בקרני פמילי אופיס. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא, ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ניירות ערך או מוצר פיננסי כלשהו

אחרי תקופה ארוכה של מתיחת חבל בכל הנוגע לטיפול בפרץ האינפלציה, לאחרונה ניתן האות. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, שמצא עצמו ניצב פעם אחר פעם בפני אינפלציה מתעתעת שהכתה בעוצמה, וחצתה במרץ קצב שיא (8.5% במונחים שנתיים) של כארבעה עשורים, שלף את הכלי האפקטיבי ביותר שיש ברשותו לקיצוץ כנפי האינפלציה, והחל בהתנעת מחזור העלאות ריבית. עד כה, ריבית הבסיס בארה"ב טיפסה פעמיים רצופות, האחרונה בשיעור של 0.5% - החדה ביותר מאז שנת 2000.

הפד, שמכתיב את הטון מוושינגטון ליתר הבנקים המרכזיים בעולם, הוביל גם את מקבילו הישראלי לצעוד בנתיב דומה, ולהודיע בחודש אפריל על העלאת ריבית ראשונה לאחר ארבע שנים, תוך שהוא מעריך כי הריבית תטפס בתוך כשנה ל-1.5% (מ-0.35% נכון להיום).

צעדי הבנקים המרכזיים, שנועדו להיאבק בנחישות באינפלציה הכרונית ולהשיב את יציבות המחירים, שמים בדרך קץ לעידן "הכסף הזול" שהציף את השווקים בשנים האחרונות. ולכסף הזול יש, בדומה לכל סם, אפקט מטשטש וממכר - נטילת מימון חסרת מעצורים, שתפקדה כטריגר מרכזי מאחורי הגאות במחירי הנכסים למעלה מעשור.

כעת, גמילה מסביבת ריבית אפסית, שמגיעה בעיתוי שברירי של הצרה מוניטרית, גוררת בהתאם רה-פרייסינג (תמחור מחדש) של נכסים כלכליים, שאת תוצאותיו קשה להחמיץ. הבורסות סובלות מתנודתיות עמוקה והמדדים המובילים רושמים נסיגה חדה מרמות השיא שנאחזו בהן עד לאחרונה.

התערובת הנפיצה של סחף אינפלציוני, ריבית מטפסת והידוק מוניטרי, כשרשרת תהליכים שלא נצפו בכלכלה הגלובלית כבר שנים ארוכות, מציפה גם חשש מגלישה לכיוון של סטגפלציה - האטה בצמיחה הכלכלית, המשולבת בהמשך לחצי אינפלציה.

לתרחיש המאיים, אם אכן יתממש, יהיו השלכות כואבות ודרמטיות על פעילותן העסקית של החברות, אבל בעוד שהן ייאלצו להתמודד עם תנאי שוק מאתגרים, עבור הבנקים מדובר במחזור כלכלי שעוד עשוי להיטיב עימם ולייצר תועלת פיננסית שתתעלה על הנזק הצפוי.

אוחזים במקל בשני קצותיו

שינוי בריבית כלפי מעלה נועד לייקר את עלויות המימון (שיעור הריבית על הלוואות, אג"ח ויתר מכשירי חוב), לצנן את צד הביקוש ולהביא לנסיגה הדרגתית בשיעורי האינפלציה.

עבור החברות, הקשחת התנאים המימוניים צפויה להתגלגל לפגיעה בתוצאות העסקיות, ולהקשות עליהן להציג שולי רווחיות דומים לאלו שהורגלו אליהם בשנים האחרונות. ביחס לחברות ממונפות וצמיחה, המכה תורגש ביתר שאת. אלא שזה רק צד אחד של המטבע, שכן מנגד ניצבים הבנקים.

המערכת הבנקאית, המתפקדת כבבואה של מצב הכלכלה הריאלית וחוסן המשק, אומנם נכנסת בעיתות אלה לכוננות ספיגה, נוכח הציפייה להתכווצות הפעילות במשק (בינתיים הבנקים נוקטים צעדים שמרניים של הקפאת חלוקת דיבידנדים, הנפקת מניות וכו'), אך גם למקפצה פיננסית בדמות עליית הריבית.

למעשה, מדובר עבורם בתנועות מנוגדות, או משלימות, תלוי מהיכן מסתכלים. מחד, האטה כלכלית תפגוש את הבנקים בצמצום הוצאות מצד הצרכנים, כאלמנט המשפיע לרעה על פעילותם הפיננסית. מנגד, עליית ריבית עשויה לכסות על אובדן אותן הכנסות, ולתרום משמעותית לרווחים ולתשואה להון, שכן לעליית הריבית קשר הדוק לביצועים הפיננסיים של הבנקים, לעיתים כזה המנטרל השפעות מאקרו-כלכליות נלוות.

באופן פשטני, כאשר הריבית במשק יורדת, מרווח האשראי של הבנקים נפגע והרווח מצטמצם; לעומת זאת עם עליית הריבית, הבנקים מגדילים את המרווח הפיננסי - בין ריבית בנק ישראל לריבית שהם גובים - ובהתאם נהנים מנגזרת רווח שמנה יותר. גורם זה צפוי כאמור לתרום מהותית לביצועי הבנקים בשנה הנוכחית, וגם בהמשך, זאת בקורלציה לקצב עליית הריבית.

בדוחות הכספיים מציינים הבנקים את הרגישות לעליית ריבית בכמה מישורים: השווי ההוגן של הנכסים הפיננסיים המוחזקים בידיהם, ובסעיפים המימוניים בדוח רווח והפסד. באלו האחרונים ניתן לראות כי וקטור הריבית מעניק רוח גבית עוצמתית לתוצאות הבנקים, שבתרחיש מסוים עשויות להותיר מאחור את רווחי השיא שרשמו בשנה החולפת.

רוטציה בתיק הנכסים: חברות צמיחה OUT, בנקים IN

הבנקים בישראל רוו נחת, בלשון המעטה, ב-2021, עם תוצאות כספיות חזקות במיוחד. הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עמד על 18.3 מיליארד שקל, ומדד ת"א בנקים זינק בהתאם בכ-68%.

 
  

עם זאת, מאז פתיחת השנה הנוכחית, בדומה למגמה הרוחבית בשווקים, איבדו מניות הבנקים שיעור דו-ספרתי מערכם, והם מתחילים להוות אלטרנטיבת השקעה מעניינת נוכח רמות התמחור העדכניות, מכפילי הרווח שהתמתנו ותנאי השוק התומכים בחלקם.

במבט לזירה המקומית, הבנקים צפויים להמשיך וליהנות ממאזן הביקוש-היצע בשוק הנדל"ן, בעיקר למגורים, שעשוי להמשיך ולתמוך בביקוש הגבוה לנטילת משכנתאות וצמיחת היקף האשראי.

כמו כן, המשק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ומתפקד כאי של יציבות. עדות לכך היא הנמכת תחזיות הצמיחה מצד קרן המטבע העולמית למרבית כלכלות העולם, כשמנגד, בישראל התחזית נותרה יציבה ומספקת בהירות גם ביחס ליציבות העסקית של המערכת הבנקאית.

בתנאי השוק הנוכחיים, עבור הבנקים נוצרת נקודת שיווי משקל אידיאלית, אם כי שברירית, כאשר האינפלציה בישראל לא מנתרת למדדים המאפיינים את ארה"ב ומדינות אירופה, אלא חורגת באופן מתון יחסית מגבולות היעד (4% באפריל, במונחים שנתיים).

כל עוד האינפלציה נשמרת באזורים אלו, הריבית עשויה לעלות בצורה מדודה והדרגתית, כזו שמונעת, לפחות נכון לעכשיו, העלאות חדות וזריזות, שעלולות להביא לחריקה פתאומית בתפקוד המשק.

בצד זאת, השקעה בבנקים גם לא חפה מסיכונים. המשך הנפילות בשווקים תגרור פגיעה בהלימות ההון של הבנקים (ביחס לרמת החשיפה); התחרותיות המתפתחת במגזר הבנקאות, בעיקר מצד חברות פינטק, האצת היקפי הפעילות בתחום האשראי חוץ-בנקאי וחדירתם של שחקנים חדשים (הבנק הדיגיטלי), צפויים להשפיע על הדינמיקה, ואולי בהמשך גם על הביצועים הכספיים. ועדיין, להערכתי, הסיכונים במגזר הבנקאות לא מאיימים על יציבות הבנקים המובילים, ואין בהם איום ממשי לשחיקת התוצאות הפיננסיות, לפחות בטווח הנראה לעין.

לסיכום, נקודת הפיתול הנוכחית בתנאי השוק משקפת לבנקים פרופיל סיכון-סיכוי איכותי, כמגזר עם אופי דפנסיבי, החסין במידה רבה לסביבת ריבית מטפסת. במטרה להימנע מניסיון עקר לתזמן את השוק ולייצר חשיפה גבוהה לאחד הבנקים, ניתן להשקיע באופן רוחבי במדד ת"א בנקים, ולהגדיל חשיפה במנות קצובות ובפעימות מדודות אל תוך הירידות, ככל שאלה תימשכנה.