ראש קרן המטבע הבינלאומית: ממשלות העולם צריכות לשתף פעולה ולסבסד את עליית המחירים לאזרחים

ראש קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה ג'ורג'יבה, סבורה כי על ממשלות העולם לספק תמיכה "בצורה מאוד ממוקדת, רצוי ע"י מתן סובסידיות ישירות לאזרחים", כדי להתמודד עם עליות המחירים הגלובליות

קריסטלינה גאורגייבה, ראש קרן המטבע העולמית / צילום: Associated Press, Jose Luis Magana
קריסטלינה גאורגייבה, ראש קרן המטבע העולמית / צילום: Associated Press, Jose Luis Magana

גופים בינלאומיים שונים, ביניהם קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, השיקו השבוע תכנית שמטרתה להתמודד עם עליית מחירי המזון והאנרגיה ברחבי העולם, תוך שיתוף פעולה בין הממשלות. קריסטלינה גאורגייבה, ראש קרן המטבע הבינלאומית, אומרת בראיון לרשת BBC כי ממשלות ברחבי העולם צריכות לסבסד את עלות המזון והאנרגיה עבור אזרחי המדינה העניים ביותר: יש לספק תמיכה "בצורה מאוד ממוקדת, רצוי על ידי מתן סובסידיות ישירות לאזרחים".

בזמן שאנשים ברחבי העולם נאבקים עם עליית יוקר המחיה, ממשלות רבות מספקות עזרה לאזרחיהן. אלא שכעת, מומחים טוענים שלא דיי בכך, וכי דרושים צעדים נוספים ושיתוף פעולה בין ממשלות כדי לספק מענה ראוי לנושא. קבוצה של גופי פיתוח בינלאומיים, כולל קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, השיקה השבוע תכנית משותפת, שמטרתה להתמודד עם חוסר הביטחון התזונתי ברחבי העולם. בראשה עמדה שרת האוצר האמריקאית, ג'נט ילן, שאמרה שזאת תכנית הכרחית משום ש"יש סיכון ממשי שעליית מחירי המזון והדשנים תגרום ליותר אנשים לרעב".

בראיון לרשת BBC התייחסה ראש קרן המטבע הבינלאומית קריסטלינה גאורגייבה למשבר יוקר המחיה, ואמרה כי "יש שתי עדיפויות, האשונה היא האנשים העניים מאוד, השכבות הנאבקות כעת עם מחירי מזון ואנרגיה גבוהים", והשנייה, לדבריה, היא לתמוך באותם עסקים ש"ניזוקו באופן הקשה ביותר" מהמלחמה באוקראינה.

תפקידה של קרן המטבע הבינלאומית הוא לעבוד עם ממשלות כדי לייצב את הכלכלה העולמית ולשפר את השגשוג. המשבר שמאתגר כעת את הקרן נובע ממחירי המזון ששברו שיאים השנה, בשילוב עם מחירי הנפט והגז שעלו גם הם בחדות. תוצאות של שני האירועים הגלובליים האחרונים - מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה.

ממשלות צריכות להיות "זהירות מאוד" לגבי הוצאותיהן

גם רוסיה וגם אוקראינה הן יצואניות גדולות של יבולים ואנרגיה. חשיבותן של סחורות אלו לכלכלה העולמית הביאה את שיעור האינפלציה השנתי לנקודת שיא של עשרות שנים במדינות רבות: 9% בבריטניה, 8.3% בארה"ב ו-7.4% בגוש האירופי. הבנקים המרכזיים ברחבי העולם מעלים את הריבית כדי לנסות להאט את עליית המחירים, מה שהוביל כמה מומחים משפיעים להזהיר מפני מיתון.

גאורגייבה מודאגת מההשפעה שתהיה לעלויות האשראי הגבוהות הללו על ממשלות שצריכות להחזיר חובות עצומים שלקחו על עצמם כדי לעבור את המגפה, והוסיפה כי ממשלות צריכות להיות "זהירות מאוד" לגבי כמות כסף שהוציאו ועל מה הן הוציאו אותו.

הפגישה של שבע המדינות העשירות הסתיימה בהתחייבות "להמשיך לעבוד יחד כדי למזער את השפעת המלחמה בעולם, כמו גם על הכלכלות והאוכלוסייה שלנו על ידי מתן תמיכה ממוקדת היטב, במידת הצורך". במהלך החודשים האחרונים ממשלות ברחבי העולם ביצעו מגוון התערבויות, כדי לנסות ולהוזיל את יוקר המחיה. בארה"ב הנשיא ביידן שיחרר נפט מהרזרבות כדי לנסות להוריד מחירים, ספרד ופורטוגל הגבילו את חשבונות הגז ובבחירות באוסטרליה יוקר המחיה הוא נושא מוביל; בבריטניה, הקנצלר רישי סונאק ביצע מספר שינויים במס, כולל תכנית להטיל מס על הרווחים של חברות האנרגיה; בסרי לנקה, המשבר הכלכלי, שהוחמר על ידי עליית המחירים, הוביל למהומות קטלניות, להחלפת ראש ממשלה ולהשתמטות ראשונה אי פעם מחובותיה.

תחושת אי השוויון בעולם גדלה

האינפלציה העולמית הובילה את הודו, יצרנית החיטה השנייה בגודלה בעולם, לאסור על יצוא, כפי שמדינות אחרות ביקשו לעשות, כדי להשלים חוסרים הנובעים מהקשיים של אוקראינה לייצא את התוצרת שלה. ממשלת הודו אומרת כי האיסור עשוי להשתנות בשלב מסוים, ועל כך הגיבה גאורגייבה כי "אני באמת מתחננת שהם ישקלו מחדש, זה רגע כל כך קשה לעולם. אני מבינה שהם צריכים להאכיל את האנשים שלהם. יש להם 1.4 מיליארד מהם, אבל בואו כולנו נפעל באופן שיתופי, כי רק אם נעשה כך, יש לנו סיכוי להתגבר על המשבר הזה".

גאורגייבה ציינה כי היא מודאגת שללא התמיכה הממשלתית הנכונה, ההפגנות שנראו בסרי לנקה עלולות לחזור על עצמן במדינות אחרות. עוד הוסיפה ראש קרן המטבע הבינלאומית כי אי שקט כמו שנראה לפני המגפה, מצרפת ועד צ'ילה, נגרם בעקבות "תחושת אי השוויון שגדלה" והחלטות שהתקבלו ללא תמיכת האנשים. "אם ברצוננו ללמוד לקחים משנת 2019, כדאי שנהיה הרבה יותר צנועים לגבי החלטות מדיניות, ולעסוק בדרכים מרובות עם אנשים, כי המדיניות חייבת להיות עבור אנשים, לא עבור הנייר שעליו אנו כותבים אותם", אמרה.

גאורגייבה ציינה כי אמנם יש הרבה מזון, אבל הוא לא מחולק באופן שווה. הפתרונות, לדבריה, הם גידול יותר יבולים במידת האפשר, אך גם התמקדות רבה יותר בפריון החקלאי, "לא רק בגלל המלחמה, אלא בגלל שינויי האקלים". היא הוסיפה: "צריך לשמור על סחר פתוח, לא צריך מצב שמדינות נאחזות במזון יותר ממה שהן צריכות ויוצרות כל מיני מחסומים להעברתו ממקום למקום".

צרו איתנו קשר *5988