כימיקלים מסרטנים נמצאו ב-30% ממכוני טיהור השפכים

מזהמים שנקשרים למגוון בעיות בריאותיות נמצאו בשפכי תעשייה, במכוני טיהור שפכים ובקידוחי מים בישראל • בעולם, חלקם כבר הוצאו משימוש • ישראל חתומה על אמנה בנושא אך לא מיישמת אותה, ומפרה התחייבויות ל-OECD • האם לחץ התעשיינים גרם לדחיית הטיפול בנושא?

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

כימיקלים מסרטנים מסוג PFAS, שבחלקם הוצאו מחוץ לחוק במדינות בעולם, נמצאו במקורות מים ובמפעלים לטיפול בשפכים בישראל, במדגם ראשוני שבוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים.

לפי החשד, המקור המרכזי לזיהום הוא בקצפי כיבוי אש, שהשימוש בהם בישראל נעשה כחוק. אף שישראל חתומה כבר שני עשורים על אמנה המונעת שימוש בחלק מהכימיקלים המדוברים ולמרות התחייבויותיה ל-OECD בנוגע להקמת מנגנון לרישום הכימיקלים בישראל, עד היום הנושאים הללו לא הוסדרו.

כדי לטפל בקידוחים המזוהמים, יחלו בעוד כחודשיים ב"מקורות" בפיילוט בנושא. לפי ד"ר שי עזרא, מנהל מחלקת איכות מים בארגון, ייבחנו 10 טכנולוגיות במעבדה, ולאחר מכן ארבע הכלכליות ביותר ייבדקו בשטח באמצע 2023, בקידוח הסמוך לאורות רבין.

בעולם, בשנים האחרונות נמצאו מזהמים סביבתיים מקבוצת PFAS במערכות אספקת מי השתייה של מיליוני בני אדם. תרכובות ה-PFAS מכונות גם "כימיקלים נצחיים", מפני שהן אינן מתפרקות בסביבה מימית, ומצטברות ברקמות שומן. מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי הצטברות תרכובות PFAS בגוף עלולה לגרום למגוון השפעות בריאותיות, להגברת הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים, לפגיעה במערכת החיסונית ולעלייה ברמת הכולסטרול. בארה"ב הוגשו בשנים האחרונות תביעות רבות בגין מפגעים בריאותיים בשל חשיפה לאותן תרכובות.

בבדיקה ראשונית, נמצאו הכימיקלים ב-45% מתוך 13 מפעלים בהם נעשו בדיקות בשפכי תעשייה, וב-30% מתוך 16 מכוני טיהור שפכים שנדגמו. בבדיקת רשות המים, 16% מתוך 100 קידוחי שתייה שנבדקו התגלו כנגועים בתרכובות PFAS, אך רק בקידוח אחד, בסמוך לתש"ן, נמצאו חריגות גבוהות מהתקן שהגדיר משרד הבריאות, ולכן הוא נסגר.

ריכוזים גבוהים ביותר של תרכובות PFAS אותרו בקידוחי ניטור למי התהום ליד חוות מכלי דלק ומפעלי תעשייה גדולים (בזן, פז בתי זיקוק אשדוד, חיפה) וריכוזים נמוכים נמדדו סביב שדות תעופה ומטמנות. הכימיקלים הללו מסיסים במים ומתפשטים בהם במהירות, ולכן קיים חשש כי יתפשטו לקידוחי הפקת מי שתייה נוספים. לאחרונה, אף התגלו בכל דגימות המים שנלקחו מנחל הקישון. יצוין כי לפי נתוני רשות נחל הקישון, שניים מהמזהמים הגדולים של הנחל בתרכובת הן בזן וכרמל אוליפינים.

תרכובות PFAS: מקצפים לכיבוי אש לאריזות מזון

השימוש בתרכובות PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, ובהם קצפים לכיבוי אש, אריזות פלסטיק למזון, מחבתות טפלון, תוספים דוחי מים למוצרי טקסטיל. קצפים לכיבוי אש זוהו בעולם כאחד המקורות העיקריים לחשיפת הציבור לזיהום, לאחר שחלחלו למי התהום המשמשים לשתייה מאתרי תעשייה או מוקדי שריפה. בשנים האחרונות, התגלו התרכובות גם באריזות מזון רבות מפלסטיק ורגולטורים ברחבי העולם בודקים את משמעות הדבר.

לאחר מציאת התרכובות במקורות מים ובשפכי תעשייה, אומרים במשרד להגנת הסביבה כי יפעלו לשינוי התקן לקצפי כיבוי האש, כך שאלו המכילים PFAS יוצאו מחוץ לחוק. אך הסדרת נושא הכימיקלים בישראל, כך נראה, עודנה רחוקה. בכל מדינות ה-OECD הוקמו במהלך שני העשורים האחרונים מנגנונים לרישום הכימיקלים במדינה, הערכת הסיכונים מהם וניהולם. בישראל, לא קיים מנגנון, והרשויות לא יודעות לומר מהי מידת החשיפה של האוכלוסייה לכימיקלים הרבים הקיימים במוצרים שונים, ואילו כימיקלים מוחזקים במפעלים. עם הצטרפותה לארגון ה-OECD, התחייבה ישראל להקים מנגנון לרישום כימיקלים, ובשנת 2017 אף ננזפה ע"י הארגון על כך שחרף חלוף השנים, לא עשתה זאת.

מי בולם את קידום ההסדרה בישראל?

למרות שבתוכנית העבודה של המשרדים כפי שפורסמה על ידי הממשלה רק לאחרונה הנושא לא מופיע, רעות רבי, מנהלת אגף אסבסט וכימיקלים במשרד להגנת הסביבה, אומרת כי "בקרוב נקדם חוק רישום לכימיקלים תעשייתיים, ובכך נצטרף למדינות ה-OECD", אך במשרדה לא נוקבים בלוח זמנים בנושא.

זאת ועוד, אין בישראל לוח זמנים ליישום אמנת שטוקהולם עליה חתומה ישראל מאז 2001 ואותה מיישמות בפועל כבר כ-190 מדינות בעולם. אמנה זו הוציאה כבר ב-2009 משימוש חלק מרכיבי תרכובות ה-PFAS.

האם התעשיינים בולמים את קידום המנגנון לרישום כימיקלים? בשנת 2020 פורסם תזכיר חוק להערות הציבור בנושא, אך התעשיינים טענו כי יישומו ייפגע בתעשייה המקומית. מאז, מנסים במשרד להגנת להגיע עמם להסכמות. "התעשייה מבינה את הצורך במנגנון הזה, זה סטנדרט נדרש בכל המדינות המתוקנות. לטענתם, הדרישה למסירת מידע על יצרני כימיקלים, עלולה לפגוע ביצרנים. אחרי תהליך יישרנו קו על כך שמידע יצטרך להימסר גם מהיצרנים וגם מהיבואנים", מסבירה רבי. "לא פשוט לבנות את המנגנון שיהיה נכון לישראל. אנחנו נחשפים היום לכימיקלים במוצרים, בעבודה, בבית. כשיהיה מנגנון של רישום כימיקלים, בלחיצת כפתור נוכל לדעת מי מחזיק בכימיקלים כאלו ואחרים, ובאילו כמויות".

הנזקים מוערכים בחסר

פרופ' חגי לוין, יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור, שישתתף היום (ב') בדיון בנושא בכנסת ביוזמת ח"כ אלון טל, מסביר כי "מכיוון ש-PFAS כוללים אלפי חומרים שטרם נחקרו מכלול השפעותיהם, יש הערכת חסר של ההשפעות הבריאותיות. יש עדויות מחקריות לכך שחומרים מסוימים מקבוצת ה-PFAS משבשים מערכות בגוף. הם פוגעים בתגובה החיסונית הן בתגובה לחיסון והן במערכת האימונית לזיהומים בעיקר עקב פגיעה בתאי הפלזמה, תוך עליה בסיכון לתחלואה זיהומית קשה. נזקים אפשריים נוספים: פגיעה בכבד ועלייה ברמת כולסטרול, לחץ דם אצל נשים הרות, גדילת העובר, מחלות סרטן כדוגמת סרטן הכליות וסרטן האשכים. הממצאים הללו מדאיגים במיוחד".

למרות שהסיכון העיקרי הנשקף לבריאות לפי הידע הקיים כיום הינו בחשיפה למים הנגועים בכימיקלים ממשפחת ה-PFAS הכוללת אלפי כימיקלים, לפי נתוני משרד הבריאות, אותם כימיקלים נמצאים בישראל גם בתמרוקים מאושרים לשימוש (PTFE, הנמצא בקרמי גוף, קרמים לפנים ובמסקרה). במחקר שהתבצע באוניברסיטת חיפה, נבדקו 16 מוצרים ובהם כוסות וצלחות חד פעמיות ואריזות מזון מהיר הנמכרים בישראל, ונמצאו שניים המכילים PFAS. בניטור ביולוגי בהיקף קטן שביצעה ד"ר תמר ברמן מהמחלקה לבריאות וסביבה במשרד הבריאות, התגלתה חשיפה של מבוגרים לארבעה כימיקלים ממשפחת ה-PFAS בכל הדגימות.

"זמן מחייה של חלק מתרכובות ה-PFAS במים הוא עד 40 שנה. לאחר מכן, הוא קטן במחצית. זה חומר שנשאר בקרקע ובמים מאות שנים", אומרת ברמן. "הכימיקלים האלו יכולים להישאר בדם שלנו כ-15 שנים עד שהם יוצאים מהגוף. ההשפעות הבריאותיות עדיין נלמדות. חשוב למזער את חשיפת הציבור".

ברמן מדגישה כי מדובר בנושא שיש לטפל בו במהירות, כדי לצמצם את גם הנזקים שעלולים להיגרם בטווח הרחוק. "זה זיהום שאפשר למנוע במקור. בצבא ארה"ב החליטו להפסיק להשתמש בקצף הכיבוי שמכיל את התרכובות האלו, בשל עלויות השיקום האסטרונומיות של מי התהום לאחר הנזקים. הם מצאו תחליפים. גם בראייה כלכלית, יותר כלכלי לא לזהם במקום לזהם עכשיו ולנקות אחר כך. מישהו יצטרך לשלם את העלויות של הטיפול. אנחנו לא נשאיר מי תהום מזוהמים. בשלב הזה, צריך לפרסם בדחיפות דרישות למחזיקי קצף הכיבוי הזה כדי למנוע זליגה שלהם לסביבה. הדבר השני הוא לאשרר את אמנת שטוקהולם".

צרו איתנו קשר *5988